דתל"ש אבוד

[נולדתי0שחור]

דתל"ש אבוד

היי,
אני לא יודע איך להסביר את המצב שלי אבל אני אנסה

ההורים שלי והמשפחה הקרובה שלי חושבת שאני דתי שמקיים אורח חיים כזה
החברים והאנשים בצבא חושבים שאני חילוני
"הצלחתי" להוריד את הכיפה לפני זמן מה גם בבית (אני כבר שנתיים מסתובב בלי כיפה מחוץ לסביבה הביתית ושם אותה שאני מגיע לבית)
אך הוריי בטוחים שזה רק פרט שולי שלא אומר הרבה
אני עדיין הולך לבית כנסת כל שבת עם אבא שלי
ושחבריי קראו לי לצאת ביום שישי בערב , הייתי אומר להם שאני לא יכול ...הם לא יודעים על הסיפור האמיתי שלי
וכך נוצר מצב שהרגשתי ואני עדיין מרגיש לבד....ניתקתי את הקשר עם החברים שלי
אני מרגיש שאני לא מתחבר למשפחה שלי (שאני אוהב אותם) בגלל אורח החיים, אני מכבד את אורח החיים הזה אבל הוא לא בשבילי
ככה אני מוצא את עצמי מחלל שבת בבית בלי שהמפחה שלי רואה (נועל את החדר, רואה טלוויזיה על שקט, כנ"ל טלפון ,מחשב וכו´)
אני מנסה לצאת מהבית ...לשכור דירה למרות שאין לי כסף ואני אצטרך לעבוד תו"כ צבא העיקר לצאת! להתחיל לחיות
לא הולך לי כלום עם בנות... לא היה לי קשר רציני כבר שנים ...והאמת הייתי שמח להיות עם מישהי...לדבר איתה , לאהוב...
אבל קשה לי למצוא מישהי שתבין אותי ,שהיא קצת כמוני
שלא תהייה חילונית גמורה
בטח שלא דתייה ממש
מישהי כמוני , דתלש"ית מבית דתי
שתבין מאיפה באתי , מה המגבלות שלי ...

הייתי שמח גם להכיר סתם חבר´ה כמוני...
הייתי שמח לקצת הזדהות

 

[damtiela]

ברוך הבא!

אני זוכרת כשהייתי במצב דומה לשלך. גרתי עם ההורים כי לא יכלתי להרשות לעצמי לעבור (למרות שזה היה פשוט יותר בשירות לאומי, כבר הכרתי את הפורום והיינו עושים שבתות משותפות לפעמים). כשהייתי שם הייתי עולה על המחשב אחרי שכולם הלכו לישון, יוצאת לפעמים ב12-1 בלילה עם חברים, חוזרת ב5-6 לפני שההורים מתעוררים.

זה היה נורא מוזר, לקח שנים עד שהכרתי להורים שלי בחור שיצאתי איתו. ועדיין זה לא משהו שאני עושה בקלות. הם מעולם שונה לחלוטין.

דבר עם חברים שלך, במיוחד אם אתה לא מוכן לדבר עם המשפחה, אל תחזיק הכל בבטן. מה אם חבר לא דתי יבין שיש סיבה לזה שאתה לא יוצא איתם ויזמין אותך לישון אצלו בבית איזה סופ"ש? אם הם לא יודעים - הם לא יכולים לעזור.

קח את הזמן שלך. זה משתפר, אתה תתרגל לסגנון חיים שונה.

ושבת שלום

 

[Sonic hedgehog]

אני חושבת שזה בדרך כלל מתחיל ככה

לפעמים שלב הביניים הוא ארוך יותר ולפעמים קצר יותר. תעשה דברים בקצב שלך ויום אחד תמצא את עצמך לגמרי בחוץ.

 

[כיפה אדומה17]

הגעת למקום הנכון

כאן יש לך אפשרות להכיר חבר'ה כמוך, שיזדהו עם ההרגשות.
הייתי תקופת מה בסיטואציה ואני יכולה רק לאחל לך שהיא תהיה נקודת מעבר ולפרק זמן קצר, עד שכולם יתעדכנו ותרגיש נוח עם הדרך שבה אתה בוחר.

 

[כבשה תוהה]

ברוך הבא

כמו שאמרו לפניי, אתה במין תקופת מעבר כזו ובסוף תכריע לכאן או לכאן. אם תפקח את העיניים על החברים שלך אני כמעט בטוחה שתמצא מביניהם כאלה שבמצבך או לפחות יבינו מה עובר עלייך, מספיק חבר אחד או שניים שאתה סומך עליהם כדי שתספר להם מה עובר עלייך, זה יקל עלייך מאד.

כאן תוכל למצוא הרבה חבר'ה כמוך, תשתתף כאן קצת בדיונים ולאחר מכן בוא למפגשי פורום "הטישים" שעושים כאן מידי כמה זמן כך תכיר עוד אנשים ולא תרגיש כל כך לבד.

המשך חג שמח לך ובהצלחה!

 

[המגשש]

מרגיש גם כך

גם אני נמצא במצב מאד דומה לשלך אני חייל, בתחילת דרכי בעולם החילוני,
וקשה לי ממש. בבסיס אני לא כל כך מצליח להשתלב, אני גם מרגיש קצת שונה מהאחרים ושעדיין לא הצלחתי לקלוט את כל הקודים, מבחינת המשפחה, אני עדיין מנהל אורח חיים דתי והולך עם כיפה כדי לא לצער אותם, אבל בתכלס אני כבר לא שומר על המצוות, אני גר כיום בבית החייל ושם דווקא אני כן מרגיש בנוח גם כי יש שם הרבה חברה כמוני שיצאו בשאלה וגם האלו שלא הם חיילים בודדים שיש להם המון בעיות אז הם יותר מבינים קושי וכאב, מה שעבר עלי בתהליך שעשיתי,
יש לי גם כמה ידידות טובות משם.
מה שאני יכול לעודד אותך שאתה צריך להבין שהכל זה ענין של תהליך, לוקח זמן עד שאתה מבין דברים עד שאתה מוצא את החברים הקרובים שלך, אין מה לעשות אנחנו באנו מתרבות אחרת, צריך המון סבלנות!
לגבי מישהי לצאת זה גם משהו שאני מתקשה איתו,אני חושב שזה גם עניין של זמן עד שאתה רוכש את המיומנות הזאת,
כי מה לעשות אנחנו לא היתה לנו את האופציה להכיר בנות בדרך נורמלית.
תדע שאני מזדהה איתך מאד, בהצלחה

 

[כבשה תוהה]

ההודעה מיועדת לפותח השרשור

 

[פיטרמן]

ברוך הבא

גם אני נמצא קרוב למצב אותו אתה מתאר, יצאתי לפני חודשים בודדים, ואני חי כיום בסביבה חילונית כחילוני גמור. רוב המכרים החדשים שלי לא יודעים על העבר שלי, וכמעט כל המשפחה והחברים מהעבר, לא יודעים על השינוי שעברתי... כך שאני עדיין חי בזהות כפולה, כשאני מגיע הביתה אני פשוט צריך להתחפש למישהו אחר ולהיות מי שהייתי פעם. אין ספק שזה מצב נורא קשה נפשית, במעברים האלה מהבית החוצה ולהיפך. לכן אני משתדל להיות בבית כמה שפחות. מקוה שהתקופה הזאת תחלוף איכשהו ונוכל יום אחד לצאת בגלוי מול כולם.

 

[uri80]

ברוך הבא