דרך להתמודד
שלום לכולם אבי נפטר ב-2/4/02 אדם נפלא טוב לב וחבר נהדר הוא היה צעיר ברוחו ומלא שמחת חיים .בן 78 היה במותו. ועכשו שמסביב מות ושכול כה רבים זה נראה מצויין לחיות עד גיל מופלג זה, אבל התחושה של עצב גדול מלווה אותי. אני מנסה להמשיך בחיים אחרי שנים של התמודדות עם המחלה שלו וצפיה בהחלשות של גופו,יש בי מאבק בן רצון להתכנס בעצמי לבין רצות לחטוף את החיים במלוא התאוה. אני מוצאת בי עצב גדול שאני לא אבלה מספיק ויש לי תחושה שעצם העובדה שאני לא מתאבלת מספיק אני אדם קר ומחושב. לפני 8 שנים התגרשתי וחוויתי אבל עוצמתי יותר בכיתי המון חשבתי חלמתי כאבתי הסתגרתי וחייתי בבריחה מתמדת. ועכשו אני ממשיכה בחיים כאילו כלום ומגבירה את קצב הבילויים ממעיטה לחשוב על אבי ואפילו מוצאת נחמה שהפסיק לסבול וחי חיים מלאים. יחד עם זה אני מרגישה שאני לא הוגנת בדרך שאני מתאבלת ושומרת על זיכרו היה בן אדם שהיה כלכך חשוב בחיי הוא נפטר ואני מקבלת את העובדה בשיוויון נפש המאבק בתוכי גורם לי לדיכאון ואני מבקשת עזרתכם לגבי הדרך להתמודד עם התחושה הקשה.
שלום לכולם אבי נפטר ב-2/4/02 אדם נפלא טוב לב וחבר נהדר הוא היה צעיר ברוחו ומלא שמחת חיים .בן 78 היה במותו. ועכשו שמסביב מות ושכול כה רבים זה נראה מצויין לחיות עד גיל מופלג זה, אבל התחושה של עצב גדול מלווה אותי. אני מנסה להמשיך בחיים אחרי שנים של התמודדות עם המחלה שלו וצפיה בהחלשות של גופו,יש בי מאבק בן רצון להתכנס בעצמי לבין רצות לחטוף את החיים במלוא התאוה. אני מוצאת בי עצב גדול שאני לא אבלה מספיק ויש לי תחושה שעצם העובדה שאני לא מתאבלת מספיק אני אדם קר ומחושב. לפני 8 שנים התגרשתי וחוויתי אבל עוצמתי יותר בכיתי המון חשבתי חלמתי כאבתי הסתגרתי וחייתי בבריחה מתמדת. ועכשו אני ממשיכה בחיים כאילו כלום ומגבירה את קצב הבילויים ממעיטה לחשוב על אבי ואפילו מוצאת נחמה שהפסיק לסבול וחי חיים מלאים. יחד עם זה אני מרגישה שאני לא הוגנת בדרך שאני מתאבלת ושומרת על זיכרו היה בן אדם שהיה כלכך חשוב בחיי הוא נפטר ואני מקבלת את העובדה בשיוויון נפש המאבק בתוכי גורם לי לדיכאון ואני מבקשת עזרתכם לגבי הדרך להתמודד עם התחושה הקשה.