יהדות בחו"ל
אוקי, תשובה זו מסתמכת בעיקר על ביקורי האחרון בניו יורק והיהודים והישראלים שפגשתי שם. זה לא אומר שזה משקף את כל היהודים בחו"ל, אבל זה בהחלט היתה מגמה ברורה ונוכחת לפחות אצל האנשים המיקריים שאני פגשתי.
 
אז ככה, אבא שלי גר באיזור מאד יהודי-ישראלי בניו יורק, כן, בהחלט, הרבה יהודים בוחרים לחיות יחד באותו איזור (שזה לא יוצא דופן, ניו יורק מחולקת להמון שכונות בעלות אופי אתני מובהק). בביקור הזה פגשתי המון חברים של אבא שלי, במקומות שונים על הרצף של מידת דתיות וישראליות.
 
אחד הדברים המעניינים זה באמת לראות שכחלק מחיפוש הקהילה ושמירת קשר עם ארץ המוצא (במקרה שלנו- ישראל), הרבה מהם הופכים להיות הרבה יותר אקטיביים בשמירת סמלי היהדות, בעיקר בכל מה שסובב חגים וביקורים בבתי כנסת, בית כנסת הופך להיות מוקד חברתי, סוג של מתנ"ס, מקום מפגש ותמיכה גם לכאלו שבמקור היו חילונים בני חילונים אבל עכשיו מחפשים להרגיש שייכות בארץ זרה ויודעים שפה הם ימצאו אנשים עם שפה משותפת יותר מאשר המקומיים. במובן הזה התפקוד הראשוני של בתי הכנסת המקומיים הוא כמו בתי חב"ד ברחבי העולם שהרבה יהודים ובעיקר ישראלים שמטיילים בכל מיני פינות נידחות מגיעים אליהם כשהם צריכים עזרה או מחפשים אנשים ששייכים למוכר.
 
בפני עצמו זה לא דבר רע, וגם לא דבר שונה מהתנהלות של הרבה קהילות מהגרים אחרות, ויש המון עזרה הדדית שזה היה מקסים לראות. מה שכן הציק לי, זה שזה מלווה בהרבה מאד הרצאות ומפגשים שנועדו להחזיר בתשובה. זכותם, זו מטרת בית הכנסת בין השאר, אבל גם האדם הכי חזק לא יכול שלא להיות מושפע משטיפת המוח הכוללת הזו שנתקלים בה כל הזמן, כל הזמן. (אני מדברת על בתי כנסת אורתודוקסים שאליהם הולכים ישראלים, אני לא מדברת על בתי כנסת רפורמיים של יהודים ילידי ארה"ב שהמשפחה שלהם היגרה מרוסיה לארה"ב לפני 100 שנה ויותר, הם לא הולכים לאותם בתי כנסת וגם לא גרים בדר"כ באותן קהילות, מהם פגשתי הרבה פחות).
 
ושוב, הציק לי, אבל לגיטימי, זו המטרה של בית הכנסת. אוקי.
 
 
 
 
מה שהדהים אותי וראיתי חוזר שוב ושוב במשפחות שונות, במקומות שונים, בשלבים שונים של החיים והטריד אותי הרבה יותר היה נושא חינוך הילדים.
מה ששמעתי מכל מי שהיה בסיטואציה הזו היא את התיאור הבא-
החינוך הציבורי המקומי נחשב בעיני דור המהגרים הראשון כחינוך לא טוב (ויתכן שזה נכון או לא נכון, אני לא יודעת כלום על החינוך הציבורי בארה"ב
חוץ מהעובדה שהרבה אנשים עוברים דרכו
). כסוג של פתרון לבעיה הזו, וכדרך לשמור על הקשר עם ישראל והתחושה שהילדים יגדלו תוך שהם מכירים את העולם של ההורים ולא הופכים לאמריקאים שמלא מכירים כלום על ישראל, הילדים נשלחים למה שנחשב חינוך איכותי יותר פה וזה החינוך היהודי שמציעות המסגרות הדתיות.
תפיסת העולם מניחה שיותר טוב קצת יהדות דתית מאשר אמריקאיות מוחלטת שמנתקת את הקשר לעולם של ההורים ולישראל.
 
 
אלא שזה בא עם מחיר שאני חושבת שאפשר היה להבין בעיקר בדיעבד:
חינוך זה דבר שמחלחל, בטח בילדים, ובטח אם חיים את זה יומיום ובתוך חברה שכולם משתפים איתה פעולה (לחץ חברתי).
לא רק שהילד גדל על ערכים דתיים, אלא שהמסגרת החינוכים מצפה מההורים לשתף פעולה ולא להיות שונים והרבה הורים עושים את זה בשמחה, אחרי הכל הם בטוחים בעצמם ועליהם זה לא משפיע בכזו השפעה כמו על הילדים.
 
בדיעבד, הילדים שגדלו, "בוחרים" להתחרד.. וכך יצא לי לשבת לארוחה בעוד משפחה ועוד משפחה, שבה הסבא-סבתא חילונים גמורים שהיגרו לארה"ב, הילדים שלהם, זה תלוי באיזה גיל הגיעו לארה"ב, ככל שהגיעו יותר צעירים כך הם יותר דתיים, והנכדים כבר דתיים אורתודוקסים לכל דבר על כל כללי הטקס המלאים.
 
שוב, זה לא מדגם מייצג, זו רק החוויה שלי. אבל כשניסיתי להבין איך זה קורה, המכנה המשותף של התשובות של כולם היה נושא בית הספר הדתי מגיל צעיר. ככל שהילד נכנס למערכת דתית מגיל צעיר יותר ונשאר בה כבר לאורך כל השנים, כך כמבוגר הוא בחר להתרחק מתפיסת החיים החילונית/מסורתית לייט של הוריו והפך להיות אדוק, לא פעם כשהוא סוחב את ההורים אחריו (כי הרי הוא לא יכול לחיות אצלם אם הם לא שומרים בעצמם על כללים מסויימים ביהדות).
ראיתי את התשובה הזו שוב ושוב ושוב.
 
ואי אפשר שלא לחשוב על גני הילדים החינמיים של ש"ס פה בארץ, אלו שנותנים אלטרנטיבה חינוכית לאנשים קשיי יום, ועל עלייתם המיספרית המטאורית של ש"ס בבחירות לרשות הממשלה.. בעיני זו לחלוטין אותה שיטת עבודה. בתי הספר, בתי הכנסת, סוג של פתרון לצורך חברתי אמיתי, שאנשי הדת מנצלים לאט לאט ובהתמדה כדי להחזיר אנשים בתשובה מגיל צעיר, הדור הבא כבר הופך להיות חלק אינטגרלי מהקהילה שלהם. המסקנה הבלתי נמנעת זה שאם אתם רוצים לעשות מהפך חברתי ערכי, תתחילו ממערכת חינוך ארוכת טווח ומבנים קהילתיים, וכל הזמן תתרכזו רק בתכנים ובמסרים שלכם ולא בשום דבר אחר, ככה גדל אדם מאמין שיהפוך להיות עוד חייל בצבאות השם, הא, סליחה, בצבא המטרה שלכם.
 
 
עם כל כמה שאנחנו מזלזלים במערכת החינוך, היותה וחסרונה, זה אחד הדברים הכי מעצבים שיש של נפש הילד, בכל זאת זה הדבר המרכזי שהוא עושה ב18 שנים הראשונות לחייו. אל תזלזלו בזה, זה מעצב אותנו.
והרולרבליידס (אישית קצת מפריע לי) וילדים צורחים בקולי קולות..
.. אנטומיה של גריי היר איי קאם) גולשת באינטרנט .. מקווה שהפעם אגלוש פחות אקרא יותר(יש לי ספר שמחכה שאסיים אותו סוף סוף) ויש לי מחברות תשבצים וכאלה ..
