דרך צלחה?

[kidron11]

דרך צלחה?

רבותיי,
האם הייתם משפצים את המשפט:
יצאנו מתחנת הרכבת המרכזית בסופיה לבורגס ברכבת מאוחרת יותר משאר העולים.

תודה ונסיעות טובות לכולם
אביבית

 

[מוגג]

כן.

"יצאנו מסופיה לבורגס (ברכבת המאוחרת) לאחר שאר העולים"

האם יש חשיבות לנסיעה ברכבת?
לעתים אנשים מספרים בפירוט רב ומכבירים דברים שלא לצורך, כאשר מעבירים את הדברים לכתב, כדאי לבדוק:
א- מה מהותי לסיפור,
ב- מה מוסיף צבע ופיקנטיות,
ג- מה מיותר.

 

[kidron11]

נכון ש....

הדברים לכאורה מיותרים, אבל אני מכירה את ההמשך ויודעת שהפירוט כאן הכרחי.
תודה שהסבת את תשומת לבי.
יום טוב
אביבית

 

[kidron11]

קשר ופשר?????

ערב טוב לכולם,
תמהתני מה פירוש הביטוי 'יהא לאל'.
להלן המשפט:
חיש קפץ על רגליו, השיב את חלילו לאמתחת ורץ לכנס את הצאן יחדיו. אגב כך חיפש לעצמו מסתור, למקרה שלא יהא לאל ידו להציל את העדר, לפחות ימלט הוא את נפשו.

בכללי אשמח לקרוא את הערותיכם אשר למשפט כולו.
ליל מנוחה למקדימים לישון ותודה רבה.
אביבית

 

[trilliane]

הצירוף הוא "יהא לאל ידו" כלומר יוכל, יצליח

 

[איתי שלר]

=יהיה בכוח ידו (יהיה בכוחו).

וכפי שכתוב בספר בראשית "יש לאֵל ידי לעשות עמכם רע" (=יש בכוחי לעשות לכם רע).

 

[kidron11]

תודה למשיבים

החרוצים....
חלומות פז
אביבית

 

[הדיוט גמור]

על אלים, אלות, איילים ואלונים

הביטוי הקדום "לאל ידו" משמר את המובן המקורי של השורש או"ל: חזק, עומד בראש, ניצב בחזית.
משורש זה נגזרו מילים חשובות רבות ובהן אל (god), אלון ואלה (עצים חסונים ומקודשים), איל (כבש זכר) ועוד.
לפי קליין, יתכן שגם "מול" (=לפני) היא קיצור של מאול, מאותו שורש.

 

[fedele]

בפנים

מתחנת הרכבת המרכזית בסופיה יצאנו לבורגס במועד מאוחר יותר משאר העולים

מסופיה עלינו על רכבת מאוחרת יותר משאר העולים. יצאנו מתחנת הרכבת המרכזית אל בורגס .

 

[kidron11]

אהבתי את....

האפשרות הראשונה.
חן. חן.
אביבית

 

[kidron11]

טקסט ספרותי מסורבל????

שלומות,
מקווה שאני לא מסרבלת אתכם. הנה משפט שעוקץ אותי קצת:

"ובכל זאת, דוד, ספר לי את האמת, בבקשה ממך," התחנן יואב, ולא הרפה עד שזה נתרצה, אך לא לפני שיואב נשבע שלא יגלה זאת לאף אחד כל ימי חייו.

האם, לדעתכם, יש כאן שיבוש לשון או המשפט סתם מסורבל?
תודה
אביבית

 

[trilliane]

קצת מסורבל, אבל ברור

הייתי משנה את "לאף אחד" ל"לאיש" להגבהת המשלב.

 

[חוכך בדעתו 2]

לדעתי, עדיף לשים פדות בין שני העניינים:

התחנון והשבועה.
והמשפט האחד לשניים יהיה:
"'ובכל זאת, דוד, ספר לי את האמת, בבקשה ממך,'התחנן יואב, ולא הרפה ממנו. לבסוף נתרצה דוד, אך לא לפני שיואב נשבע שלא יגלה זאת לאיש {פרט לטריליאן

} כל ימי חייו".

 

[kidron11]

תודה רבה!

נראה לי שלא אחכוך בדעתי ואחלק את המשפט לשניים.
יום טוב
אביבית

 

[nevuer]

זה לא יואב. לא מתאים לו להתרפס ככה.

וַיָּבֹא יוֹאָב אֶל-הַמֶּלֶךְ הַבָּיִת, וַיֹּאמֶר: הֹבַשְׁתָּ הַיּוֹם אֶת-פְּנֵי כָל-עֲבָדֶיךָ הַמְמַלְּטִים אֶת-נַפְשְׁךָ הַיּוֹם וְאֵת נֶפֶשׁ בָּנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ וְנֶפֶשׁ נָשֶׁיךָ וְנֶפֶשׁ פִּלַגְשֶׁיךָ. לְאַהֲבָה אֶת-שֹׂנְאֶיךָ וְלִשְׂנֹא אֶת-אֹהֲבֶיךָ; כִּי הִגַּדְתָּ הַיּוֹם כִּי אֵין לְךָ שָׂרִים וַעֲבָדִים, כִּי יָדַעְתִּי הַיּוֹם כִּי לא (לוּא) אַבְשָׁלוֹם חַי וְכֻלָּנוּ הַיּוֹם מֵתִים כִּי-אָז יָשָׁר בְּעֵינֶיךָ. וְעַתָּה קוּם צֵא וְדַבֵּר עַל-לֵב עֲבָדֶיךָ, כִּי בַיהוָה נִשְׁבַּעְתִּי כִּי-אֵינְךָ יוֹצֵא אִם-יָלִין אִישׁ אִתְּךָ הַלַּיְלָה וְרָעָה לְךָ זֹאת מִכָּל-הָרָעָה אֲשֶׁר-בָּאָה עָלֶיךָ מִנְּעֻרֶיךָ עַד-עָתָּה.