דרור משוגע

[אופטימום]

דרור משוגע

עומד בראש האזדרכת וצועק. הפסימיים בודאי יעלו את הסברה שאת חולשתו הוא צועק. כל חבריו החלו לנסוק בסוף ספטמבר, ובשיירה מסודרת עפו דרומה, בטרם יגיע הקור של נובמבר. את בדידותו צועק הדרור. אבל אני, ביום שרבי מפתיע, תשורה של חסד מבורא עולם, או סתם פלא מטאורולוגי, שאינו נדיר במחוזותינו, יודע- משמחה צועק הדרור. לא את קור בדידותו הוא צועק, כי אם את חדוות ההפתעה. אני צדקתי, הוא מצייץ במלוא גרונו, הריחו את האביב, השנה יפסח סבא חורף על הארץ הזאת. ואני, מדחיק את טעותו, מריח את האביב ושמח בשמחתו.

 

[נשית~37]

נדמה לי שכבר סיפרו לך ש...

לא טוב להדחיק

מחר ירדו הטמפרטורות חחחחחחח

 

[קצפת~]

שמחה בשמחתך אדון מנהל.........

אבל אני אני אפי דולף, פרקיי כואבים (נו מה לעשות אלרגית לעונות מעבר הקצפת). עומדת במרכז חדר הארונות תולשת את עלי הפרח ושואלת..לשנות לחורף או לא לשנות לחורף זו השאלה. אז לא אכפת לי קיץ חורף סתיו או אביב אבל אולי יחליט כבר גנרל מזג אויר איזו עונה הוא מנחית עלינו עכשיו ולכמה זמן.

 

[ק ל י א ו פ ט ר ה]

אתה יודע

ששמחה צועק הדרור כי אתה שמח בתוכך. ציפור מדהימה.

 

[עינת ההיא]

ואנחנו.. ../images/Emo72.gif

לשם שינוי.. ארזנו היום את עצמנו.. ועפיפון.. וירדנו לתל אביב לשפת הים. ההוא.. הרי שונא שמש וחום.. ומזג האוויר ההפכפכך הנדיר הזה של עונות המעבר דווקא משחק לטובתנו... אז.. קצת טיילנו שם.. קצת אכלנו.. והעפיפון שסחבנו נשאר מיותם עקב מחסור ברוח מתאימה. ויש שם על הים פינת חמד.. מסעדה עם כורסאות על החוף.. ישבנו.. שתינו בירה.. והתבוננו בקרן שמש אחת שמציצה מבין עננים אפורים.. כמו שואלת.. מי ינצח? אני או העננים? ובתור תשובה ירדו כמה טיפות נעימות וקטנות של גשם. לא יודעת מי ינצח.. אבל כשחזרנו הביתה.. ליתר ביטחון הורדתי כביסה מהחבל.

 

[אופטימום]

בוגרשוב ?

גם אתם חיכיתם שעה למלצרית והתנחמתם במוסיקה הנעימה ? היכונו למחר, אם לא ירד הלילה גשם צפוי לנו יום כתום.

 

[ק-ס-ו-מ-ה]

היכן הם הימים .......

בהם היכה בנו הגשם הראשון ביום בו קישטנו את הסוכה במיטב יצירותינו הציבעוניות.... והמשיך והמטיר את טיפותיו ללא הרף מבוקר ועד ערב כמעט בכל יום ויום, היכן הם הימים בהם לא יכולנו לצאת מפתח הבית כדי לעשות פעמינו לבית הספר. באותם הימים השימוש במגפיים אטומות היה מצרך נחוץ והם אלא שהגנו עלינו מפני הקפיצות משלולית לשלולית בדרכנו חזרה מבית הספר. התחושות והזכרונות מאותם ימים שטופים הוא זיכרון חם ונעים שמלווה אותי מידי חורף... הבגדים הרטובים שהיו ספוגים עד לשד עצמותינו היו מוצאים את עצמם על הרדיאטור, ריח המרק החם שאימי היתה מגישה לנו בבואנו מבית הספר רועדים מקור היה ערב לחך, הפוך העבה והרך שהיה מחמם אותנו ומפשיר את הקרירות מיום היווה עבורנו מקום מפלט חמים ונעים...כך העברנו אחי ואני את ימי החורף המקסימים. והנה, משנה לשנה הוא ממאן להגיע כאילו דוחה הוא את שעתו ומתחיל את ממטריו בחוסר היגיון מוחלט באיחור של חודשיים... כן, הימים האם הלכו לבלי שוב, ואין ולו רמז מוחשי קטן שהנה הגלגל חוזר על עצמו.