דקה בפרד"ס
יש אגדה (?) יהודית על שלושה (או ארבע) שנכנסו לפרד"ס שזה קיצור לפשט (הדברים כמו שהם, יעני הפשוט) רמז (....) דרש (דרשנות=פרשנות הדורשת משמעות כזו או אחרת) סוד (תורת הקבלה) אחד מת, אחד השתגע ורק אחד נכנס ויצא ללא פגע כי הוא ידע מתי לעצור ולהגיד זהו, עד כאן, יותר מיזה זה לא לי... השיר עצמו, לפחות ככה נדמה לי והציור שבעטיפה של הדיסק, סטייל הזמנה לחתונה, מאשר את זה: זה שיר לישראל הכלה ("ישראלה") שמבקש מימני לעזוב את המשחקים ולהיכנס למקום של קדושה, של תודה, 500 שנה שאנחנו במלחמה אז שי כבר עם השנאה. תגידי שאני טמבל, לא אכפת לי, אחד אוהב לחפור לעצמו בורות השני אוהב לצחוק... עיניים שמתי, אני רואה מה קורה אבל לא אמרתי כלום "תרצה ותגיע" רק אם תרצה, באמת תרצה הכל יתהפך-מי שצחק בכה מי שבחקצחה ותשאר השמחה. בין אדם לאדם, לא משנה איזה אדם, בין כולנו יש אל אחד! אחד! ויש עוד הרבה איתי שמחכים לשלום, לטוב, לשמחה... ישראל היא מדינה, עם, עם זיכרון קצר, תוך יומיים אנחנו שוכחים את הדרך אל האור ושוב נכנסים לשחור ולבעסה, לגועל לשנאה לשקרים שבגללם איבדנו את הקשר למה שחשוב בעולם לאמת- אז הנה תטעמי קצת: המלך הוא ערום (האגדה הידוע על הילד שדיבר כשכוווולם שתקו) תראי את הפנים האמיתיות והיפות שלך במקום הדמעות על הבנים שהלכו... השלום הבטיח להגיע לגלות את הסוד (...) חיבים לסלוח, להתנקות, רק השלום יביא את הבורא אלינו מהר,הכי מהר! זה הזמן לגשר, לתקן, לבנות את אולם החתונה... א-מ-ן! זהו. אבל זו כמובן רק דעתי... שבוע טוף!
