אתה תסלח לי
מכיוון שלא קראתי את כל המגילה שכתבת כאן. אם אתה רוצה שאני אתייחס אליך אחת לאחת , תלמד לקצר. אני לא מדבר על עצמי כשאני עונה לשאלות. אני מנסה למצוא את מה שמתאים לתלמיד. ששלום הוא כזה אדם שמשלב תיאוריה ופרקטיקה וזה הופך אותו לעוף נדיר במקומותינו. רוב האנשים או שהם פרקטיקנים ומשלמים מס שפתיים לתיאוריה או שההפך. ששלום הוא גם וגם , לא רק זה , אלא שהוא חושב שהאימון והתיאוריה בקעו מאותה ביצה והם למעשה אותו הדבר. זה לא נכון. הבאתי כאן את הפרקטיקות של אושו ושל בודהא בתור דוגמאות , וזה לא אומר שהן היחידות. הן מנוגדות ולכן הן מתארות יפה את העניין. מה שהיה חשוב במקרה שלו , זה להסביר לו את קו פרשת המים בין האימונים לבין התיאוריה שלכאורה יוצרת אותם ונראה לי שעשיתי את זה כמו שצריך. לגבי האינסוף הזה, אותו הדבר למעשה. הוא כלא את עצמו במין בועה אנרגטית , הזרימה אצלו נתקעה או במילים אחרות , הטאו עזב אותו. מה שהייתי צריך לעשות זה לנפץ לו קצת את הקליפה כדי שאנרגיה שוב תזרום אליו וממנו. זה היה קשה , היה צורך לנקוט באמצעיים קיצוניים , אבל זה הצליח יפה. אפילו מדהים. ברגע שהעסק נגמר היה אפשר לסגור את הבאסטה ולהודות לכל מי שעזר לי. כשאתה מדבר על שני המקרים הללו , אתה סתם מבזבז את הזמן שלך , כי הם מקרים מאוד ספציפיים וההתרחשות שלהם לא קשורה בך ולא מתייחסת לאינטראקציה הפנימית שלך. תניח להם לעשות את העבודה שלהם, זה באמת לא עיניינך. אני עוד כותב דרול