דרך אגב
לפני כשבועיים כתבתי הודעה שבעקבותיה נפתח שרשור מכובד, בה רשמתי שאני מתלבט בקשר לחופש. הרבה מכם נתתם לי עצות שונות ורובן הועילו לי, והבנתי שאם הרוב המכריע אומר לי לנוח, ללכת לים ובשום פנים ואופן לא לעבוד, אז יש משהו בדבר. וכלן החלטתי להעביר את החופש, עד החלטת מדור העתודה בבטלה גמורה. אבל איפה, כשהודעתי את החלטתי לאמי היקרה, שתיבדל לחיים ארוכים, היא אמרה לי שאתבטל בחופש על גופתה ה.... ושאני חייב למצוא עבודה. בשביל לפטור את עצמי מצעקות אמי, הלכתי לחברת כוח אדם אחת, ושם הודיעו לי באופן צפוי לחלוטין כי כל מה שיש להם לגילי זה טלמרקטינג, סקרים וכדומה, ובזה לא הייתי מוכן לעבוד מאחר ואני לא ממש צריך את הכסף, וכל מי שעבד בזה פעם יוכל להעיד שזה ח.. של עבודה באופן יחסי. יצאתי משם עליז וזחוח במקצת, במחשבה שיש לי עתה, חופש, שבו אני יכול לעשות מה שבא לי. אבל איפה, אחרי חצי שעה התקשרו ארלי מכוח האדם, ואמרו לי להתייצב למחרת בבוקר בסניף בנק מסוים בשביל לבצע עבודת ארכיון מסויימת, ולז עם כל הצער, לא הייתי יכול לסרב. ובקיצור כבר שבוע אני קורע את ה.... בארכיון המאובק והמעופש הזה בשביל 20 ש"ח לשעה (כולל נסיעות), כאשר אני קם יותר מוקדם מאשר הייתי קם לבית ספר. היה לי יום אחד של חופש בין הבגרויות לעבודה, וכמה אני מצטער עכשיו שלא הקשבתי בעצתכם, ולא ניצלתי את החופש. אין כרגע את התעוזה בשביל להתפטר, מאחר והרבה בגילי היו שמחים לעבוד במקומי, ועלי להעריך את העובדה הזו, אבל אין לי חופש,רבאק! וזה משהו שבאמת הייתי זקוק לו אחרי הבגרויות (למרות שלמדתי אלהין יחחסית מעט), אז אני שואל מה ייתם עושים לו הייתם במצבי ? מתפטרים ונהנים מן החופש או עובדים עד כלות הנשמה( מאחר ולמרות שאני עובד בחור עלוב ולא מקבל מי יודע כמה, אני לא חושב שתיקרה לידי הזדמנות עבודה טובה יותר )?
לפני כשבועיים כתבתי הודעה שבעקבותיה נפתח שרשור מכובד, בה רשמתי שאני מתלבט בקשר לחופש. הרבה מכם נתתם לי עצות שונות ורובן הועילו לי, והבנתי שאם הרוב המכריע אומר לי לנוח, ללכת לים ובשום פנים ואופן לא לעבוד, אז יש משהו בדבר. וכלן החלטתי להעביר את החופש, עד החלטת מדור העתודה בבטלה גמורה. אבל איפה, כשהודעתי את החלטתי לאמי היקרה, שתיבדל לחיים ארוכים, היא אמרה לי שאתבטל בחופש על גופתה ה.... ושאני חייב למצוא עבודה. בשביל לפטור את עצמי מצעקות אמי, הלכתי לחברת כוח אדם אחת, ושם הודיעו לי באופן צפוי לחלוטין כי כל מה שיש להם לגילי זה טלמרקטינג, סקרים וכדומה, ובזה לא הייתי מוכן לעבוד מאחר ואני לא ממש צריך את הכסף, וכל מי שעבד בזה פעם יוכל להעיד שזה ח.. של עבודה באופן יחסי. יצאתי משם עליז וזחוח במקצת, במחשבה שיש לי עתה, חופש, שבו אני יכול לעשות מה שבא לי. אבל איפה, אחרי חצי שעה התקשרו ארלי מכוח האדם, ואמרו לי להתייצב למחרת בבוקר בסניף בנק מסוים בשביל לבצע עבודת ארכיון מסויימת, ולז עם כל הצער, לא הייתי יכול לסרב. ובקיצור כבר שבוע אני קורע את ה.... בארכיון המאובק והמעופש הזה בשביל 20 ש"ח לשעה (כולל נסיעות), כאשר אני קם יותר מוקדם מאשר הייתי קם לבית ספר. היה לי יום אחד של חופש בין הבגרויות לעבודה, וכמה אני מצטער עכשיו שלא הקשבתי בעצתכם, ולא ניצלתי את החופש. אין כרגע את התעוזה בשביל להתפטר, מאחר והרבה בגילי היו שמחים לעבוד במקומי, ועלי להעריך את העובדה הזו, אבל אין לי חופש,רבאק! וזה משהו שבאמת הייתי זקוק לו אחרי הבגרויות (למרות שלמדתי אלהין יחחסית מעט), אז אני שואל מה ייתם עושים לו הייתם במצבי ? מתפטרים ונהנים מן החופש או עובדים עד כלות הנשמה( מאחר ולמרות שאני עובד בחור עלוב ולא מקבל מי יודע כמה, אני לא חושב שתיקרה לידי הזדמנות עבודה טובה יותר )?