דרושים מהנדסים

  • פותח הנושא need1
  • פורסם בתאריך

need1

New member
דרושים מהנדסים

כדי שימצאו מהר : 1.US שיאפשר לי לראות אותו/ה כל הזמן 2.טלפון שבו ניתן יהי לדבר איתה/ו כדי שאתעדכן אנחנו רק בהתחלה וכבר אני משתגעת מזה שהילד שלי רחוק כל כך!
 
אוך איך שאני זוכרת את אותה הרגשה!!!

אם זה היה תלוי בי הייתי רוכשת אולטרא סאונד לבית.... סתם אבל ברצינות, זה אחד הדברים הכי קשים שלא הכינו אותי אליו כשהלכתי לתהליך, כמה מורכב זה להורים הביולוגים לא להיות כל הזמן בקשר עם ההריון. בעצם בפועל האמא הביולוגית הופכת להיות כמו הבעל, היא מלווה בבדיקות ומחזיקה את היד ומלטפת ואוהבת את הפונדקאית מהצד, והאבא.... לפעמים מרגיש קצת מיותר, אין לו תפקיד ברור, עד היום יש לי את החלום להרגיש בעיטות ותזוזות של ילדי.(אני זוכרת שהייתי צריכה לשאול את הפונדקאית איך מרגישים את זה וכמו מה זה מורגש? הייתי כ"כ סקרנית) אבל זה חלום כזה די ערטילאי שנמוג מיד כשהתוצאות שלי חיות ובועטות מול עייני, את תראי שעם הזמן (אולי, זה אינדיוידואלי) תתרגלי. אל תשתגעי עכשיו, חכי ללידה ותוכלי להשתגע מאהבה! המשך הריון נהדר, ולילה שקט ממני לכולם.
 
בתור מי שעברה את זה פעם אחת

על בשרי כמו שאומרים, אני יודעת כבר היום כמה אני אהיה קרועה כשנגיע לרגע הזה... ויחד עם זה, אני לא יכולה להפסיק לחשוב שיגיע כבר !!!!!!!!!! כל שלב כזה רק יקרב אותנו לחיבוק ולנשיקה שנוכל סוף סוף לתת לילד/ה/ים שלנו
קשה לי להאמין שאי פעם אוכל לוותר על החלום הזה.... להיות שוב בהריון לצערי זה ישאר בגדר חלום בלבד..
 

מירבי*

New member
זה כל כך מוכר לי

הרצון העז לראות, לגעת, לחוות, להיות שם בכל בעיטה, תזוזה, ללטף, לתת לעובר לשמוע אותנו...אני מכירה את זה היטב ויודעת עד כמה התשוקה הזאת קשה ובלתי מושגת. המזל הגדול הוא שהריון הוא דבר זמני ומסתיים אחרי 9 חודשים ואז נוכל לגעת, ללטף, להריח, לנשק ולא להפסיק אף פעם. מבינה אותך ומאחלת לך שאלו יהיו הדאגות היחידות שלך בהריון הזה.
 

need1

New member
מירבי

אני זוכרת שבפגישה הראשונה איתך סיפרת איך לא הסכמת לעזוב את התינוקת אפילו לא לדקה, ונשארת איתה בבית החולים. לחשוב שאז חשבתי שאת לא ממש נורמאלית,כי יש לך אפשרות לישון כמו בן אדם בבית והתינוקת יכולה לחכות עוד יום... אגב גם שדרנים שישדרו לי חדשות מהבטן יתקבלו בברכה
 

MAMALY

New member
מזדהה עם הרגשה אפילו שעוד אין בכלל

תינוק.... זה נורא ואיום... להיות רחוקה אני רציתי את המהנדסים כבר בהריון שהיה בבטן שלי ועכשיו בבטן של פונדקאית בכללל אני אהיה משוגעת... כמו שמירב כתבה באמת מזל שזה זמני ויהיו לנו שנים רבות לעטוף את הילדים שלנו באהבה. מעבר לזה - אוליא ני משוגעת קצת אבל תפתחי ערוץ תקשורת של הלב אפשר לדבר עם העובר גם מרחוק אני מאמינה בזה.
 

עָנת

New member
האוצר שלך מאוד קרוב אליך

את לא יודעת עד כמה
חבל הטבור מחבר עובר עם אם. ופונדקאות,חבל הטבור זה ה
של המיועדת. את מחוברת אליו יותר מכפי שאת מתארת לעצמך. בהריון של רומי חיכיתי לUS מאוד,מהסיבה הפשוטה שכל בדיקה כזו הראתה לנו עד כמה רומי גדלה ומתפתחת כיאות. וכל בדיקה כזו קירבה אותנו למטרה הסופית.
 
למעלה