דרדסיטרא!

דרדסיטרא!

איחוליי הלבביים לרגל ההעלאה בדרגה. מי יתן ותעלה מהר בסולם הדרגות ותזכה לשגר חזרה טילי טומהוק שיגיעו ליעדם במהרה. אני פה, על הסוללה. פטריוטית וחביבה כתמיד.
 

קפת

New member
איכס. הכחילו אותך!

זהו, עכשיו גורלך באמת נחרץ. צעד ראשון לביסוס מעמדך, לדעתי, צריך להיות מחיקת כל ההודעות של אנליזה. היא גורם חתרני ומצאתי בה יסודות אנרכיסטיים ואנטי שילטוניים. שתדע!!!!
 
מואה? חדרנית?

מילא, להגיד עליי שאני תתרנית זה דבר אחד, אבל חתרנית? זה עובר את גבול הטעם הטוב, קפת. אני תגרנית ואני לא יכולה בלי האוטריוין שלי. שתדעי.
 

קפת

New member
גבולות אפפם לא היו לי

וטעם טוב גם. לגמרי. אפילו. יש אוטריוין, מבציר 1987, שהיה כידוע בציר מומלץ למאותגרי נזלת וליחה. זה אוטריוין קל, עם עפיצות וארומה, מנוקד בטעמי פסיפלורה ושוקולד לבן. תעמדי בתור, נדחוף לך קצת לאן שצריך.
 
פרויד תמיד טען

שכל ילד חייב גבולות וזה לא משנה אם הם בתוך או מחוץ לקו הירוק. לגבי האוטריוין שהמלצת לי עליו - לקחת לפני או אחרי ההסנפות? זה חשוב לי לדעת כי שכחתי את הוראות היצרן אצל הרוקח.
 
אהה...! כולם פה?

ואני כמו טמבלית מחפשת אתכם בפורום 'פתיבר שוקו'... עדיין לא הבנתי מי נגד מי , יקח לי שבוע. אתם מוכנים להשקיע באוטיסטים אנונימים?
 

סיטרא

New member
אוטיסטים אנונימיים

זה למלחכי פינכה, אולם לא אתעכב פה על פכים קטנים, המלאכה מרובה, היום קצר, הגולשים עייפים ובעל הבית דוחק, שזה בעצם אני, רשמי, סופי, כחול על גבי כתום, כחול אשר על שפת הים, סטואיקן בדימוס. באמא שלך, איינשטיין, ברחל ביתך הקטנה, באברהם אבינו, במשה רבינו, תביאי לי אותה במשחק אסוציאציות, מזמן כבר לא עשו לי, לא קנו לי, לא ריגשו אותי, לא חמלו עלי, לא תפרו לי סינר ולא העבירו אותי כיתה. בחיאט-דינאק, איינש, תרתמי את שארית האינטלגנציה שלך למטלה כה פשוטה, נראה פה ניסים ונפלאות עד שיהום הסהר ויבליח הסער.
 
תרמתי כבר במשרד

"לא עשו לי לא נתנו לי לא קנו לי" נשמע לי מוכר משכונת הפחים שלצידי הווילה שלי. פאנצו וילה אם לא אכפת לך. וילה תלת שלבית עם מבער אחורי שאוכל להגיע לכוכב הצפון ולקנות נרות גליצרין לרגל צאת סיפרי החדש "במפתח סול" ספר מתכונים לבחינות בגרות ללא סקס... אחד הדגים שכתבתי עליו והוא שאהוב עלי ביותר...שאר הדגים בברכה שלי מזמן הפכו לקציצות או לאיקרה שזהו סלט הדגים האולטימטיבי במסעדות רומניות. 'חצילי עירי קודמים' - ספרי השני, הוא מסה בת 5000 מילה העוסק בנקמת דם בשבט המסאי וגלוי האריות המקיף אותו. "ניגבתי כבר במשרד" הוא ספר אב כרס ואלול חזה למרות שאנחנו בתחילת ספטמבר וכגובה הציפיות גם גובה השמכות. שמחתי להנעים את זמנך ולהתראות בבית למרות שאל תשים לב לבאלאגן יש לך חלוק נקי על הרצפה ועוד חלוקים בנחל. האם אנחנו חלוקים בדעותינו....?זו חלוקת תרופות בריאה
 

סיטרא

New member
משרד על גלגלים,

"זהירות, תמרור לפניך!", כך טוען תמרור משולש בירכתי המשרד, תהיתי לעצמי, האם עכשיו עלי לתרום בכדי לצאת ידי חובה? ניחא, שועלים וותיקים ממני תרמו כבר. במעגלים נע המשרד, יש וישבו ופניהם נעוצות בקרקע, ויש שבחילה קלה עלתה במעמקי סרעפתם, והעדיפו לכבוש חיוך הזוי, כאומרים - בסרט הזה כבר היינו, יודעים את הסוף, הרעים מנצחים, כמו תמיד, אומרים הם, וממשיכים להסתובב במעגלי ים, במעגל השנה, בסחרחרה המסחררת, במסחרה המתמסחרת. השופט הגדול מניע את ראשו לאות 'לאו', סוגר בחבטה את אלמנך הכוכבים על פי תלמי קשישא, מבקש עוד מים, מחלת ים קפצה עליו יש מאין, כך, בצהרי היום, והים לא נראה באופק, יורדי הים שלגמו מנה נוספת של רום מוטלים בקרנות זווית כאבן שאין לה הופכים, הצופה התורן עומד על ראש התורן, משקפת נעוצה בעינו המכוסה רטייה, והנה-הנה תיכף יזעק - ים! אך לא.. האופק מעורפל, באם לא נגיע לים, נטבע כולנו בגל צונמי שהולך מסוף העולם ועד סופו, מקרקעית האוקיינוס ועד רומה. הטלנו עוגן, לבסוף, שלשלנו אותו ולאט-לאט, ביד מיומנה, שלא ינתקו טבעות המתכת זו מזו, צנח העוגן, מרחק של אלפי מיילים, מילים, משפטים, אותיות, הברות קטועות, כמספר המילים בעולם כך מספר הטבעות של שלשלת העוגן שלנו, נופל אל תוך מצולות תהום, ספק נוגע ספק לא נוגע, טבח ספינת האוויר שעמד מאחורי הפטיר באנחה - גם כל מילות האכזבה בעולם לא ימלאו את אוקיינוס הטרגדיה, עודני מהרהר בפשרו של משפט סתום זה, הגיע העוגן ליעדו, תקע יתד באמסטרדם ושלח גרורות סרטניות לחוג הגדי, דווקא, כוס אמא שלו. פראזה סתומה בפני עצמה.
 

קפת

New member
החלה מכירת כרטיסים לטקס

סיטרע השתלט על פורום מגלומניה. הוא הצליח להערים על הנהלת תפוז, והם נתנו לו את המפתחות של הצוללת. הם לא הבינו איזה סוס טרוייני משוגע הם מכניסים לעצמם בעצמם לקרביים. עכשיו הוא מסתובב פה כאחוז דיבוק ומוחק הודעות כאילו אין מחר. וזה בגלל שאין מחר. וזה כייף למחוק הודעות, וכי ככה הנחתי אותו שזה הנכון. הוא מחק לאנה ליזה את כל ההודעות שלה. שתדעו. אל תתקרבו לפורום אם חייכם יקרים לכם. ואל תבואו בטענות שלא הזהרתי אתכם.
 

סיטרא

New member
למעשה,

ההשתלטות הבשילה עוד בכרסו של החמור הטרוייני, ההוא שכבש מידי הבסקים את חבל הבסקים, כבש ואחסן בצנצנת עם פילפלים חריפים וחומץ, כמו במתכון של מאמא, מילה במילה, טיפה אחר טיפה, אפס ניצולים, תבוסה טוטאלית. קפת, יומך יבוא, מהר מהמצופה, כל הודעה שלך שתשוגר לאוויר העולם תיורט בו במקום, לא בחץ ולא בקאסם, אלא במחי עכבר, איך תיפולנה גיבורות, איך? אנה ליזה תהיה פה עזר כנגדי, אבן נגף כנגדך, תביא אותה בסימטאות אבודות ובמבואות אפלים. כמה רשע יש בעיר הוירטואלית, שריפה, אחים, שריפה!
 
היא עוד לא קלטה....

זו השתלטות עוינת על מניות מגלומניה. באנו מפורום פלירטוטים עם מעט אחזקות והצלחנו לקנות על הבוקר 51% אני מכריזה על סיטרא כעל המנכ"ל הבא ומעלה את שכרו ל45 אלף יורו לחודש. סיטרה יהיה בובה שלנו. הלנת שכרו מתחילה מרגע זה. מה זה חמור טרויאני ולמה כולם מדברים פה יוונית?
 
מנהל יקר,

שלא תטעה לרגע - אני פה בגלל בעלי. לא בגללך, לא בגלל השם המפוצץ של הפורום ובטח ובטח שלא בשביל לנכש יבליות ושאר מרעין בישין. עשה נא חסד עימדי ואל תישא את שמי לשווא. גם ככה יש לי בעיית זהות שנמצאת בהליכים משפטיים.
 

סיטרא

New member
ואני פה בגלל פילגשתי,

איש איש וסיבותיו הוא. לכל סיבה יש מסובב ולכל מסובב יש צנטרופוגליות. מעטפת נפץ עושה את דרכה בזה הרגע ממקום יושבי, ברום הכסא האפל אל מאורתך המצומקת. סימני היכר: כבדה מהממוצע, כתמי שמן בקצוות, אנונימית ועלומת שם, זו דרכן של מעטפות נעלמות, מונחות הן בחסות החשיכה על מפתן הדלת. מהמסד עד לטפחות, לפחות, יישארו רק כמה שייבות, וונטילים ומסמר ערב קטן. לכי תביני דינמיקה של פורום ואלסטיקה של קליפת תפוז.
 

אפי לוג

New member
ואני פה בגלל

ש....אף מקום אחר לא מוכן לאחסן אותי. זמנית. תגיד, הכתם הכחול הזה עליך, זה מהמכות? נו, ואם כבר הצצתי, אז שיהיה במזל, שתסקיל להוביל את המקום הזה בדרח הנחונה, ותשתדל, עם עפשר, קצת פחות מילים גבואות...
 

סיטרא

New member
על מילים גבוהות

אין מה לדבר, משמשות הן בשבילי ככסות בימי הקרה וכשמשיה בימות החמה, לא בקלות אוותר עליהן. לא. ברם, אליה וקוץ בה, אור הגנוז שמהל מאותן מילים יטעה אף את החכם שבאדם, ופעמים שאותו אדם יעיין היטב בכתובים, וימצא הוא אבני חן זעירות, מנצנצות להן זעיר פה וזעיר שם. אך ברק אורן מטעה הוא, מלאות הן, לעתים, בניסוחים קלוקלים שאינם יאים אלא למחוזות מרוחקים ואשר יש בהם טעם לפגם, או אז יבין החכם כי האדם העומד מאחורי כל אותם יהלומים ופנינים אינו אלא כסיל ואוויל, ואין כוחו אלא במשגל נסוג.
 
למעלה