דת במדינה

[קייזר סוזי]

איתך בכל מילה ומילה

מההתחלה ועד הסוף.

לגמרי פיק יור בטלס.

 

[דאגרוטיפ]

אנושקה, הסיפא שלך טריקית. אינך מכבדת את האחר

 

[קייזר סוזי]

אני רק שאלה, מה היה שם לא מכבד?

 

[דאגרוטיפ]

כמובן שבגאוניותי שרשרתי לא נכון, התתפלאי?

הכוונה לסיפא של ההודעה המקורית שלה.
אם אכן מלמדים לקבל את השונה ממך, זה כולל בהכרח
את אלו שאינם רואים עין בעין כמוה את היחס לדת.
עבורה הם עושים דווקא, עבורם הם נוהגים כפי שרצוי להם
במציאות שנכפית עליהם, משכך יש לכבדם לא פחות.

 

[קייזר סוזי]

אני לא חושבת שזה עניין של לא מכבדת

היא יותר התכוונה לכך ,לדעתי שבגלל פנאטים שהורסים את כל היופי ומעוררים אנטי אצל אנשים,
אז כבר כל דבר שיש לו טיפת סממן דתי אנשים ישר מקבלים חררה.
וזה החבל.

אבל אני אתן לה להסביר את עצמה, נראה לי עדיף.

 

[דאגרוטיפ]

מאמי שלי, תביני

יש מספיק נשים שלא רוצות לטבול במקווה מסיבותהן,
לא הייתי כופה עליהן את המעשה בשום צורה או הסבר.
מעצם עשותי זאת איני מכבדת את בחירתן.
יהדותן לא פחות טובה, ולא פחות מעוררת גאווה.
זו נקודה שאנושקה צריכה להטמיע.

 

[קייזר סוזי]

אם מישהי הגיעה למצב שהיא לא רוצה

גם אני לא הייתי כופה.

אבל אני דיברתי על הסיבות שהגיעו למצב הזה..
יש כאלו שבאמת מלכתחילה לא מרגישים שום קשר ליהדות,
ויש כאלו שהתרחקו ממנה ושכחו כל זיק של מסורת, בגלל אנטי שנוצר להם.

לא נראה לי שאנה התכוונה שיהדותן היא פחות טובה...

 

[דאגרוטיפ]

אולי היא לא התכוונה, אבל כך זה משתמע.

 

[Anna begins cc]

אז הנה הגעתי לדבר בשם עצמי.

צר לי אם זה השתמע כאילו אני לא מכבדת אדם או את בחירותיו, זו ממש לא הייתה כוונתי.
אני מעודדת כל אדם ללכת בדרך שטובה ונוחה לו.
כדי לאזן את הסיפור אספר שיש לי חברה טובה שחזרה בשאלה ולפני כמה ימים היא ביקשה ממני שאבוא איתה לאכול פירות ים כי אני האדם היחיד שהיא מסוגלת לעשות את זה איתו. והלכנו, והיא ניסתה, ואני הכי עודדתי אותה (למרות שאני בעצמי לא אוכלת את זה) ואפילו טעמתי אחד בעצמי בפעם הראשונה כדי שהיא תרגיש אנחנו עוברות את זה ביחד (אבל עזבי, זה מגעיל את השועלים.)
הסיבה שהעליתי את נושא המקווה היא לא כי חס וחלילה אני לא מכבדת את בחירותיה של חברתי, להפך. אני מנסה לעזור לה לעבור את התקופה הזו ואת הדברים הקשים שבה ביתר קלות.
להגיע למצב של לומר "אם מכריחים אותי לטבול אני לא מתחתנת" זה נורא חבל בעיניי, אין סיבה לזרוק את זה לפח.. במיוחד כשזה משהו שהיא מעולם לא ניסתה ויש לה אנטי אליו נטו כי זה דבר בעל סממן דתי ולא כי יש בו משהו עד כדי כך נורא בעיניה. זה לא שיש לה פוביה ממים.
אז העליתי בפניה אפשרויות של טבילה במעיין או במקור מים, וגם ניסיתי להראות לה את היופי שקיים (רק בעיניי) בטבילה המסורתית.
אין זה אומר שאם היא לא תטבול, לא אגיע לחתונתה, לא אשמח איתה, לא אכבד אותה. להפך.
חבל לי שאנשים מתרחקים ממנהגים וממסורת שהם יפהפים בעיניי בגלל הכפייה הדתית, בגלל החרדים הפאנטים, בגלל תפיסות שגויות.
חבל לי.
אבל זה לא אומר שאני לא מבינה, לא מכבדת, או חושבת שהם פחות יהודים.
יהודי זה מי שאתה, מה שנולדת.
אין איך לשנות את זה.
כמו שאני לא פחות תימניה רק כי אני לא אוכלת סחוג,
כך היא לא פחות יהודיה אם היא לא תטבול במקווה לפני החתונה.

מקווה שהבהרתי את עצמי.

 

[דאגרוטיפ]

אנושקה קטנה, קראתייך במלוא שימת הלב

גם אני לא אוהבת פירות ים, אגב. וגרציה על ההברה הכנה.
אבל תביני את בסיס טעותך, האנטגוניזם אינו מקור
של חרדים פאנטים דווקא, אלא בגלל שבדומה לך נניח
אני ושכמותי צריכים לנהוג בדרך מסויימת גם אם היא
מנוגדת לחלוטין לתפיסתנו כדי שנהיה מספיק ראויים ליהדותנו.

כמו למשל, הכפיה של הטקס הפולחני הזה על ידי ההגמוניה הדתית
ובחירתך לראות בו דבר שניתן לעשותו, ואין לשם מה להתנגד לו.
אני יכולה לטבול בג'קוזי שבמלון להנאתי, יש לזה אותו אפקט.

 

[Anna begins cc]

אני לא יודעת למה,

אבל אני מרגישה שאנחנו לא מבינות אחת את השנייה.
אני לרגע לא אמרתי שאני חושבת שאת צריכה לנהוג בדרך מסויימת כדי שתהיי מספיק ראויה ליהדותך.
אני לא חושבת את זה אפילו לשניה,
להפך.
זה בדיוק מה שאמרתי בסוף ההודעה הקודמת שלי.
אין דבר כזה להוכיח יהדות. יהדות זה מי שאתה, מה שנולדת.
שום דבר לא עושה אותך פחות או יותר יהודי.

אם חברה באה אליי עם בעיה אמיתית, חוסר רצון לטבול במקווה לפני חתונתה,
מה יהיה יותר פרודוקטיבי? אם אתרעם ביחד איתה, נשב ונכעס על המדינה ועל הממשלה ועל הדת האידיוטית, נלין ביחד על כמה הכפייה הזו נוראית וכמה זה מוציא את החשק מהכל וכמה זה שטותי שמכריחים אותנו לעשות דברים שאין להם שום משמעות עבורנו רק כדי שנוכל להתחתן כמו שצריך..
או.. שאני אעצור אותה רגע ואומר לה "תראי, זה החוק במדינה האווילית שלנו. אין מה לעשות. לרקוע ברגליים, לכעוס, להתרעם? רבים וטובים מאיתנו ניסו וזה עדיין החוק. עכשיו יש שתי ברירות, או לטבול במקווה ולנסות לקחת את זה ברוח טובה ככל האפשר, או לא להתחתן. מה את רוצה לעשות?"
אני בחרתי באופציה השניה.
לא כי אני לא מאמינה באופציה הראשונה, אני מאד נגד הכפיה הדתית (לא על זה היה הדיון המקורי פשוט, זה הכל.)
אלא כי האופציה השניה הייתה נראית לי יותר נכונה.

 

[יחפהבפארק]

זה מה שנקרא פרגמטיזם

תראי, לא לחינם מפלגות כמו שינוי בזמנו ולפיד כיום, קיבלו כל כך הרבה מנדטים. יש בקרב הציבור הגדול מיאוס מהקטע הזה שבו אנשים נאלצים להיות פרגמטיים ולוותר על עקרונות כי אחרת הם לא יוכלו להתחתן וייאלצו לכתת את רגלם לעורכי דין ולהתחתן בנישואים אזרחיים.
תשמעי קטע. הבת של החברים הכי טובים שלנו, החליטה בזמנו להתחתן בנישואים אזרחיים ושלא באמצעות רב, עשו מסיבה גדולה וחתונה לכל דבר עם שמלה לבנה והכל רק במקום רב היה מישהו אשר קידש אותם עם מלא ברכות והקדשות אחד לשני ונאומים וכו' ובקיצור היתה חתונה יפהפיה. זה היה לפני 12 שנים בערך ולפני שנה הם נאלצו להתחתן ברבנות כי רצו לאמץ תינוק ולא יכלו לעשות זאת אם לא היו נשואים כדת משה וישראל. זה נקרא פרגמטיזם. כשאין ברירה אז אין ברירה. אי אפשר להילחם נגד תחנות רוח. לכן צריך לעשות כל מאמץ כדי לשנות את המצב מבחינה חוקית.

 

[Anna begins cc]

מסכימה לחלוטין.

יכול להיות שמה שבא לידי ביטוי אצלי זו התבוסתנות שלי.
ההרגשה שממילא אף מלחמה לא משיגה את המטרה שלה ולכן צריך למצוא דרך לחיות עם מה שיש בשלום.

 

[דאגרוטיפ]

כדי שנוכל לנסות להתחיל להבין

זו את זו בנושא הספציפי הזה, מותק
קחי את הודעתך המקורית כפי שהיא,
ודרשי מאיש מאמין שיניח לאמונתו בצד,
ויראה בהעדר ברית המילה משהו סימבולי.
ושאלי אותו מה הביג דיל.
עכשיו תוכלי להבין במדוייק את תחושתי לעומקה.

סוף השבוע החל סופסוף. אהיה פחות זמינה מטבע הדברים.
אגיח מתישהו להשיב לפוס.

חג שמח! תהני ותדאווני על כולם.

 

[Aronsona]

רק לעניין פירות הים

זהו טעם נרכש.
צריך בפעמים הראשונות לאכול רק על האש או בגריל ולא מבושל ואז מתחילים להתאהב בעניין.
כשמתחילים מ "בחמאה ושום" או כאלה, בפעמים הראשונות זה לא בא טוב.

מניסיון

 

[Anna begins cc]

אני טעמתי קלאמרי מטוגן,

זה הרגיש כמו לעיסת גומי מצופה בפירורי לחם, ובאמת שזה היה נטול טעם לחלוטין. לא מבינה מה יש לאהוב בזה.
לעסתי את הביס במשך רבע שעה, גם כי הרגשתי שאני עומדת לבלוע כפירה אל תוכי ורציתי להיות בטוחה שאני שלמה עם זה, וגם כי זה היה כל כך לא טעים.. ואז את החצי שעה שאחר כך העברתי, היפוכנדרית שכמוני, בתהיה אם יש לי אלרגיה לפירות ים ועוד שניה אני עומדת להתנפח.
(אל חשש. לא התנפחתי.)

את שאר הדברים, אלה שבאים עם ראש וזנב וכאלה.. הממ.. לא רואה את עצמי מנסה..

 

[יחפהבפארק]

אני פטורה מהזוועה

יש לי אלרגיה חמורה לפירות ים ולדג בורי.
בפעם האחרונה שנגעתי בקלאמרי מטוגן זה היה לפני 15 שנה בערך וזה היה באמת זוועה. אני אפילו בסושי לא נוגעת

 

[Aronsona]

ואני אוכל השבת טישפישטי

 

[Aronsona]

חחחחחחחח

קלאמרי זה באמת לא הדבר להתחיל איתו.
צריך כל כך להיזהר שלא יהפוך מסטיק. וזה כנראה מה שקרה.
אם תהיה הזדמנות אני מבטיח לעשות לך היכרות הרבה יותר נעימה עם פירות ים.
לא מוכרחים לאכול את השרימפסים עם זנב. בביקורך הבא בטיב טעם, במקרר המתאים, תראי שקיות שלהם כשהם מקולפים לגמרי.

 

[יחפהבפארק]

אפרופו מקווה, אני רוצה לספר משהו אישי

כידוע לך, אני נשואה כבר 42 שנים בנישואים אזרחיים. מן הסתם, לא טבלתי במקווה ולא פגשתי שום רבנית בחיי.
לפני כמה שנים, החלטנו בעלי ואני שאוליי נחדש את ברית הנישואים לקראת שנת הארבעים, בחתונה כדת ונזמין את כל החברים והמשפחה עם הילדים והנכדים וככה נסגור איזה שהוא מעגל. בעלי מצא איזה רב וההוא הפנה אותי לשיחה עם הרבנית. שוחחתי איתה ארוכות והיא אמרה לי שאני צריכה לעבור את כל הפרוצדורה של הטבילה במקווה וכו'. האמת, שכל השיחה איתה ציננה את רגליי ופשוט לא יכולתי לראות את עצמי בגילי ובמצבי הנוכחי, עורכת את כל הטקס הזה של הטבילה, המקווה, השיחות עם רבנית המסבירה לי את עובדות החיים ושאר הבבלת הזה. זה היה מעבר לכוחותיי וסבלנותי ולכן ירדתי מזה.
אני יודעת דבר אחד. אני ובעלי נשואים בעיני החוק ובעיני אלוהים. לי זה מספיק.