דרך הלוחמים (2)
לדעתי רוב החברים בפורום הזה לא מכירים כל כך את דרך הלוחמים, אבל הם מכירים אותה קצת, בצורה מעורפלת, מטושטשת, רמזים מתוכה. אחד מהחלקים החשובים והמדהימים ביותר של דרך הלוחמים, היא החזרה המסכמת. שום לוחם איננו יכול להתקדם בדרך הלוחמים מבלי לבצע את החזרה המסכמת. זוהי לא אופציה. בלעדי החזרה המסכמת, הלוחם פשוט ממשיך בשגרת חייו המטומטמת והטרחנית, יום אחר יום ושעה אחר שעה, עד בואו של המוות. בלא החזרה המסכמת, כל מעשיו בדרך הלוחמים הינם כצל חיוור, או כהתפרצויות זעם מקריות, שאינן יכולות להזיז שום דבר באמת בתוך חייו. מדובר בתהליך ארוך וקפדני, הנמשך שנים, במהלכו משחזר הלוחם את חייו, לפרטי פרטים, תוך ביצוע החזרת כוחות יסודית עם כל גורם שהשפיע על חייו. החזרה המסכמת משחררת את הלוחם מכבליו. היא מאפשרת לו הפוגה ופעולה. היא מאפשרת לו לראות את הכוח המצמית אותו לעיסוקיו הרגילים בצורה אובססיבית, דקה אחר דקה - וחשוב מכך - להשתחרר ממנו. פלורינדה מאטוס עשתה עבודה מדהימה בהדרכה של קסטנדה בדרך הלוחמים. היא נשארה תקופה מסויימת בעולם הזה, אחרי שבני חבורתה כבר עזבו אל הקשב השלישי - והמשיכה להדריך את קסטנדה ואת בני-חבורתו. אני בוחר בציטוט הבא מתוך "גלגל הזמן" (עמוד 215): בשביל דון חואן מטוס, לחזור ולסכם פירושו היה לחיות ולסדר מחדש את כל הדברים שיש לאדם בחייו, בהינף אחד בלבד. הוא מעולם לא טרח בפרטי הפרטים של הגרסאות המתוחכמות של הטכניקה העתיקה הזאת. לפלורינדה, לעומת זאת, היתה דקדקנות שונה לחלוטין. היא הקדישה חודשים כדי ללמד אותי להיכנס להיבטי החזרה המסכמת שעד היום איני מסוגל להסבירם. "אתה מתנסה במרחב האדיר של הלוחם," הסבירה. "הטכניקות נמצאות שם. אבל לא צריך לעשות מזה עניין גדול. הדבר החשוב יותר מכול הוא האדם שמשתמש בהן, והתשוקה שלו ללכת איתן עד סוף הדרך." סיכום חוזר של הדעות של דון חואן במונחיה של פלורינדה גרם לפירוט יתר ולמשמעויות מייגעות. זה היה מרוכז הרבה יותר מאשר לדבר עם דון חואן עצמו. הפרגמטיות של פלורינדה היא שהעניקה לי תובנות מדהימות על אפשרויות מעשיות שכלל לא עניינו את הנגואל חואן מטוס. לפלורינדה, אישה פרגמטית אמיתית, לא היו אשליות לגבי עצמה או חלומות גדלות. היא אמרה שהיא כמו חורש שלא יכול להרשות לעצמו להחטיא ולו גם פנייה אחת בדרך. "לוחם חייב לפסוע עקב בצד אגודל," היא המליצה, "ולהשתמש בכל פריט שנמצא בנתיב הלוחם. אחד הפריטים המדהימים ביותר הוא היכולת שיש לכולנו, כלוחמים, למקד את תשומת לבנו בכוח חסר היסוס במאורעות שחיינו. לוחמים יכולים אפילו למקד אותו בבני אדם שמעולם לא פגשו. התוצאה הסופית של המיקוד העמוק הזה היא תמיד דומה. היא משחזרת את זירת ההתרחשויות. פיסות שלמות של התנהגות, נשכחות או חדשות לגמרי, הופכות להיות זמינות ללוחם. נסה זאת."
לדעתי רוב החברים בפורום הזה לא מכירים כל כך את דרך הלוחמים, אבל הם מכירים אותה קצת, בצורה מעורפלת, מטושטשת, רמזים מתוכה. אחד מהחלקים החשובים והמדהימים ביותר של דרך הלוחמים, היא החזרה המסכמת. שום לוחם איננו יכול להתקדם בדרך הלוחמים מבלי לבצע את החזרה המסכמת. זוהי לא אופציה. בלעדי החזרה המסכמת, הלוחם פשוט ממשיך בשגרת חייו המטומטמת והטרחנית, יום אחר יום ושעה אחר שעה, עד בואו של המוות. בלא החזרה המסכמת, כל מעשיו בדרך הלוחמים הינם כצל חיוור, או כהתפרצויות זעם מקריות, שאינן יכולות להזיז שום דבר באמת בתוך חייו. מדובר בתהליך ארוך וקפדני, הנמשך שנים, במהלכו משחזר הלוחם את חייו, לפרטי פרטים, תוך ביצוע החזרת כוחות יסודית עם כל גורם שהשפיע על חייו. החזרה המסכמת משחררת את הלוחם מכבליו. היא מאפשרת לו הפוגה ופעולה. היא מאפשרת לו לראות את הכוח המצמית אותו לעיסוקיו הרגילים בצורה אובססיבית, דקה אחר דקה - וחשוב מכך - להשתחרר ממנו. פלורינדה מאטוס עשתה עבודה מדהימה בהדרכה של קסטנדה בדרך הלוחמים. היא נשארה תקופה מסויימת בעולם הזה, אחרי שבני חבורתה כבר עזבו אל הקשב השלישי - והמשיכה להדריך את קסטנדה ואת בני-חבורתו. אני בוחר בציטוט הבא מתוך "גלגל הזמן" (עמוד 215): בשביל דון חואן מטוס, לחזור ולסכם פירושו היה לחיות ולסדר מחדש את כל הדברים שיש לאדם בחייו, בהינף אחד בלבד. הוא מעולם לא טרח בפרטי הפרטים של הגרסאות המתוחכמות של הטכניקה העתיקה הזאת. לפלורינדה, לעומת זאת, היתה דקדקנות שונה לחלוטין. היא הקדישה חודשים כדי ללמד אותי להיכנס להיבטי החזרה המסכמת שעד היום איני מסוגל להסבירם. "אתה מתנסה במרחב האדיר של הלוחם," הסבירה. "הטכניקות נמצאות שם. אבל לא צריך לעשות מזה עניין גדול. הדבר החשוב יותר מכול הוא האדם שמשתמש בהן, והתשוקה שלו ללכת איתן עד סוף הדרך." סיכום חוזר של הדעות של דון חואן במונחיה של פלורינדה גרם לפירוט יתר ולמשמעויות מייגעות. זה היה מרוכז הרבה יותר מאשר לדבר עם דון חואן עצמו. הפרגמטיות של פלורינדה היא שהעניקה לי תובנות מדהימות על אפשרויות מעשיות שכלל לא עניינו את הנגואל חואן מטוס. לפלורינדה, אישה פרגמטית אמיתית, לא היו אשליות לגבי עצמה או חלומות גדלות. היא אמרה שהיא כמו חורש שלא יכול להרשות לעצמו להחטיא ולו גם פנייה אחת בדרך. "לוחם חייב לפסוע עקב בצד אגודל," היא המליצה, "ולהשתמש בכל פריט שנמצא בנתיב הלוחם. אחד הפריטים המדהימים ביותר הוא היכולת שיש לכולנו, כלוחמים, למקד את תשומת לבנו בכוח חסר היסוס במאורעות שחיינו. לוחמים יכולים אפילו למקד אותו בבני אדם שמעולם לא פגשו. התוצאה הסופית של המיקוד העמוק הזה היא תמיד דומה. היא משחזרת את זירת ההתרחשויות. פיסות שלמות של התנהגות, נשכחות או חדשות לגמרי, הופכות להיות זמינות ללוחם. נסה זאת."
