כרמיזן
Well-known member
"אכן, רבותי, אנו עם של דם. אל תתפלאו כשאני אומר שאנו עם של דם ואל תמציאו תירוץ לעובדה שאנו עם של דם.
מילותינו, מעשינו ונאומינו – כולם מוכיחים שאנו עם של דם.
צבעם של התאווה והחשק הוא אדום, אך כל מה שמוביל אל הדם הוא כמו אור ירוק של רמזור.
"אנו עם של דם: החגיגות והטרגדיות שלנו הן דם. אל תשכחו שאפילו שמותינו הם דם ורק דם.
האם אין אצלנו אחד שהוא בשר מבשרנו ששמו "קד'אף אלדם" (מקיז דם, שם שבטו של קד'אפי) ויש אצלנו "ברית דמים".
ושמא נפגע זיכרונכם, או שאתם מעמידים פנים ששכחתם:
האם לא אנו שבמשך עשרות שנים הירענו ועדיין מריעים "ברוח ובדם" (נפדה אותך הו...) אז האם איננו ראויים לתואר 'עם הדם'?
"לכו אל המסגדים, אל המרכזים השיעיים ואל המנזרים, הקשיבו לדברי הנואמים מעל הבמות,
אנשים שכאילו האל לא מקרב אותם אליו אלא באותיות של דם, במילים של דם, בביטויים של דם, בתפילה של דם.
הצרחות שלהם, היללות שלהם, הקללות שלהם הכל רק דם ודם. הזקנים של חלק מהם צבועים בדם,
בנהרות של דם, במקום במושק ובענבר. ואחרי זה אתם מכחישים שאנו עם של דם?
"אני צופה בערוצי הטלוויזיה ורואה שהמילים הנפוצות ביותר הן "זה סוני וזה שיעי", "זה כורדי וזה ערבי", "זה מוסלמי וזה נוצרי",
"זה דרוזי וזה ברברי", "זה קופטי וזה נובי" "זה אזרח וזה לא", "זה עירוני וזה בדואי", "זה כופר וזה אחר", "זה לבן וזה שחור",
שאספור לכם את הכינויים? אבל מה שחשוב הוא 'הרוג, הרוג, כי לא תיכנס לגן עדן אלא באמצעות הדם'.
"אני יודע שהאיסלאם הוא (דת של) שלום, והנביא שלנו הוא שלום, הקוראן שלום וברכותינו שלום,
הלילה הגדול ביותר אצלנו (לילת אלקדר, 27 ברמדאן, הלילה שבו ירד הקוראן) הוא שלום,
והרשו לי להזכירכם שלילה זה 'שלום הוא עד עלות השחר' (קוראן, סורה 97).
לכן אני צועק לכם: 'משוגעים, טובלים בדם, מאיפה הבאנו את תרבות הדם? מאיפה לנו כל הכמות הזו של קנאות ושנאה כלפי החיים,
כלפי עצמנו, כלפי האחרים וכלפי העולם. איך הפכנו לעם של דם?'.
"אצלנו, מי שלא מדבר בשפת הדם, אנו אומרים לו: 'הו בני, בוגד אתה כי אתה מכחיש את הדם, ולכן העונש שלך הוא הגיליוטינה. קדימה צעד'.
אפילו הצביעות אינה צביעות אם אינה טבולה בדם. הכסף שלנו אינו צומח אלא אם כן אנו סוחרים בדם.
אתה לא תהפוך למנהיג דגול אם לא תשפוך ים של דם. אוי ואבוי לך אם לא תעשה כך, כי תתחרט. רבותי, סלחו לי, הגיע הזמן שנודה שאנו עם של דם.
"שמחו וצהלו חברי, כי קברו של שופך הדמים הולאגו (המונגולי שהרס את בגדד בשנת 1258, ששמו הוא המקור לכינוי חוליגאן) נהרס, הוא וההיסטוריה האפלה שלו נמלטו מארצנו כי הוא הפך לגמד, תלמיד (שלנו) בשפיכות דמים. האמינו לי שאף אחד מלבדכם אינו זוכר את הסיפור שלו, כאשר מוזכרים אנשי הדם. כל הכבוד לכם כשאתם עולים על ערימת גולגלות כדי לרכוש חסות, שכן אפילו הערפדים בורחים מפחד מפניכם. מניין אביא תיאור אחר, שונה מ'אנו עם של דם'?
"איני יודע אם לצחוק או לבכות, כי התחלתי להילחם בדם באמצעות הדם. תשאלו איך? כי הכאב שלי הפך לדם, הבכי שלי על הדם שאני רואה.
אני מתהפך על מיטת העצב מפחד על אומה כאשר אני מקיא דם מתוך גועל. אל תאשימו אותי כי אני ירא מאללה ושונא דם".
הפרקליטות תגיש נגדו כתב אישום ???
מילותינו, מעשינו ונאומינו – כולם מוכיחים שאנו עם של דם.
צבעם של התאווה והחשק הוא אדום, אך כל מה שמוביל אל הדם הוא כמו אור ירוק של רמזור.
"אנו עם של דם: החגיגות והטרגדיות שלנו הן דם. אל תשכחו שאפילו שמותינו הם דם ורק דם.
האם אין אצלנו אחד שהוא בשר מבשרנו ששמו "קד'אף אלדם" (מקיז דם, שם שבטו של קד'אפי) ויש אצלנו "ברית דמים".
ושמא נפגע זיכרונכם, או שאתם מעמידים פנים ששכחתם:
האם לא אנו שבמשך עשרות שנים הירענו ועדיין מריעים "ברוח ובדם" (נפדה אותך הו...) אז האם איננו ראויים לתואר 'עם הדם'?
"לכו אל המסגדים, אל המרכזים השיעיים ואל המנזרים, הקשיבו לדברי הנואמים מעל הבמות,
אנשים שכאילו האל לא מקרב אותם אליו אלא באותיות של דם, במילים של דם, בביטויים של דם, בתפילה של דם.
הצרחות שלהם, היללות שלהם, הקללות שלהם הכל רק דם ודם. הזקנים של חלק מהם צבועים בדם,
בנהרות של דם, במקום במושק ובענבר. ואחרי זה אתם מכחישים שאנו עם של דם?
"אני צופה בערוצי הטלוויזיה ורואה שהמילים הנפוצות ביותר הן "זה סוני וזה שיעי", "זה כורדי וזה ערבי", "זה מוסלמי וזה נוצרי",
"זה דרוזי וזה ברברי", "זה קופטי וזה נובי" "זה אזרח וזה לא", "זה עירוני וזה בדואי", "זה כופר וזה אחר", "זה לבן וזה שחור",
שאספור לכם את הכינויים? אבל מה שחשוב הוא 'הרוג, הרוג, כי לא תיכנס לגן עדן אלא באמצעות הדם'.
"אני יודע שהאיסלאם הוא (דת של) שלום, והנביא שלנו הוא שלום, הקוראן שלום וברכותינו שלום,
הלילה הגדול ביותר אצלנו (לילת אלקדר, 27 ברמדאן, הלילה שבו ירד הקוראן) הוא שלום,
והרשו לי להזכירכם שלילה זה 'שלום הוא עד עלות השחר' (קוראן, סורה 97).
לכן אני צועק לכם: 'משוגעים, טובלים בדם, מאיפה הבאנו את תרבות הדם? מאיפה לנו כל הכמות הזו של קנאות ושנאה כלפי החיים,
כלפי עצמנו, כלפי האחרים וכלפי העולם. איך הפכנו לעם של דם?'.
"אצלנו, מי שלא מדבר בשפת הדם, אנו אומרים לו: 'הו בני, בוגד אתה כי אתה מכחיש את הדם, ולכן העונש שלך הוא הגיליוטינה. קדימה צעד'.
אפילו הצביעות אינה צביעות אם אינה טבולה בדם. הכסף שלנו אינו צומח אלא אם כן אנו סוחרים בדם.
אתה לא תהפוך למנהיג דגול אם לא תשפוך ים של דם. אוי ואבוי לך אם לא תעשה כך, כי תתחרט. רבותי, סלחו לי, הגיע הזמן שנודה שאנו עם של דם.
"שמחו וצהלו חברי, כי קברו של שופך הדמים הולאגו (המונגולי שהרס את בגדד בשנת 1258, ששמו הוא המקור לכינוי חוליגאן) נהרס, הוא וההיסטוריה האפלה שלו נמלטו מארצנו כי הוא הפך לגמד, תלמיד (שלנו) בשפיכות דמים. האמינו לי שאף אחד מלבדכם אינו זוכר את הסיפור שלו, כאשר מוזכרים אנשי הדם. כל הכבוד לכם כשאתם עולים על ערימת גולגלות כדי לרכוש חסות, שכן אפילו הערפדים בורחים מפחד מפניכם. מניין אביא תיאור אחר, שונה מ'אנו עם של דם'?
"איני יודע אם לצחוק או לבכות, כי התחלתי להילחם בדם באמצעות הדם. תשאלו איך? כי הכאב שלי הפך לדם, הבכי שלי על הדם שאני רואה.
אני מתהפך על מיטת העצב מפחד על אומה כאשר אני מקיא דם מתוך גועל. אל תאשימו אותי כי אני ירא מאללה ושונא דם".
הפרקליטות תגיש נגדו כתב אישום ???
