דעתכם
היי לכולם, בימים אלו אני לומדת לתואר ראשון לניהול מלונאות ותיירות. אני מבינה תוך כדי הלימודים שאני לא כל כך מתחברת לעולם המלונאות ולאו דווקא ארצה לעבוד בתחום (גם הבחירה מראש בתואר לא נעשתה מתוך רצון מובהק לעסוק בו). העובדה הזו, בשילוב חומר הלימוד שלא מרגיש לי מאוד מעניין (וכן אני יודעת שבכל תואר יש דברים לא מעניינים ושלא ניתן לשפוט לפי שנה א) מביאים אותי לחשוב מחדש.
תחום שמאוד מעניין אותי הוא פסיכולוגיה. אינני מתקבלת לאוניברסיטה ולכן האפשרות שלי היא ללמוד לתואר מדעי ההתנהגות במכללה.
אנשים סביבי אומרים לי שאם מתייחסים רק לתואר ראשון (כלומר בהנחה שלא עושים תואר שני), התואר בניהול הוא יותר פרקטי.
אני בהחלט מביאה בחשבון אפשרות לתואר שני, אבל בהנחה שלא- האם אתם מסכימים?
לי נראה ששני התארים די שווים מבחינת המשמעות שלהם בשוק העבודה. לניהול מלונאות ותיירות אפשר להתשלב גם ללא התואר. ובכלל בניהול צריך בעיקר ניסיון. ומדעי ההתנהגות אכן כתואר ראשון הוא כללי.
אם כך המצב, לא כדאי ללכת לפי מידת העניין?
אשמח לדעותיכם וניסיונכם בשוק העבודה.
תודה!
היי לכולם, בימים אלו אני לומדת לתואר ראשון לניהול מלונאות ותיירות. אני מבינה תוך כדי הלימודים שאני לא כל כך מתחברת לעולם המלונאות ולאו דווקא ארצה לעבוד בתחום (גם הבחירה מראש בתואר לא נעשתה מתוך רצון מובהק לעסוק בו). העובדה הזו, בשילוב חומר הלימוד שלא מרגיש לי מאוד מעניין (וכן אני יודעת שבכל תואר יש דברים לא מעניינים ושלא ניתן לשפוט לפי שנה א) מביאים אותי לחשוב מחדש.
תחום שמאוד מעניין אותי הוא פסיכולוגיה. אינני מתקבלת לאוניברסיטה ולכן האפשרות שלי היא ללמוד לתואר מדעי ההתנהגות במכללה.
אנשים סביבי אומרים לי שאם מתייחסים רק לתואר ראשון (כלומר בהנחה שלא עושים תואר שני), התואר בניהול הוא יותר פרקטי.
אני בהחלט מביאה בחשבון אפשרות לתואר שני, אבל בהנחה שלא- האם אתם מסכימים?
לי נראה ששני התארים די שווים מבחינת המשמעות שלהם בשוק העבודה. לניהול מלונאות ותיירות אפשר להתשלב גם ללא התואר. ובכלל בניהול צריך בעיקר ניסיון. ומדעי ההתנהגות אכן כתואר ראשון הוא כללי.
אם כך המצב, לא כדאי ללכת לפי מידת העניין?
אשמח לדעותיכם וניסיונכם בשוק העבודה.
תודה!
