"השמצת הדתיים" כפי שאתה קורא לה
מגיעה ממקום פשוט מאד: המפלגות שהציבור הדתי (וכן, כאן אין לי ברירה אלא להכליל) בוחר כדי לייצג אותו, פוגעות בחירויות שלי. החוקים שהציבור הדתי דואג להעברתם, פוגעים בחירויות שלי. הדרישות של הציבור הדתי פוגעות בחירויות שלי. לפיכך, הציבור הדתי, מבחינתי, הוא דבר שלילי. יכול מאד להיות שהבודדים הדתיים, כל אדם לעצמו, הם אנשים נהדרים, מקסימים, שופעי קסם וחוכמה - ואני אכן מכירה כמה כאלה (כמו שאני מכירה, כמובן, גם כמה מסוג אחר). אבל כציבור - זה מה שאני מקבלת. הציבור הדתי הוא זה שגורם לכך שבישראל אין אפשרות לנישואים חילוניים. הציבור הדתי הוא זה שגורם לכך שבבתי הדין הרבניים תופלינה נשים לרעה. הציבור הדתי הוא זה שגורם לכך שהמדינה מגיעה למצב שהיא מתערבת בצלחת שלי, בלבוש שלי, בבילויים שלי ובחיי האישות שלי. מה אני אעשה לך? כדי להגיע ל17 מנדטים של ש"ס ועוד כמה של מפלגות דתיות אחרות, בכל זאת נדרש איזשהו "ציבור" שתומך בכל זה. ואני מצטערת, אבל אין לי שום כוונות לחבק אל חיקי את הציבור שתומך בפגיעה בזכויותי. אני חילונית, אני תובעת את הזכות לחיות במדינה שלי על פי כללי המוסר שלי ושל רוב המדינה, בשוויון ובחירות, ולא על פי הכללים של מיעוט שתופס את המדינה בביצים. אז אולי אתה ספציפית לא שייך לציבור שגורם לזה שנשים תופלינה בבית הדין הרבניים, ושלא תהיה להן אפשרות אחרת לנהל את חיי המשפחה שלהן *פרט* לבתי הדין הרבניים. אין לי מושג. אבל מה שבטוח זה שזה לא הציבור החילוני שגורם לזה. ואני אחזור על מה שאמרתי כבר בעבר: לא רוצים שייצא לכם שם רע? לא רוצים שייצא לכם שם של כופים, מפלים, מועלים, בוזזים וכן הלאה? תדאגו שהנציגים שלכם לא יעשו את כל אלה. אם התדמית שלכם בציבור לא מוצאת חן בעיניכם, זה התפקיד *שלכם* לדאוג לשנות אותה, לא שלי. אני מסתפקת במלחמה על התדמית שלי.