אני דווקא די מסכימה איתו.
(בעעעע על תפוז הזההה!!!!!!! כתבתי הודעה ארוכה והוא לא שלח!!! אז אני אנסה לשחזר...) אף פעם לא חשבתי על זה, אבל זה נכון. אני לא חושבת שצריך לעשות את הכל בהיחבא. הרי אם אני דתי, כולם יודעים את זה. אני חושבת שזו הזכות שלי להביע את דעתי ולבקש שישנו משהו קטנצ'יק, כי אני מאמינה במשהו, וכשמאמינים במשהו צריך ללכת על זה עד הסוף. אני לא מסכימה עם יוסף, שאמר שז-ה חילול ה'. דווקא נראה לי שההפך הוא הנכון: אנשים יודעים ש/אני דתיה, נכון? ונגיד ואני הולכת עכשיו עם כמה חבר'ה חילונים ואנחנו הולכים למסעדה לא כשרה, למה שאני לא אבקש ללכת למסעדה כשרה?! מה ההבדל?! (חוץ מהטעם
) אני בטוחה שלכל יהודי יש עמוק בלב איזושהי זיקה, אפילו הקטנה שבקטנות, ליהדות, וכשתהיה לו הזדמנות ללכת למסעדה כשרה כשלא הוא היה הזה שהציע, הוא ישמח ואפילו יעדיף. בכל מקרה, כתבתי שחילול ה' יהיה לדעתי דווקא אם אני כן אלך למסעדה לא כשרה, ואוותר על העקרונות שלי. ולמה? כי כולם רואים שאני דתיה ואם אני דתיה, אני צריכה לשמש דוגמא ולהראות שאני בטוחה בדעה שלי ולא מתנדנדת, ואם חילוני יראה אותי במסעדה לא כשרה, לא חשוב אם אני אוכלת או לא - הוא יכול להגיד: "אה, אלה הם הדתיים... מדברים כל היום וכל הלילה על עקרונות - והולכים למסעדות לא כשרות! צו..רה להם!!!" ואזש זה באמת יהיה חילול ה'! אני דתיה? אני צריכה להשתדל לעמוד על העקרונות שלי כמה שאני יכולה. אי אפשר - אז אי אפשר, אבל לפחות לנסות! מי אמר שאם אני אבקש בקשה כזו קטנה, ללכת 2 מטר ימינה ולהגיע למסעדה אחרת, או לדחות בחצי שעה איזו ישיבה, זה יראה נורא?! אישית - אני לקחתי את זה לתשומת לבי...