דפדפתי קצת בארכיון
וגיליתי ויכוח מעמיק על האנטישמיות (בערך בעמ' 20 -30)ורציתי לומר משהו: האדון דלאראס שהוא זמר ויוצר ענק הוא אחד האנטישמים הגדולים מבין הזמרים ובזמנו הוא סירב להגיע להופעות בארץ עד שלפתע הוא נזקק לנו, היהודים המסכנים, וזאת מהסיבה הפשוטה- אשתו עברה טיפולי הפרייה כאן בארץ (אין לי מושג כמה ילדים יש לו כעת) אבל הטיפולים הצליחו ונולדה לו בת ( ויכול להיות שגם לאחר מכן היא עברה עוד טיפולים- אינני יודע)אבל השורה התחתונה היא שגם הוא לא היה מגיע לפה אלמלא כן. וגם לגברת אלקסיו לא חסר כפי שידוע כמעט לכולכם אבל השאלה הגדולה היא האם להמשיך ולשמוע את הזמרים (או את היוצרים- במקרה של תיאודוראקיס) או להחרים אותם? האם אין כאן איזשהי צביעות? ניתן כמובן להבין את הרגישות של היוונים לנושא הפלשתיני מכיוון שהם בעצמם היו עם נכבש אולם מכיוון שהאנטישמיות אינה נחלתה הבלעדית של יוון אלא מגיפה שפושטת בכל אירופה, אולי ניתן להתעלם מכך, או שלא... אני בכל אופן מוצא את עצמי מתקשה לאחרונה להקשיב לדיסק "סטין אנטולי" המצוין של סטליוס קזנדזידיס שנכתב ע"י תיאודוראקיס ויכול להיות שיהיו כאילו שיגידו לי אתה עושה עניין משטות אבל יהיו כאלו שיבינו אותי דרך אגב גם לסטליוס קזנדזידיס הייתה פעם מעידה אומללה לגבי יהודים שהם רודפי בצע עליה התנצל מעומק ליבו אח"כ ואם תשמעו את הסיפור תבינו אותו: הבעלים של חברת התקליטים מינוס ששמו הוא מינוס מאצאס הוא יהודי וסטליוס היה חתום אצלו על חוזה כמו כמעט כל הזמרים של אז. חברת מינוס העבידה אותו בפרך והוא נכנס לאולפן ויצא ממנו בתדירות מסחררת - ואת הכסף הגדול הוא לא ראה ולכן זו הסיבה העיקרית שסטליוס פרש מהקלטות למשך 11 שנה (76-87). לבסוף, הוחלט שהוא יחזור להקליט עוד אלבום אחד במינוס ואח"כ ישוחרר מהחוזה. אלבום זה היה "הדרך חזרה" (או ד'רומו טיס אפיסטרופיס) הידוע בשמו "פליטים ונרדפים" ע"ש השיר מתוכו- פרוספיגס קיניגימני. האלבום אחריו כבר הוקלט בחברה אחרת (פוליגרם או MBI אינני זוכר כרגע והדיסק לא לידי) ושמו הוא אלפת'רוס(חופשי, בן חורין) עם השיר מאנה מו הידוע. הפרולוג לאלבום הוא שתי שורות מולחנות שאומרות : אימה טראגוד'י אימה לאוס, ד'ו אימה סקלבוס קאננוס" (אני השיר אני העם- אינני עבד של אף אחד) לכן במקרה הזה ניתן להבין את סטליוס...
וגיליתי ויכוח מעמיק על האנטישמיות (בערך בעמ' 20 -30)ורציתי לומר משהו: האדון דלאראס שהוא זמר ויוצר ענק הוא אחד האנטישמים הגדולים מבין הזמרים ובזמנו הוא סירב להגיע להופעות בארץ עד שלפתע הוא נזקק לנו, היהודים המסכנים, וזאת מהסיבה הפשוטה- אשתו עברה טיפולי הפרייה כאן בארץ (אין לי מושג כמה ילדים יש לו כעת) אבל הטיפולים הצליחו ונולדה לו בת ( ויכול להיות שגם לאחר מכן היא עברה עוד טיפולים- אינני יודע)אבל השורה התחתונה היא שגם הוא לא היה מגיע לפה אלמלא כן. וגם לגברת אלקסיו לא חסר כפי שידוע כמעט לכולכם אבל השאלה הגדולה היא האם להמשיך ולשמוע את הזמרים (או את היוצרים- במקרה של תיאודוראקיס) או להחרים אותם? האם אין כאן איזשהי צביעות? ניתן כמובן להבין את הרגישות של היוונים לנושא הפלשתיני מכיוון שהם בעצמם היו עם נכבש אולם מכיוון שהאנטישמיות אינה נחלתה הבלעדית של יוון אלא מגיפה שפושטת בכל אירופה, אולי ניתן להתעלם מכך, או שלא... אני בכל אופן מוצא את עצמי מתקשה לאחרונה להקשיב לדיסק "סטין אנטולי" המצוין של סטליוס קזנדזידיס שנכתב ע"י תיאודוראקיס ויכול להיות שיהיו כאילו שיגידו לי אתה עושה עניין משטות אבל יהיו כאלו שיבינו אותי דרך אגב גם לסטליוס קזנדזידיס הייתה פעם מעידה אומללה לגבי יהודים שהם רודפי בצע עליה התנצל מעומק ליבו אח"כ ואם תשמעו את הסיפור תבינו אותו: הבעלים של חברת התקליטים מינוס ששמו הוא מינוס מאצאס הוא יהודי וסטליוס היה חתום אצלו על חוזה כמו כמעט כל הזמרים של אז. חברת מינוס העבידה אותו בפרך והוא נכנס לאולפן ויצא ממנו בתדירות מסחררת - ואת הכסף הגדול הוא לא ראה ולכן זו הסיבה העיקרית שסטליוס פרש מהקלטות למשך 11 שנה (76-87). לבסוף, הוחלט שהוא יחזור להקליט עוד אלבום אחד במינוס ואח"כ ישוחרר מהחוזה. אלבום זה היה "הדרך חזרה" (או ד'רומו טיס אפיסטרופיס) הידוע בשמו "פליטים ונרדפים" ע"ש השיר מתוכו- פרוספיגס קיניגימני. האלבום אחריו כבר הוקלט בחברה אחרת (פוליגרם או MBI אינני זוכר כרגע והדיסק לא לידי) ושמו הוא אלפת'רוס(חופשי, בן חורין) עם השיר מאנה מו הידוע. הפרולוג לאלבום הוא שתי שורות מולחנות שאומרות : אימה טראגוד'י אימה לאוס, ד'ו אימה סקלבוס קאננוס" (אני השיר אני העם- אינני עבד של אף אחד) לכן במקרה הזה ניתן להבין את סטליוס...