ק ו ר א ת ב ק פ ה
New member
דרור יקרא
חג החרות הגיע. אני רוצה לשחרר אותך. אני רוצה להשתחרר ממך. כל כך הרבה זמן לקחתי אותך עלי, סחבתי את כובד משקלך על כתפיי, נשאתי את משאך אבל די. הגיע הזמן שאניח לך, שאניח אותך. הגיע הזמן שאמשיך בלעדייך. הגיע הזמן שתיפרדי ממני, ותשחררי אותי. חג החרות. ולא נחגוג אותו ביחד. כמו שלא חגגנו אותו בשנה שעברה, ובזו שלפניה. כמו שלא היית איתי ברגעים המחניקים של ערב חג לבד, כמו שלא היית איתי בשמחות האחרות. וכן היית איתי, כי את בעצם עלי, כי אני בכלל סוחבת אותך איתי לשום מקום, מתירה לכובד משקלך לדכדך אותי, לשפוף את קומתי, למחוק את חיוכי. כן, היית איתי, למרות שלא היה לך כיסא ליד השולחן ולא חיבקת אותי ממש. היית איתי. ועכשיו, בחג החרות הזה, הגיע הזמן שאשחרר אותך – כי כל הזמן הזה חיכית לי שאוכל, חיכית לי שאבין, חיכית לי שאתן לך ללכת, אתן לך חופש, אתן לך להמשיך למקום הרחוק הזה שאליו את צריכה להגיע, בלעדי. אני משחררת אותך. את יכולה להמשיך הלאה, בכוחות עצמך, לא נישאת על גבי. לבדך, סוף סוף. הרשי לי לפרוש מעט הצידה לכמה רגעים, למתוח את הכתפיים הדואבות, ליישר את הגב, לקחת שאיפה עמוקה של אוויר לפני שאני קמה ומוצאת שוב את המסלול שלי, אולי בעצם בפעם הראשונה, מוצאת את הדרך שלי, לבדי, בלעדייך. משוחררת ממך, משוחררת מהמשקעים, וכבר לא פוחדת לשחרר אותך, כבר לא פוחדת מעצמי. אני מרשה לך כבר ללכת, אני משחררת אותך, ואותי.
חג החרות הגיע. אני רוצה לשחרר אותך. אני רוצה להשתחרר ממך. כל כך הרבה זמן לקחתי אותך עלי, סחבתי את כובד משקלך על כתפיי, נשאתי את משאך אבל די. הגיע הזמן שאניח לך, שאניח אותך. הגיע הזמן שאמשיך בלעדייך. הגיע הזמן שתיפרדי ממני, ותשחררי אותי. חג החרות. ולא נחגוג אותו ביחד. כמו שלא חגגנו אותו בשנה שעברה, ובזו שלפניה. כמו שלא היית איתי ברגעים המחניקים של ערב חג לבד, כמו שלא היית איתי בשמחות האחרות. וכן היית איתי, כי את בעצם עלי, כי אני בכלל סוחבת אותך איתי לשום מקום, מתירה לכובד משקלך לדכדך אותי, לשפוף את קומתי, למחוק את חיוכי. כן, היית איתי, למרות שלא היה לך כיסא ליד השולחן ולא חיבקת אותי ממש. היית איתי. ועכשיו, בחג החרות הזה, הגיע הזמן שאשחרר אותך – כי כל הזמן הזה חיכית לי שאוכל, חיכית לי שאבין, חיכית לי שאתן לך ללכת, אתן לך חופש, אתן לך להמשיך למקום הרחוק הזה שאליו את צריכה להגיע, בלעדי. אני משחררת אותך. את יכולה להמשיך הלאה, בכוחות עצמך, לא נישאת על גבי. לבדך, סוף סוף. הרשי לי לפרוש מעט הצידה לכמה רגעים, למתוח את הכתפיים הדואבות, ליישר את הגב, לקחת שאיפה עמוקה של אוויר לפני שאני קמה ומוצאת שוב את המסלול שלי, אולי בעצם בפעם הראשונה, מוצאת את הדרך שלי, לבדי, בלעדייך. משוחררת ממך, משוחררת מהמשקעים, וכבר לא פוחדת לשחרר אותך, כבר לא פוחדת מעצמי. אני מרשה לך כבר ללכת, אני משחררת אותך, ואותי.
