אוך איך שאני זוכרת את אותה הרגשה!!!
אם זה היה תלוי בי הייתי רוכשת אולטרא סאונד לבית.... סתם אבל ברצינות, זה אחד הדברים הכי קשים שלא הכינו אותי אליו כשהלכתי לתהליך, כמה מורכב זה להורים הביולוגים לא להיות כל הזמן בקשר עם ההריון. בעצם בפועל האמא הביולוגית הופכת להיות כמו הבעל, היא מלווה בבדיקות ומחזיקה את היד ומלטפת ואוהבת את הפונדקאית מהצד, והאבא.... לפעמים מרגיש קצת מיותר, אין לו תפקיד ברור, עד היום יש לי את החלום להרגיש בעיטות ותזוזות של ילדי.(אני זוכרת שהייתי צריכה לשאול את הפונדקאית איך מרגישים את זה וכמו מה זה מורגש? הייתי כ"כ סקרנית) אבל זה חלום כזה די ערטילאי שנמוג מיד כשהתוצאות שלי חיות ובועטות מול עייני, את תראי שעם הזמן (אולי, זה אינדיוידואלי) תתרגלי. אל תשתגעי עכשיו, חכי ללידה ותוכלי להשתגע מאהבה! המשך הריון נהדר, ולילה שקט ממני לכולם.