דרך כושלת

[סטנלי פישר צדק]

דרך כושלת

שלום ,
אני בשנות העשרים המוקדמות ..לצערי למרות שאני נראה אחלה ובעל יכולות חברתיות גבוהות וכמיהה לחברה, ניתקתי את עצמי מהכל.
בשנות הצבא פרחתי הכרתי אנשים , יצאתי יותר , אבל עם השחרור מהצבא באקט של חרדה מהאזרחות , מהלא נודע
נרשמתי ללימודי מדעי המחשב וקברתי את חיי החברתיים . . . לשמחתי ולצערי אני מצליח בלימודים , אוהב את התחום אבל לא את המתעסקים בו .. כשאני עובר ליד קמפוס מדעי החברה אני שואל את עצמי למה הייתי חייב לבחור בין חיים חברתיים לביטחון כלכלי?
למה אני לא משיג גם את זה וגם את זה.
הכרתי המון אנשים במהלך הלימודים אבל אף לא חבר אחד לחיים . בצבא הכרתי 2 כאלו.
אני מרגיש שקברתי את ההצלחה שלי בתחום החברתי.. בשנה הראשונה למדתי מהבוקר עד הלילה והגעתי אל דיכאון כבד וציונים גבוהים..
האהבה למקצוע לא תורמת כמובן כי ככל שאתה מתעסק יותר במחשב אתה מנוון יותר את היכולות החברתיות..ונסגר יותר.
אז אני משתדל ליצור כמה שיותר קשרים אבל מרגיש שזה לא זה.. שהסטודנטים למדעי המחשב קרים יותר, ואני אפילו מפתח אנטגוניזם כלפיהם מבפנים..מבחוץ אני בחור מאוד מצחיק ושנון וקשה מאוד לדעת את התסכול שיש לי מהתחום..
לצערי בחופשת הסמסטר במקום למצוא עבודה עם אנשים הגעתי אל ראיון עבודה שבו הציעו לי משכורת טובה יחסית לסטודנט וניסיון מקצועי ושוב נפלתי לבור של התחום האפור שאני אוהב אבל מנתק אותי מהחברה..
אני אדם חם שאפשר לדבר איתו על הכל, אבל מרגיש שאני מקיף את עצמי בסביבה אפורה ומשעממת.. ועל כך אני בא עם עצמי בביקורת..אבל עדיין לא מצליח לשנות את המסלול.. אני לא אהיה מסוגל לקום מחר בבוקר ולהתפטר ולעבוד במלצרות , למרות שכנראה ארוויח בריאות נפשית שתאפיל על המשכורת והעבודה הפיזית..רצוי לציין שניסיתי לעבוד בעבודות אחרות אבל התייאשתי מהר מאוד מהמונוטוניות ואי הפעלת השכל..ושוב באה ההתנגשות בין החברה ללימודים ושוב בחרתי בהשכלה ואני לא מבין איך אני מצליח לשנות את הדרך ולבחור בחברה?

תודה..

 

[יחפה על החול]

לא מתיימרת

לשחק את הפסיכולוגית,אבל ממרום גילי (אני כבר לא בשנות ה20 המוקדמות,לצערי

),אני חושבת שאני מזהה בעיה
והיא לאו דווקא קשורה לתחום אותו בחרת ללמוד או לחבר'ה בעבודה,כמה "אפורים" שהם לא יהיו.
לא יכול להיות שבכל מערך העובדים/סטודנטים,לא נמצא/ה אף לא אחד/ת,שאיתו/ה אתה יכול למצוא נושאי שיחה משותפים או לפחות שיהיה לך נח בחברתם.
יכול להיות שזה משהו עמוק יותר ויכול להיות שצריך לדבר על הדברים,כדי שיהיה קל יותר לשים את האצבע על מקור הבעיה ולומר:"זה העניין".
אני מתרשמת שאתה בחור אינטיליגנטי מאוד ואם אתה גם שנון ומצחיק,כמו שאתה מעיד על עצמך,נראה לי על גבול
האבסורד שלא מתחברים אליך ומחפשים את הנוכחות שלך,גם אם לא כולם,לפחות חלקם.
אל תשאיר את זה פתוח בתקווה שזה יעלם,דבר על זה עם האנשים הנכונים,אני בטוחה שניתן למצוא פתרון והחיים יחייכו אליך שוב

בהצלחה.

 

[ruven7]

מסכים עם יחפה על החול

לעשות הכללה של הסטודנטים למקצוע כזה או אחר כמיקשה אחת זה פשוט לא נכון.
בחרת בביטחון כלכלי וזה בסדר גמור,לצאת מכאן בהנחה שזה סותר את עניין חיי החברה זו טעות גדולה.
תרשה לעצמך יותר,אל תצא מהנחות מוקדמות.צא,תבלה,תיצור חברויות ועם קצת מאמץ הכל ייראה אחרת,ואוסיף שגם אני כבר לא בן 20 או 30...בהצלחה

 

[HH husa]

אני מבין שאתה אוהב את התחום המקצועי

ושהבעיה היא חוסר גיוון בחיים , וחיים חברתיים.

מה עם תחומי עניים אחרים ? פעילויות תחביבים וכו ?

אולי בהמשך הדרך המקצועית תהיה בסביבה עם אנשים יותר מתאימים ועם אותם תחומי עניין אחרים.

 

[נוסעת בזמן אחר]

אני מצטרפת לדעה שתחום הלימודים...

לא סותר/ נוגד את ההתפתחות החברתית שלך.
בכלל אני חושדת (רק מהתיאור שלך) שיש לך חרדה חברתית ברמה כזאת או אחרת.
בהחלט יש מצב שבבית ספר וצבא זה לא בא לידי ביטוי ואז יצאת לחיים האמיתיים וברגע שקשרים הקודמים התנתקו, אתה כבר לא רוצה לקחת סיכון של להפגע, עם אף אחד.

גם לי לא נראה שכל מי שלומד איתך הם קבוצה הומוגנית של רובוטים נטולי רגשות.

מציעה לך לקחת את העניין ברצינות לידיים שלך .
בא בחשבון: קבוצת תמיכה בהנחיית פסיכולוג בנושא יחסים והכרויות גם טיפול פסיכולוגי אחד על אחד. מאמן לחיים או מאמן שנעזר בכלים מרפוא אלטרנטיבית.
אין סיבה שתזרוק את כל מה שלמדת והשגת לפח ותהייה מלצר ומה שיותר גרוע שיש סיכוי שאם באמת תעשה את זה, תמצא את עצמך בתור מלצר בודד.

פטרון לדעתי בתוכך פנימה.

 

[בטי בטי בם]

שלום לך

אני דיי נוטה להסכים עם התגובות כאן.
אני חושבת שהחוסר החברתי יותר נובע ממך מאשר ההשקעה בלימודים.
אפשר לעשות הכל השאלה איך אתה מנתב את מה שאתה רוצה לנתב.

אני אישית בת 26 ורק עכשיו מסיבות כאלו ואחרות חוזרת לחדש קשרים אחרי 4 שנים של לבד - מבחינה חברתית ולא בגלל לימודים ופה אני נבחנת כל יום מחדש על כמה אני רוצה להיות עם אנשים כאלה או אחרים וכמה הם רוצים שאהיה בחייהם.

קודם כל זה עניין של זמן עד שתמצא את הקבוצה הקטנה שלך, את המקום החברתי הזה שלך. חברויות נבנות ונבנות לאט ולא מהר, ידוע כי את רומא לא בנו ביום אחד אז בטח שלא מעגל חברתי בסדר גודל כזה או אחר.
תבחן את האנשים שנכנסים לחיים שלך, אתה תשמח על כך שהם שם, בשבילך ואתה בשבילם. הם יכולים להיות שם גם בתור בובות שזה יותר גרוע מלהיות לבד.

אתה כרגע בלימודים שזה אומר שזאת תקופה ולא לנצח.
אתה חושב על העתיד הכלכלי שלך שזה יפה מאוד וחכם מאוד! לבנות עתיד, לא כל אחד מצליח לעשות זאת ועוד בשנותיו הצעירות ומה עוד, לעבוד בעבודה טובה? בכלל ליגה.
אולי במסגרת העבודה תמצא אנשים? או אם אתה נוסע באוטובוס בדרך כלל יש נוסעים קבועים בשעות קבועות גם שם אתה יכול למצוא את הפינה החברתית שלך.

קח את זה באיזי זה קודם כל, אחרי שלקחת נשימה עמוקה, תתחיל לראות לאיפה אתה מכוון ומה אופי החברים שאתה רוצה שיהיו בחיים שלך, אולי זה אומר שקצת תתאמץ - ללכת לישון מאוחר כי יצאת לבילוי, לצאת טיפה מהאיזור הבטוח שלך רק כדי לבחון אתה הסובבים ובעיקר את עצמך. וזהו, כל השאר ייעשה מעצמו ותוך מס' חודשים תמצא את עצמך מוקף בחבורה קטנה ואהובה.

בהצלחה,

בטי בם.

 

[פרפרי אהבה]

אני חושבת שיש לך מערך ציפיות מאנשים

ואולי סוג של רצון שכולם יתאמצו להיות חברים שלך ואתה לא צריך להתאמץ כלל ולכן אתה מרגיש שאף אחד לא מתחבר אלייך ושאתה בעצם מוקף בסביבה אפורה ומשעממת.

אתה נקרא בנאדם מאוד חביב ונחמד, תנסה להיפתח לאנשים,להתחבר אולי מעבר לשעות העבודה, ללכת לחד"כ, לצאת יותר מהריטואל הזה של בית-עבודה.

מודה שלא מבינה את הקשר בין העבודה שלך לבין זה שאתה מנותק חברתית.

 

[דיבבלעס]

שלום

האם ההורים שלך דחפו אותך יותר מדי בקטע של הציונים?
או שבילדותך קינאת בתלמידים מצטיינים יותר ממך?
כי זה נראה כאילו אתה מקדיש המון המון בלימודים וזה לוקח לך את כל האנרגיה, הזמן והכח מדברים אחרים שאתה יכול לעשות...
נראה לי גם שאתה יוצר דיכוטמיה-לימודים או חברה?
ועד היום בחרת בלימודים,
זה לא אומר שמעכשיו אתה צריך לוותר על הלימודים ולבחור בחברה
החוכמה היא לשלב
להוריד קצת מהמאמץ בלימודים, אבל עדיין להשקיע
ובמקביל להקדיש גם לשיפור התחום החברתי
בהצלחה