basket case
New member
ד י כ א ו ן../images/Emo10.gif../images/Emo7.gif
דיברתי עכשיו באייסיקיו עם מכר, שסיפר לי על עצמו, כמה שרע לו וכו', ופשוט לא מצאתי מה להגיד לו... ניסיתי לתת לו עצות, אבל שום דבר לא מועיל.. בכל מקרה, אני אספר לכם פה קצת עליו, בתקווה שתוכלו לעזור לי לעזור לו.. הבחור בן 20, פקיד בצבא. הבחור הזה פשוט עצוב, כל הזמן. אין לו כמעט חברים - רק אחת, שהוא לא ראה מעולם.. ועוד כמה ידידים , שגרים רחוק ממנו, כך שאין לו כ"כ מה לעשות בזמנו הפנוי והוא מאוד בודד. הצעתי לו שימצא לעצמו תחביבים, אבל הוא אומר שאין לו רצון לזה, וגם לא יותר מדי זמן (הוא חוזר הביתה רק בסופי שבוע). הצעתי לו לקרוא ספרים (הוא אמר שהוא קורא המון) או שינסה ללכת לחוגים (הוא אומר שהוא ניסה ללכת לקונג פו ונמאס לו מזה מהר מאוד, וחוצמזה אין לו זמן לחוגים הוא גם היה עושה מדיטציה, אבל נמאס לו מזה כבר.). ובכלל, בקשר לתחביבים, הוא אומר ש"הם לא באמת ישנו את מה שאני מרגיש רק ידחו אותו". הוא הולך לפסיכולוג.. אבל אומר שזה לא עוזר.. וכנראה גם לא יעזור. הוא אומר שהוא לא ממש רוצה להשתנות, כנראה שהוא לא באמת מאמין שזה אפשרי. בקשר לפסיכיאטר, טיפול תרופתי - הוא אינו מעוניין בזה. הוא לא רוצה שום גורמים חיצוניים (לא שותה קפה, לא מעשן, לא לוקח סמים..). עוד משהו.. הוא אומר שהוא נהנה לרחם על עצמו.. שזה מביא לו תשומת לב. הוא טוען, שהוא אינו בנאדם שמושך תשומת לב והתעניינות בד"כ, שאנשים בד"כ אינם רוצים להיות חלק מחייו. בקיצור, הבנאדם ממש מדוכא ואני לא מוצאת שום עצה לתת לו... הוא שולל כל דבר.. וממש רע לו.. מה לעשות??? מה להגיד לו?? אני מרגישה ממש רע שאני לא מוצאת מה לייעץ לו... יש לכם רעיונות?? ובבקשה תתייחסו לכל הנקודות שציינתי, כי יש דברים שלדעתי יש הרבה מקום לחשוב עליהם. תודה חבר'ה!
דיברתי עכשיו באייסיקיו עם מכר, שסיפר לי על עצמו, כמה שרע לו וכו', ופשוט לא מצאתי מה להגיד לו... ניסיתי לתת לו עצות, אבל שום דבר לא מועיל.. בכל מקרה, אני אספר לכם פה קצת עליו, בתקווה שתוכלו לעזור לי לעזור לו.. הבחור בן 20, פקיד בצבא. הבחור הזה פשוט עצוב, כל הזמן. אין לו כמעט חברים - רק אחת, שהוא לא ראה מעולם.. ועוד כמה ידידים , שגרים רחוק ממנו, כך שאין לו כ"כ מה לעשות בזמנו הפנוי והוא מאוד בודד. הצעתי לו שימצא לעצמו תחביבים, אבל הוא אומר שאין לו רצון לזה, וגם לא יותר מדי זמן (הוא חוזר הביתה רק בסופי שבוע). הצעתי לו לקרוא ספרים (הוא אמר שהוא קורא המון) או שינסה ללכת לחוגים (הוא אומר שהוא ניסה ללכת לקונג פו ונמאס לו מזה מהר מאוד, וחוצמזה אין לו זמן לחוגים הוא גם היה עושה מדיטציה, אבל נמאס לו מזה כבר.). ובכלל, בקשר לתחביבים, הוא אומר ש"הם לא באמת ישנו את מה שאני מרגיש רק ידחו אותו". הוא הולך לפסיכולוג.. אבל אומר שזה לא עוזר.. וכנראה גם לא יעזור. הוא אומר שהוא לא ממש רוצה להשתנות, כנראה שהוא לא באמת מאמין שזה אפשרי. בקשר לפסיכיאטר, טיפול תרופתי - הוא אינו מעוניין בזה. הוא לא רוצה שום גורמים חיצוניים (לא שותה קפה, לא מעשן, לא לוקח סמים..). עוד משהו.. הוא אומר שהוא נהנה לרחם על עצמו.. שזה מביא לו תשומת לב. הוא טוען, שהוא אינו בנאדם שמושך תשומת לב והתעניינות בד"כ, שאנשים בד"כ אינם רוצים להיות חלק מחייו. בקיצור, הבנאדם ממש מדוכא ואני לא מוצאת שום עצה לתת לו... הוא שולל כל דבר.. וממש רע לו.. מה לעשות??? מה להגיד לו?? אני מרגישה ממש רע שאני לא מוצאת מה לייעץ לו... יש לכם רעיונות?? ובבקשה תתייחסו לכל הנקודות שציינתי, כי יש דברים שלדעתי יש הרבה מקום לחשוב עליהם. תודה חבר'ה!
