דרוש רופא...

[Love is mine]

דרוש רופא...

כזה שיודע לחבר את הנימים הקטנטנים האלה שנקרעו ושותתים דם ושעוצר את הכאב שבלב. שמפסיק את החולשה הזאת בכל הגוף. שמשחרר את הלחץ בקצות העיניים, במקום ממנו זולגות הדמעותומנקה את הגוש הענק הזה מהגרון. שמיישר את הגב וזוקף את הראש, שמחזיר את החיוך לפנים. שמתקן את הנפש ומחזיר אותך לחיים. שיכול לגרום לראש להפסיק לחשוב עליה. שעוזר להאמין שאפשר להמשיך הלאה. חושבת שקוראים לרופא הזה זמן, אבל הוא כל כך איטי...

 

[פאמקי]

אין לי רופא אך ישנה אחות../images/Emo101.gif...

שהייתה לי פעם. קראו לה "דודה שושנה". כשהפסקתי לאכול, כשכאב לי הלב, כששרפו לי העיניים...

הלכתי לשבת אצלה במרפאה. דודה שושנה מסתכלת... בוחנת...וכמו אחות טובה

, בודקת את הגרון, שמה את ידה על המצח, מצמידה סטטוסקופ לחזה, חשה את הבטן... וקובעת: "את חולה במחלת האהבה!"

זה היה כל כך שונה ממה שעשו האחרים שטענו: "גם ככה הקשר הזה לא היה טוב לך", "הזמן יעשה את שלו" וכו' ההכרה הזו, קבלת הכאב, ה"ראייה" פנימה גרמו לדברים להראות אחרת, נתנו "מקום". זה לא ריפא, אך בהחלט הקל. אז יקרה, אנהג כדודה שושנה ואומר שאני מבינה, מקשיבה, מוכנה לתת כתף... ומוכנה להכיל את כאבך מבלי לחפש משפטים מתוחכמים לומר לך. קחי מה שאת רוצה: מילה טובה, חיבוק

, כתף. רק תבקשי.

 

[Love is mine]

אחות זה הרבה יותר שווה מרופא...

לוקחת כל מה שהצעת, ובשתי ידיים! תודה תודה על המילים המעודדות. אשנן אותן כל פעם שהקושי יציף אותי... תודה שאת כאן.

 

[oshkoshi]

הזמן הוא לא רופא.....

הזמן רק מביא הקלה. ובעיניין הרופא או האחות (כדברי פאמקי) הוא לא אחר מאשר את עצמך. רק את יודעת מה ירפא אותך רק את יודעת מה יחבר את נימי הלב והנפש שנקרעו רק את יודעת מה ירים אותך הלאה רק את יודעת מה נכון לך בתקופה לא פשוטה זו..... אז נכון שצריך זמן אבל אל תדחקי בו מאמינה שחלק מהתהליך זה להתחבר לעצמך, לכאוב, ליפול, לבכות ורק אחרי תהליך הכאב תדעי כיצד לצמוח ממנו בדרך הכי נכונה ואמיתית בשבילך. מיותר לציין שכולנו כאן בשבילך תנצלי אותנו

 

[Love is mine]

נרגשת מאוד...

אין לי מילה אחרת מלבד תודה! מנסה לפעול נכון ואכן להגיע למקום טוב יותר.

 

[פעם תורי]

לא להאמין שמשהי אחרת כותבת

מה שיוצא מליבי. לא להאמין כמה הכאב כל כך מוכר כאילו כתבת זאת עלי.. מכאב דומה יכולה רק

 

[Love is mine]

תודה...

גם לך בחזרה, ומקווה שיעבור מהר מהר... מסכימה לחלוק איתך את העצות המדהימות שקיבלתי כאן... זה עושה הרגשה טובה לדעת שיש מי שאיכפת לה... ושוב חיבוק ושיהיה עם חיוך הפעם

 

[גםVגם]

לפני 10 ימים כתבתי כאן...

כשהכאב היה כבר גדול מנשוא.. וכבר לא ידעתי מה לעשות - והנה עברו עשרה ימים וכל יום הכאב קצת יותר קטן. הפסקתי להאשים את עצמי ולחשוב מה היה יכול לקרות אם הייתי עושה כך וכך - והבנתי שיש אנשים שפשוט לא יודעים להעריך את מה שמונח מולם, שמפחדים מסיכונים, שכנראה לא יהיו מאושרים אם ימשיכו לנהל כך את חייהם. וקשה להאמין שנמצא את זו שנאהב באותה מידה, שתעניין באותה מידה, שנרגיש שהיא מבינה (!) על מה את מדברת... אבל לאט לאט קל יותר להאמין וקל יותר לצאת מהמיטה בבוקר. אימצתי רוטינה... די מצחיקה... שבה בכל יום אני מדברת עם מישהו מחברי - אני אומרת "זו לא אשמתי, עשיתי כל מה שהייתי יכולה, היא עשתה עסקה גרועה ומפוקפקת והיא לא תמצא עוד מישהי כמוני".. והחברים מסכימים כמובן.. טוב, בשביל זה יש חברים. אני ממליצה על זה... לפעמים צריך איזו דחיפה לאגו, עד כמה שהיא מגוחכת

 

[גםVגם]

יותר נכון... כתבתי בקומונה.

 

[Love is mine]

זה לא מגוחך...

אז רק שתדעי, זה באמת לא אשמתי, עשיתי כל מה שהייתי צריכה כדי להיות אני, היא עשתה עיסקה נוראית ולעולם לעולם לא תמצא מישהי כמוני!!! והאגו מטפס לאט לאט למעלה... תודה תודה תודה

 

[גםVגם]

אני מסכימה! ../images/Emo24.gif

 

[שומבללה]

גם אני

על הקרשים. בגלל זה עוד קמתי באמצע הלילה...ויש לי יום ארוך מחר, אוף! תודה על הכוח.