דרך חדשה ...

[כבר לא כל כך אדיש]

דרך חדשה ...

שלום, להלן תקציר כרונולוגי של החודשיים האחרונים בחיי: 1. התפתרתי (אחרי שנתיים) מתפקיד חשוב ורווחי בחברת היי-טק מצליחה משום שהרגשתי חנוק ולא במקומי. 2. חברתי עזבה אותי אחרי קשר בן 8 חודשים (זו בהחלט האהבה הכי גדולה שלי עד היום) 3. כתוצאה מהפרידה חזרתי לבית הורי (גרתי אצלה) 4. קורס ויפאסאנה. 5. נופש בסיני (למדתי צלילה - היה מצויין) אני בן 24 ואין לי מושג איך להתחיל לחפש עבודה. אני יודע שאני מעוניין בעבודה שאפיק בה הנאה, סיפוק שאבטה את היכולות שלי ושאני ארוויח יפה. אבל מה עכשיו ? אין לי משיכה למקצוע מסויים (אני עושה קורס נגרות כתחביב). יש לי סוג של משיכה להדרכה (למרות שלא ממש יצא לי להדריך מישהוא בחיי) אבל יש לי מן קול בלב שאומר לי שזה קשור לדיבור לי ולהדרכה. אשמח לקבל עצות, מחשבות ורעיונות. המון אהבה

 

[אמירדרור]

תהליכי שינוי - מבט פנימה

האם תהיה מוכן לתאר את הדברים שקרו לך ולנסות לציין לעצמך מה היתה ההשפעה / האפקט / של הדברים שקרו לך. הניח לרגע לסדר הכרונולוגי ונסה לראות את ההשפעות הרגשיות של הדברים. מזמין אותך למאמר שעוסק בשאלה שאת מביא - שינוי - הדרך עוברת אצל עצמך. המאמר בהצלחה, יום טוב אמיר דרור

 

[כבר לא כל כך אדיש]

תיאור השפעת הדברים שקרו לי ...

חברה - האהבה הכי גדולה שלי, בחורה שהייתי מתחתן איתה בשניה אחרי תקופה של מספר שבועות לא מוצלחים אמרה לי שהיא לא רוצה יותר. אחרי מספר שבוע שבו ניסיתי להחזיר את הגלגל ולהסביר (נשמע גרוע) שהיא טועה השלמתי עם הגזרה ונשברתי לחלוטין - כעס עצמי אדיר (איך התנהגתי כך וכך ... איך לא עשיתי כך כך ...) - חודשיים אחרי אני עדיין לא עדיין לומד מחדש לקבל ולאהוב את עצמי. פיטורים - יוזמה שלי. המקום מלא באנשים ששונאים את העבודה שלהם. עבודה תחת לחץ. הבנתי שאני לא רוצה להשאר שם כשיום אחד הסתכלתי על החדר וראיתי שישה אנשים שמפנים גב אחד לשני (פיזית) ובוהים במחשב - ההרגשה בעזיבה הייתה מצויינת משום שנעשתה ע"מ לשפר את איכות חיי ומתוך הבנה שזה לא מתאים לי. בית הורי - החזרה הייתה לא נעימה עקב הנסיבות אבל התקבלתי בהמון חום ואהבה. ההרגשה הייתה שאני חוזר אחורה, חוזר להיות ילד ועכשיו אני מרגיש את הנוחות המרדימה של הבית. אני רואה המון תפוסי מחשבה וצורות התנהגות בשאר בני המשפחה שמשותפים גם לי ואני מנסה להבינם ולשנותם (על בסיס יומי) ויפאסאנה - חידד לי מספר דברים שמפריעים לי בקשר לעצמי - הבנתי שזו לא הדרך שלי (תרגול השיטה) סיני - 10 ימים שהרגשתי מאוד לבד למרות שהייתי עם חבר. נסגרתי מאוד ריגשית. כעס עצמי והרגשת תיסכול ("איך אני לא נהנה כאן ?") מהעובדה שאני כביכול משוחרר מכל דבר (עבודה, חברה, משפחה) אבל אני מרגיש לא במקום שלי ולא מאושר ממי שעומד במקום שלי.

 

[כבר לא כל כך אדיש]

בקשר למאמר ...

עשיתי את שלב א' וב' אבל לא הצלחתי להביא את זה למימוש בחלק ג'. התכונה הכי משמעותית שלי היא שאני גורם לאנשים להרגיש טוב עם עצמם ומעורר בהם רצון אדיר להשתפר. אניח לא יודע איך אבל זה פשוט קורה, לדוגמא: 1. אנשים לא יכולים לעשן ליידי (פשוט לא בא להם) ואנשים שנמצאים ליידי תקופות ארוכות מפסיקים לעשן. 2. אחרי שיחה איתי אנשים מחייכים יותר ומרגישים כוחות להתמודד עם הגורם שהפגיע להם. 3. המון אנשים מספרים לי איך עליתי להם לראש כשהם באו לעשות משהוא לא טוב לעצמם או לאחרים (בלי שדיברנו על הנושא או אפילו בלי שדיברנו בכלל) אין לי מושג איך אני עושה מזה מקצוע תודה על ההכוונה, זה גרם לי לחשוב בכיוונים שלא חשבתי קודם

 

[אמירדרור]

מרשים !

האם ההכרה הזאת בכוחות של עצמך חדשה היא ? נראה לי שאי אפשר ואסור גם לנסות ולרוץ עם זה מהר קדימה לשאלות מעשיות. אלה אסימונים כבדים שצריך לתת להם לשקוע לאט לאט. אין לך מושג על מה הם יכולים להצביע ולהיכן הם יכולים עוד לקחת אותך. בכל מקרה אני שמח שיכולתי להאיר כיווני מחשבה חדשים. המשך לעבוד בכיוון, לקרוא ולהקדיש הרבה זמן למחשבות והתבוננות. בהצלחה, אמיר דרור

 

[כבר לא כל כך אדיש]

כן, לא ואולי ...

התהליך עצמו התחיל לפני שנתיים שלוש. אני מבין את עצמי טוב יותר בכל יום שעובר וחלק מההבנות די חדשות (מספר חודשים). אבל אני לא יודע (וגם קצת מפחד) מה לעשות מחר בבוקר ... האם להמשיך לחפש עבודה במקצוע הישן שלי, הרי אני צריך כסף ע"מ לקיים את עצמי ואני יודע ששגרה עושה לי טוב ולמעשה אין לי שום כיוון חדש אבל מצד שני עזבתי ע"מ לעשות שינוי. אני חייב לציין שהסביבה שלי די אדישה אלי ולשינוי. התגובה הכי נפוצה שקיבלתי היא שאני סתם מוותר על משהוא טוב (המשכורת מסנוורת את האנשים) ושאני לא עושה כלום עם עצמי.

 

[אמירדרור]

המשך תנועה

חיפוש אחר עתיד חדש ונכון יותר איננו תהליך שמסתדר בשלשות. תשובות אינן מופיעות רק בגלל שיש לנו צורך בהן כאן ועכשיו. כאשר מדובר בעיניינים של זיהוי הכוחות האוטנטיים, בהירות רגשית, נטרול של אקסיומות שגויות וכו', מדובר בתהליך שלוקח זמן ודורש בעיקר אמון והרבה הזנה. לכן, when you don't undestand - STAND UNDER רוצה לומר שאם אינך בטוח עדיין, קח לעצמך את הזמן, אל תאיץ בעצמך לדעת. מצא לעצמך פעילויות ושקט שמאפשרים לך עבודה פנימית וזרימה שתהיה נכונה לך. לגבי אדישות של אנשים קרובים. זאת עמדה שיכולה להיות קשה, להעיד אולי על חוסר אמפטיה. אבל זה לא בהכרח כך. מה אתה מרגיש כלפי האדישות שלהם ? יום טוב ועובודה פורייה אמיר

 

[כבר לא כל כך אדיש]

מבולבל

אני מרגיש שהם לא מבינים למה התפטרתי ("למה התפטרת מעבודה טובה") ושאני לא מחפש משהוא במקצוע שלי ("צריך להזיז עיניינים") ושהם לא מבינים כמה זה קשה לי להיות חסר מסגרת (שלא לדבר על הגעגוע לחברה). אני מרגיש לבד ושהם לא מבינים איפה אני נמצא ומה עובר עלי. דרך אגב ... אני לא זכאי לקבל דמי אבטלה משום שהיום סרבתי לעבודה בתחום שלי שהיא בכל המובנים אנטיטזה לעבודה שאני מחפש. תודה על ההקשבה שלך זו קרן אור בשמיים שחורים