דרושה עצה לגבי ממתקים בימי הולדת
אני כותבת מתוך סערת נפש מסוימת...
בתי בת 5. נמצאת בגן שבו ההורים משום מה מחלקים המון המון ממתקים בימי הולדת. ממתק אחרי ממתק שמחולק לכולם. ויש יום הולדת כל יום שישי החודש וגם חלק מיולי. זה בימי שישי בשעה 16 (אולי שעה מועדת לפורענות מבחינת אכילה).
כפי שאפרט בהמשך זו ילדה שאני סופר משתדלת להקפיד איתה על אכילה נכונה לאחר שהיו לנו בעיות בתחום. היום היא אכלה ארוחת צהריים יפה וטובה בשעה 14. בשעה 16 הגענו, ותוך שעתיים היא אכלה:
- סוכרייה ענקית על מקל (לא היו קטנות. הסברתי לה כבר בהתחלה שלא כדאי לה לאכול סוכריה כזו כי זה מזיק לשיניים וגם כי זה לוקח שעות, אבל התעקשה, הצעתי שניקח הביתה, סירבה) שמצצה במשך שעתיים. כל המסיבה. ואני הסתכלתי ופשוט כאב לי על השיניים שלה... ויש לה חור בשן טוחנת שעוד לא טופל ולדעתי הידרדר...
- עוגה
- שלוק
- כמה ופלים לואקר
- לפחות 4 חופנים של חטיפים מלוחים כמו דובונים ותפוציפס שעמדה ליד שולחן הממתקים וביקשה ממני ומאמהות אחרות (!) שיסירו את הניילון כשכולם היו בהפעלה. עמדה וחיכתה שיתנו לה להתנפל... אלוהים. אחרי כמה חופנים שראיתי אותה דוחפת לפה, אמרתי לה שדי.
- טרופית. שונאת שמחלקים לכולם.
- כדור שוקולד ענקי שהכניסה במלואו לפה, כמעט נחנקה, ונאלצתי לומר לה להוציא ולנגוס... ממש כאב לי עליה כל המסיבה הזו. על הגרגרנות הזאת שפשוט השתלטה עליה בטירוף וגרמה לה לסרב לכל אוכל פרט לממתקים. היא נראתה לי פשוט סובלת, לא מצליחה להתגבר על עצמה.
לא אכלה שום אוכל אמיתי. שתתה 2 כוסות מים. היתה פיצה שלא רצתה (לא ממש אוהבת), היה מלון ואבטיח שסירבה (אוהבת מאוד אבל לא כשיש ממתקים בסביבה), סירבה לפשטידה וירקות (ששמו רק בגובה ההורים. איזו שטות). כל הזמן היא היתה מחורפנת, ממתקים, עוד. היא אפילו ניגשה לאמא אחת שתפתח לה את הסוכריה הענקית... את כל ההפעלה (כלי נגינה) עשתה עם הסוכריה תקועה בפה... עד שהצעתי לה להחזיק לה ואז גם אחרי שניה באה ולקחה...
הרקע הוא שבעבר סביבות גיל שנתיים הזהירה אותי הרופאה שלה שהיא עולה באחוזים, הגיעה לבערך 87% ואז נעזרתי בדיאטנית שסידרה לנו את האכילה. היתה באמת אכילת יתר (לא ממתקים אלא הרבה אוכל). כיום חשבתי שאני עם היד על הדופק. עכשיו אני רואה שהשתלט עליה איזה שד ממתקים ולאט לאט עולה במשקל אולי... מפתחת בטן שתמיד נאבקתי בה. והצלחתי כל כך יפה, היא התחילה לאכול מסודר. תמיד אני והגננת מגבילות אותה באכילה כשצריך ממש, בעדינות. אבל כזו התנפלות מעולם לא ראיתי אצלה, זה משהו חדש.
חשבתי על:
1. ללכת שוב לדיאטנית אבל עד שזה יקרה...
2. לתת יוגורט לבן ממש לפני המסיבה. שלא תהיה רעבה. אבל גם היום הצעתי פרי לפני והיא סירבה, חיכתה לממתקים...
3. אולי להגביל מראש לשבוע הבא שיהיה יומולדת, ל3 דברים מתוקים? כלומר, עוגה וארטיק שכולם מקבלים ועוד משהו אחד?
3. אולי לאסור סוכריות לגמרי?
איני יודעת אם הרחקתי לכת כשהסברתי לה על השפעת הסוכריות על השיניים, בכעס, בדרך חזרה הביתה, ואמרתי לה (בלהט הדברים טעיתי) שטיפול שיניים זה דבר מורכב ומצריך קידוח בשן ולעתים גם עקירה כשהשן ממש מקולקלת. היא נבהלה. ייתכן שעשיתי נזק בהפחדה הזאת.
וטעות שלי שלא לקחתי אותה עדיין שוב לרופאת השיניים (אובחן חור והומלץ לחכות 3 חודשים ולבוא למעקב ולא באתי כמעט שנה), אני בעצמי מתה מפחד מזה... לא חלמתי שתהיה לי עצמי סתימה בגיל דומה. אני צריכה לקבוע לה ולשלוח עם בעלי.
אני כותבת מתוך סערת נפש מסוימת...
בתי בת 5. נמצאת בגן שבו ההורים משום מה מחלקים המון המון ממתקים בימי הולדת. ממתק אחרי ממתק שמחולק לכולם. ויש יום הולדת כל יום שישי החודש וגם חלק מיולי. זה בימי שישי בשעה 16 (אולי שעה מועדת לפורענות מבחינת אכילה).
כפי שאפרט בהמשך זו ילדה שאני סופר משתדלת להקפיד איתה על אכילה נכונה לאחר שהיו לנו בעיות בתחום. היום היא אכלה ארוחת צהריים יפה וטובה בשעה 14. בשעה 16 הגענו, ותוך שעתיים היא אכלה:
- סוכרייה ענקית על מקל (לא היו קטנות. הסברתי לה כבר בהתחלה שלא כדאי לה לאכול סוכריה כזו כי זה מזיק לשיניים וגם כי זה לוקח שעות, אבל התעקשה, הצעתי שניקח הביתה, סירבה) שמצצה במשך שעתיים. כל המסיבה. ואני הסתכלתי ופשוט כאב לי על השיניים שלה... ויש לה חור בשן טוחנת שעוד לא טופל ולדעתי הידרדר...
- עוגה
- שלוק
- כמה ופלים לואקר
- לפחות 4 חופנים של חטיפים מלוחים כמו דובונים ותפוציפס שעמדה ליד שולחן הממתקים וביקשה ממני ומאמהות אחרות (!) שיסירו את הניילון כשכולם היו בהפעלה. עמדה וחיכתה שיתנו לה להתנפל... אלוהים. אחרי כמה חופנים שראיתי אותה דוחפת לפה, אמרתי לה שדי.
- טרופית. שונאת שמחלקים לכולם.
- כדור שוקולד ענקי שהכניסה במלואו לפה, כמעט נחנקה, ונאלצתי לומר לה להוציא ולנגוס... ממש כאב לי עליה כל המסיבה הזו. על הגרגרנות הזאת שפשוט השתלטה עליה בטירוף וגרמה לה לסרב לכל אוכל פרט לממתקים. היא נראתה לי פשוט סובלת, לא מצליחה להתגבר על עצמה.
לא אכלה שום אוכל אמיתי. שתתה 2 כוסות מים. היתה פיצה שלא רצתה (לא ממש אוהבת), היה מלון ואבטיח שסירבה (אוהבת מאוד אבל לא כשיש ממתקים בסביבה), סירבה לפשטידה וירקות (ששמו רק בגובה ההורים. איזו שטות). כל הזמן היא היתה מחורפנת, ממתקים, עוד. היא אפילו ניגשה לאמא אחת שתפתח לה את הסוכריה הענקית... את כל ההפעלה (כלי נגינה) עשתה עם הסוכריה תקועה בפה... עד שהצעתי לה להחזיק לה ואז גם אחרי שניה באה ולקחה...
הרקע הוא שבעבר סביבות גיל שנתיים הזהירה אותי הרופאה שלה שהיא עולה באחוזים, הגיעה לבערך 87% ואז נעזרתי בדיאטנית שסידרה לנו את האכילה. היתה באמת אכילת יתר (לא ממתקים אלא הרבה אוכל). כיום חשבתי שאני עם היד על הדופק. עכשיו אני רואה שהשתלט עליה איזה שד ממתקים ולאט לאט עולה במשקל אולי... מפתחת בטן שתמיד נאבקתי בה. והצלחתי כל כך יפה, היא התחילה לאכול מסודר. תמיד אני והגננת מגבילות אותה באכילה כשצריך ממש, בעדינות. אבל כזו התנפלות מעולם לא ראיתי אצלה, זה משהו חדש.
חשבתי על:
1. ללכת שוב לדיאטנית אבל עד שזה יקרה...
2. לתת יוגורט לבן ממש לפני המסיבה. שלא תהיה רעבה. אבל גם היום הצעתי פרי לפני והיא סירבה, חיכתה לממתקים...
3. אולי להגביל מראש לשבוע הבא שיהיה יומולדת, ל3 דברים מתוקים? כלומר, עוגה וארטיק שכולם מקבלים ועוד משהו אחד?
3. אולי לאסור סוכריות לגמרי?
איני יודעת אם הרחקתי לכת כשהסברתי לה על השפעת הסוכריות על השיניים, בכעס, בדרך חזרה הביתה, ואמרתי לה (בלהט הדברים טעיתי) שטיפול שיניים זה דבר מורכב ומצריך קידוח בשן ולעתים גם עקירה כשהשן ממש מקולקלת. היא נבהלה. ייתכן שעשיתי נזק בהפחדה הזאת.
וטעות שלי שלא לקחתי אותה עדיין שוב לרופאת השיניים (אובחן חור והומלץ לחכות 3 חודשים ולבוא למעקב ולא באתי כמעט שנה), אני בעצמי מתה מפחד מזה... לא חלמתי שתהיה לי עצמי סתימה בגיל דומה. אני צריכה לקבוע לה ולשלוח עם בעלי.