אם את תומכת בחופש הבחירה
עלייך גם לכבד את בחירתם של כל האנשים, גם אם היא מנוגדת לחלוטין לשלך או לשאיפותייך ובנוסף לכך להתנגד לכל כפייה מכל צד.
למדינה לא צריך להיות צביון כלשהו מבחינה דתית אלא צריכה להיות הפרדה מוחלטת בין דת ומדינה, דת צריכה להיות עניין פרטי ותו לא, בשום אופן לא מדיני.
אחותך ובעלה לא עושים קידוש וזו זכותם, ממש כפי שזכותך לעשות קידוש, כמו כן גם אם ילדיהם לא יעשו קידוש (סביר להניח) זה לא צריך להטריד אותך, הם יחיו כפי שיבחרו ואם יתעניינו מה זה קידוש יוכלו למצוא את התשובות.
גם אם מתישהו אף אחד לא ידע מה זה קידוש (מאוד לא סביר, אבל נניח רק לצורך הדיון) אין זה משנהיהיו אז לאנשים ערכים אחרים שיהיו אולי טובים יותר וחשובים יותר (ואולי לא), אך בכל מקרה דברים אחרים יעצבו את תרבותם, אך אין זה אומר שהשורשים יעלמו אלא שמנהגים מסויימים ייעלמו, אחרים ישתנו וחדשים יתווספו. הסיבה שאני אומר שאין סיכוי שהשורשים ייעלמו כי אנשים תמיד יידעו את מקור משפחתם ותמיד יבחרו לזהות עצמם כחלק מקבוצה עמה הם מזדהים ולכן שורשים לא נמחקים גם אם במבט מבחוץ יכול להיות נדמה שכן.
ברית מילה זה באמת טקס ברברי, הרי מסירים בו איבר בריא (העורלה) וגורמים לכאב מיותר. מהגיון פשוט אפשר להבין שזה מיותר לגמרי. גם הטוענים ליתרונות בריאותיים טועים, ואסביר: שני הטיעונים הבריאותיים העיקריים המצדדים בברית המילה הם הפחתתהסיכוי לסרטן העורלה (סרטן נדיר מאוד) ל0 והפחתת הסיכוי להידבק באיידס בשיעור לא ידוע (אין אף חוקר שמוכן לנקוב באחוז מדויק), ע"פ ההיגיון העקום של טיעונים אלה כדאי להסיר לבנות את ניצני השדיים עוד לפני שמתפתחות השדיים כדי למנוע את סרטן השד (שהוא אגב נפוץ בהרבה מסרטן העורלה) וגברים נימולים יכולים לסמוך על היותם נימולים ולוותר על אמצעי מניעה בעת קיום יחסי מין בלתי מוגנים (כאשר ידוע שיעילותם של אמצעי המניעה גבוהה בהרבה משל ברית המילה בהפחתת הסיכוי חהידבק באיידס), אני מקווה שכעת ברור מדוע הטיעונים ה"בריאותיים" בדבר כדאיותה של ברית המילה הם מגוחכים לגמרי.
האם השלב הבא הוא שלא יעלו לתורה? כנראה שלא, אבל גם אם כן, מה זה משנה? בסופו של דבר זה לא הופך אנשים לטובים יותר, אז שיבחרו מה שהם מעדיפים, בין אם יבחרו לעשות זאת בין אם לאו.
לגבי שאלתך האחרונה איך אני ביחס לדת, תשובתי היא שאינני מאמין בשום דת. אני מעדיף את ההיגיון הבריא על פניה של כל דת וידיעה על פני אמונה. כשאני בוחר להאמין בדבר מה זה אך ורק כאשר לא מצאתי (או טרם מצאתי, או אי אפשר, תלוי במקרה) דרך להוכיח האם הוא נכון או לא ועל פי ההגיון שלי הוא סביר יותר מניגודו.