דפרסונליזציה

[bobis3]

דפרסונליזציה

שלום,
לאחר תקופה ממשכת שסבלתי מנדודי שינה לפני כחודש התחלתי לסבול מדבר הדומה בסמפטומים שלו לדפרסונליזציה(כנראה כתוצאה מנידודי השינה).
היום היתי אצל רופא המשפחה והוא הציע לי ללכת לפסיכיאטר דרך הקופ"ח, עד כמה שאני יודע הפסיכיאטרים נותנים גם לקחת כדורים שהם נוגדי דיכאון וכו' ואני קצת נרתע מזה.

איזה טיפול רצוי לעשות טיפול פסיכולוגי או פסיכיאטרי או אולי לשלב את שניהם ביחד?


שאלה נוספת היא,
היא אני מוצא פסיכולוג שהוא מתחמה בתחום, מחיפוש שערכתי בגוגל לא יצא לי למצוא פסיכולוגים שתחום ההתמחות שלהם הוא דפרסונליזציה, או אולי בכלל אין להם תחום התמחות?


ברגע זה אני בהחלט אובד עצות,
ואשמח לכל תגובה.
תודה,

ב

 

[יעל ניסן]

בנדודי השינה אתה מטפל?

לפני שאתה רץ לפסיכיאטר, האם בדקת מה קורה במעבדת שינה?

 

[bobis3]

מעבדת שינה

הייתי כבר אצל 2 נוירולוגים מומחים שאמרו שמה שעובר אליי לא קשור לתחומם, עשיתי בדיקת שינה גם.

 

[עפרה מהודר]

אם ככה

אז מה שנשאר לך זה רק לפנות לפסיכיאטר, כנראה.

 

[z a b]

אני חווה מדי יום תנודות ברמות משתנות

של תסמיני דה-ריאליזציה ודה-פרסונליזציה זה שנים, ללא כל סיבה נראית לעין. אשמח אם ידועים לכם גורמים נוירולוגיים אפשריים להפרעות אלה.

תודה.

 

[z a b]

אני חווה מדי יום תנודות ברמות משתנות

של תסמיני דה-ריאליזציה ודה-פרסונליזציה זה שנים, ללא כל סיבה נראית לעין. אשמח אם ידועים לכם גורמים נוירולוגיים אפשריים להפרעות אלה.

תודה.

 

[עפרה מהודר]

שאלה

הן בשאלה שלך כאן, הן בחתימה שלך והן בבלוג שלך אתה מתאר רגשות מאוד קשים. די קיצוניים אפילו.

אני מבינה מהבלוג שבחתימתך שלנוירולוגים כבר פנית.
האם פנית גם לפסיכיאטר?

 

[z a b]

שלום עפרה,

תודה על ההתייחסות. טופלתי עד כה על ידי שורה ארוכה של פסיכולוגים ופסיכיאטרים, שמרביתם ביטלו את השקפתי וחלק מתלונותיי על הסף, ופסקו בהתנשאות אופיינית כי אני לא סובל מכל הפרעה פרט לדכאון. ביניהם בלט פסיכיאטר יחיד שהתייעצתי אתו בתקופה האחרונה, שהעלה את האפשרות של דיסוציאציה.

ההפרעות הללו מוכרות לי זה שנים, וידעתי תמיד שקיים דמיון בין תחושותיי לבינן, אבל נראה שרק היום הכרתי שכל תסמיניי קיימים למעשה בהפרעות הדיסוציאציה. מעבר לחוסר האחריות מצד אנשי המקצוע, לא ברור לי איך המידע הזה נעלם מעיניי. עליי להחליט איך לפעול הלאה, וזו שאלה מורכבת משום שאין מקור לתחושותיי, פרט להופעתן בעקבות אירוע שהתרחש לפני 9 שנים ואינו מעסיק אותי כיום כלל.

 

[טל קרויטורו]

אם הן הופיעו בעקבות אירוע,

שווה לטפל בהשלכות אותו אירוע, גם אם אינו מעסיק אותך באופן מודע, בפרט לבדוק את האפשרות שיתכן שחלקים ממנו עדין 'מתנגנים' , כסוג של פוסט טראומה. אם זה אכן המצב, יש כיום טיפולים יעילים ומהירים מאד לפוסט טראומה.

 

[עפרה מהודר]

דיסוציאציה

בהחלט יכולה להופיע כתגובה לאירוע טראומתי.
גם אם הוא לא מעסיק אותך במודע.

 

[z a b]

תודה לכן; מתכוון לבחון

את כלל ההיבטים ולשקול הן כיוון תרופתי, הן כיוון שיחתי.

 

[טל קרויטורו]

שני הכיוונים שכתבת לא נמצאו יעילים דיים

לטיפול בפוסט טראומה.
טיפול רגיל בשיחות לא עוזר כ"כ לטיפול בפוסט טראומה,
וגם טיפול תרופתי עוזר באופן חלקי ביותר שכן כשמדובר בפוסט טראומה ההקלה עם תרופות היא חלקית ואיך שמפסיקים לקחת הסימפטומים חוזרים.
כך שהכיוון שאני מציעה לך לקחת זה הכיוון של טיפול יעודי לטיפול בטראומה, שנמצא EVIDENCE BASED לטיפול בטראומה.
למיטב ידיעתי יש שלוש שיטות פסיכולוגיות EVIDENCE BASED כאלו - CBT, PE, EMDR, כאשר שתיים מתוכן דורשות שעות של שיעורי בית (CBT, PE) ובאחת אין צורך בשיעורי בית שכן התהליך בפגישות מספיק כדי לראות שיפור (EMDR), ואחת מהן נמצאה במספר מחקרים שהשוו בין השיטות השונות כעוזרת תוך מספר פגישות קטן יותר בהשוואה לשתי האחרות (EMDR).