"דפיק דפוק דפיק! מי שם בשקיק? אני שקד-שקדוני! אני תמר תמרוני! אני חרוב חרובוני! אני גברת תאנה גרגרת! אני בננה רעננה! ואתה מי?
אני תפוז הדור אפשר להכנס?
בבקשה!".
ט"ו בשבט שמח וטעים לכולנו! החג הנהדר הזה הוא הזדמנות נהדרת להיזכר באחד מסיפורי ט"ו בשבט האהובים ביותר, שכתב לא אחר מאשר לוין קיפניס, מאבות היצירה העברית לפעוטות:
כשאפי בן ישראל הקריאה את "שישה בשקיק אחד" בתוכנית "פרפר נחמד" כולנו השתתקנו והאזנו לסיפור המחורז והמשעשע על שקד שקדוני וחרוב חרובוני, ושמחנו יחד עם גילי הקט שזלל את כל הפירות הטעימים בשקיק.
לוין קיפניס כתב כ-800 סיפורים, 600 שירים וכמאה ספרים לילדים. הוא זכה לעצב את ילדותם של דורות של ילדים עבריים, והיה בין אלו שהניחו את התשתית לשירי וסיפורי הילדים של ישראל. "יש לי עט קסם", סיפר פעם קיפניס בצניעותו. "אליהו הנביא נתן לי אותו במתנה, ובעט הזה, שם בפנים יש את כל השירים. אני לא צריך לחשוב, אני רק כותב. כך יוצא שיר ועוד שיר ועוד שיר, ואין לדבר סוף".
עם עט הקסם שלו הצליח לוין קיפניס להעשיר את ילדותם של דורות של ילדים וילדות שגדלו ועודם גדלים על סיפוריו ושיריו.
כשעלה ארצה, ראה קיפניס שיש מחסור בשירי וסיפורי חגים בעברית, ואחד ממפעליו היה כתיבת יצירות לילדים על חגי ישראל לטקסים והפעלות בבתי הספר ובגנים. שיריו וסיפוריו נטמעו בגני ישראל ומסופרים לפעוטות עד היום, בשמחה ובהנאה.
קיפניס הוא גם זה שככל הנראה הכניס את השם השקדיה (או "שקדייה" בכתיב מלא) – היא עץ השקד – לשפה העברית. קיפניס עשה שימוש במונח "שקדיה" בשירו "לשנה טובה, שקדיה". השיר פורסם כשיר-משחק ב"גיליון לגננות" בשנת 1920.
הסיפור מאחורי "השקדיה פורחת" וביצוע מרגש במיוחד של השיר, בתגובה הראשונה.
***
בתמונה: צילום מסך של אפי בן ישראל מ"פרפר נחמד" (כאן חינוכית) וכריכת הספר
הספר חולק לקטנטנים במעונות במסגרת ''ספריית הפיג'מה'' בשנת תשע"ט.
אני תפוז הדור אפשר להכנס?
בבקשה!".
ט"ו בשבט שמח וטעים לכולנו! החג הנהדר הזה הוא הזדמנות נהדרת להיזכר באחד מסיפורי ט"ו בשבט האהובים ביותר, שכתב לא אחר מאשר לוין קיפניס, מאבות היצירה העברית לפעוטות:
כשאפי בן ישראל הקריאה את "שישה בשקיק אחד" בתוכנית "פרפר נחמד" כולנו השתתקנו והאזנו לסיפור המחורז והמשעשע על שקד שקדוני וחרוב חרובוני, ושמחנו יחד עם גילי הקט שזלל את כל הפירות הטעימים בשקיק.
לוין קיפניס כתב כ-800 סיפורים, 600 שירים וכמאה ספרים לילדים. הוא זכה לעצב את ילדותם של דורות של ילדים עבריים, והיה בין אלו שהניחו את התשתית לשירי וסיפורי הילדים של ישראל. "יש לי עט קסם", סיפר פעם קיפניס בצניעותו. "אליהו הנביא נתן לי אותו במתנה, ובעט הזה, שם בפנים יש את כל השירים. אני לא צריך לחשוב, אני רק כותב. כך יוצא שיר ועוד שיר ועוד שיר, ואין לדבר סוף".
עם עט הקסם שלו הצליח לוין קיפניס להעשיר את ילדותם של דורות של ילדים וילדות שגדלו ועודם גדלים על סיפוריו ושיריו.
כשעלה ארצה, ראה קיפניס שיש מחסור בשירי וסיפורי חגים בעברית, ואחד ממפעליו היה כתיבת יצירות לילדים על חגי ישראל לטקסים והפעלות בבתי הספר ובגנים. שיריו וסיפוריו נטמעו בגני ישראל ומסופרים לפעוטות עד היום, בשמחה ובהנאה.
קיפניס הוא גם זה שככל הנראה הכניס את השם השקדיה (או "שקדייה" בכתיב מלא) – היא עץ השקד – לשפה העברית. קיפניס עשה שימוש במונח "שקדיה" בשירו "לשנה טובה, שקדיה". השיר פורסם כשיר-משחק ב"גיליון לגננות" בשנת 1920.
הסיפור מאחורי "השקדיה פורחת" וביצוע מרגש במיוחד של השיר, בתגובה הראשונה.
***
בתמונה: צילום מסך של אפי בן ישראל מ"פרפר נחמד" (כאן חינוכית) וכריכת הספר
הספר חולק לקטנטנים במעונות במסגרת ''ספריית הפיג'מה'' בשנת תשע"ט.
