משהו אישי
כמטפלת לא יצא לי לטפל בהמנגיומה, אבל כאמא חויתי את זה. הדרך הטבעית ביותר, שעליה דוקא המליצו לי בזמנו הרופאים הכירורגיים שטיפלו בילדה , היתה לא לעשות כלום . לדבריהם זה בדרך כלל עובר ונעלם לבד, ואם לא , אז מומלץ טיפול אסטטי בלבד רק אחרי שהסתיים גיל ההתבגרות והגוף/העור במצב פחות או יותר יציב. כך היה, סמקרה שלה (ומטבע הדברים התבוננתי מסביב גם בילדים אחרים וכך היה אצל כולם) - אז את יכולה לדקור אותה, ולתת לה תמציות ולטפל ברפלקסולוגיה ובכל מיני דברים ואכן הכל יעזור , כי ההמנגיומה בסוף תעבור - כם בלי הטיפולים. ההמלצה החמה שלי היא: 1. לגשת לרופא המטפל כדי לרואת איך מורידים עד הפסקה את התרופה. 2. לתת לה המון המון אהבה וחום, ולחוש בטחון בכך שהיא תחלים. 3. אם את רוצה לקבל תמיכה וחיזוק, לשפר את בריאותה הכללית, לסייע בריפוי מתופעות הלואי של התרופה ושל המתח - אז כמובן מומלצת איזו שיטת טיפול הוליסטית שאליה את מתחברת. גם לאמא וגם לבת.