דרוש מאמן/ת אישי/ת

[harduf9]

דרוש מאמן/ת אישי/ת

לשני "ילדים" בגילים 24 ו 31 עם בעיה להסתדר בחיים. שני אחים. אם יד לכם מישהו/י מומלצים הפנו אותם אלי או אותי אליהם. מדובר באזור ראשון לציון. וכמובן שבמסר. תודה מראש גיא הרדוף

 

[0 אור 0]

הם מסכימים לאימון?

זו בקשה של האחים שרוצים לשפר, או שאחרים חושבים שהם לא מסתדרים מספיק טוב?

 

[harduf9]

האמא רוצה

אבל גם האח הצעיר רוצה לנסות לגבי הגדול יותר בעייתי. בריאות שלמה גיא הרדוף

 

[0 אור 0]

אם יש לקח שלמדתי

זה שאי אפשר לקחת אחריות על החיים של אנשים אחרים, אפילו אם הם הילדים שלך. בטח שלא כשמדובר על אימון אישי - שמתחיל מהרצון שלך לעשות משהו בשביל להשתנות. לכל היותר אפשר להציע להם את ההצעה בצורה מושכת (למשל אני אממן לכם)

 

[harduf9]

מדובר בהצעה אבל בשביל להציע צריך

שיהיה מה או לפחות לדעת כיצד להציג את המה בצורה מושכת. מלבד זאת גם האמא צריכה אימון, אולי היא תקח ו"תזרוק" את שני הילדים מהבית שיבגרו כבר. בריאות שלמה גיא הרדוף

 

[0 אור 0]

דרוש מאמן אישי לאמא ../images/Emo3.gif

באיזור ראשל"צ (כדאי לך לפנות לפורום נשים בקריירה ועסקים - יש שם הרבה מאד מאמנות עסקיות מתוך קבועי הפורום - ואולי יש גם פורום של מאמנים עסקיים, לא בדקתי) ד"א בתור אמא זה אצלי מאד עקרוני שהילדים יודעים שהבית תמיד קיים בשבילם (וזה כולל גם את חשבון הבנק, למרות שהם כבר מבינים שרוטשילד שכח להעביר את ההוראת קבע, אז הם מבקשים רק בעיתות מצוקה, חובות, לימודים, ושאר ארועים משמחים)

 

[harduf9]

כן אבל לתת לילדים להיות בבית

ולא לעשות כלום עם החיים שלהם זה כבר מוגזם. בריאות שלמה גיא הרדוף

 

[מיכל הלב]

אתה בטוח שזה בראשון?

אני מכירה משפחה זהה מפתח תקווה... וגם אני חושבת שצריך לטפל באמא ובילדים, אבל אם הילדים לא רוצים אין מה לעשות.

 

[harduf9]

כן בראשון

 

[0 אור 0]

לדעת מי?

לא שאני לא מבינה אותך, גם אני מטבעי פושרית ודי מנסה "לרמוז" ולדחוף, אבל בסופו של דבר אלו החיים שלהם. ועד שהם לא בוחרים לעשות אתם משהו, אין לנו כאנשים חיצוניים (כולל אמא שלהם) שום אפשרות לעזור. מה שהאמא כן יכולה לעשות זה להציב גבולות ששייכים לחיים שלה: אם היא מצפה שיכניסו כסף למשק הבית, אם היא מצפה שינקו , יסדרו וכד', שלא ישבו בסלון בערב הברידג' השבועי עם החברות .... אבל לדרוש מהבן ללמוד רפואה אם הוא רוצה לעבוד בתור סבל ולגור בבית, או שימצא כלה ויעשה נכדים, זה כבר יותר בעייתי (בלשון המעטה) אני יכולה לספר לך שהייתי שם לא מזמן, כשראיתי איך הבת שלי נתקעת בעבודה לא מתגמלת בלי אפשרויות התפתחות, ולא רוצה ללמוד, וכל הרמזים שלי חלפו על פני אוזן ערלה - ממש כאב לי הלב. ואז פתאום מהיום למחר היא החליטה שבא לה ללמוד וידעה יפה מאד להזכר שאמרתי לה שהלימודים עלי (ועכשיו היא גובה את הצ'ק בענק, כי אין לה אפשרות לעבוד במקביל ללימודים)

 

[harduf9]

ברור שבתור גבולות ששיכים לחיים שלה

אבל גם בשבילם. הרי בסופו של דבר. סביר להניח שהיא תעזוב את העולם לפניהם. ואז מה ? עדיף כל עוד היא יכולה לדחוף ולא משנה אם לעבוד בתור סבל או רופא, ממש לא זו הנקודה, רק לעשות משהו ולא לשרוץ בבית כל היום. בריאות שלמה גיא הרדוף