../images/Emo77.gifששששלום
ריימונד קארבר, היו לו חיים קשים ובודדים. והוא תיאר את השבריריות הגדולה שלהם בישירות ורוך. כשהזדקן- פגש אישה והתחתן איתה. יש שאומרים ששירי האהבה שכתב אחרי שפגש אותה הם פחות טובים. אבל אני לא חושבת ככה. אני חושבת שגודלתו של קארבר- בשאיפה שלו אל האמת ולא אל האמנות. הנה ציטוט קצר משיר שהוא כתב בשבילה, שנקרא "המתנה" הבוקר יש שלג בכל מקום. אנחנו מעירים על זה. את אומרת שלא ישנת טוב. אני אומר שגם אני. היה לך לילה נורא. "גם לי". רגועים ורכים במיוחד אחד כלפי השני, כל אחד מרגיש עד כמה השני שביר, כרגע. כמו ידענו מה כל אחד מרגיש. אנחנו לא יודעים. כמובן. אנחנו לא יודעים אף פעם. לא משנה. העדינות, היא שנוגעת לליבי. זו המתנה הבוקר שמרגשת אותי, שאוחזת בי. כמו בכל בוקר. תודה.