YuvalKuntzman
New member
דעתכם מעניינת אותי.
האם אתם חושבים שהמסעות לפולין אפקטיביים ככלי ללימוד השואה ?
האם אתם חושבים שהמסעות לפולין אפקטיביים ככלי ללימוד השואה ?
דעתכם מעניינת אותי.
- פותח הנושא YuvalKuntzman
- פורסם בתאריך
דעתי האישית מאוד!!
לאחר כמה שיחות עם בני נוער. הרי כל אחד מבין שלא נוסעים לפולין כדי להתחזק ביהדות, ויהדות אני מתכוון שמירת תורה ומצוות. אלו שוחחתי איתם אמרו לי, שהם בכו אחרי מה שראו בחדר המוות. לאחר מכן הנוער אימץ לעצמו סממנים יהודים כמו מדליונים עם מגן דוד, או דברים מהסוג הזה. אבל האם היה איזה חיזוק של הקשר עם העבר היהודי שהיה בפולין? כלום!! האם היה איזה כיוון להמשיך את מורשת העבר של יהודי פולין או בכלל נפגעי השואה? כלום!! לדעתי, זה בא לחזק את הקשר הנפשי של הנוער למדינת ישראל ולמוסדותיה. למכור את עצמם למען בקשת השלטונות. למשל לתרום למדינה. להאמין שהיום צה"ל יכול להגן על התושבים ואילו בזמן השואה היהודים לא יכלו להגן על עצמם. כל הביקור נועד לרגש ולעורר את נימי הרגש היהודי ולנתבם למדינת ישראל ולא "חלילה" להתחזק ביהדות.
לאחר כמה שיחות עם בני נוער. הרי כל אחד מבין שלא נוסעים לפולין כדי להתחזק ביהדות, ויהדות אני מתכוון שמירת תורה ומצוות. אלו שוחחתי איתם אמרו לי, שהם בכו אחרי מה שראו בחדר המוות. לאחר מכן הנוער אימץ לעצמו סממנים יהודים כמו מדליונים עם מגן דוד, או דברים מהסוג הזה. אבל האם היה איזה חיזוק של הקשר עם העבר היהודי שהיה בפולין? כלום!! האם היה איזה כיוון להמשיך את מורשת העבר של יהודי פולין או בכלל נפגעי השואה? כלום!! לדעתי, זה בא לחזק את הקשר הנפשי של הנוער למדינת ישראל ולמוסדותיה. למכור את עצמם למען בקשת השלטונות. למשל לתרום למדינה. להאמין שהיום צה"ל יכול להגן על התושבים ואילו בזמן השואה היהודים לא יכלו להגן על עצמם. כל הביקור נועד לרגש ולעורר את נימי הרגש היהודי ולנתבם למדינת ישראל ולא "חלילה" להתחזק ביהדות.
שני מכתבים מבת 17 שהיתה בסיור פולין
מכתב ראשון של בחורה אחת
ו´ באייר תשס"ב) אתה מדבר על שלווה? אתה חושב שנשמות הנרצחים שלוות? אתה יודע משהו על השואה? יצא איתנו רב חסידי, הוא היה המדריך שלנו בפולין. הוא גרם לנו להתוודע הן לחסידות בפולין והן לשואה הנוראית. אני לא יודעת אם אתה בקיא בשואה, או אם חשבת שזה חשוב להיות בקיא בנושא, אבל אני מודיעה לך שזה דבר חשוב ביותר! לדעת ששליש מהעם היהודי נרצח, לדעת שהיה (עוד) עם שרצה להכחיד אותנו מעל האדמה וקבר אותנו מתחתיה. לדעת ולא לשכוח! לדעת שבזכותם קמה המדינה שבה אתה חי, אתה אשתך וילדיך. לנסוע לקברי האחים הגדולים בפולין ולהגיד עליהם קדיש ויזכור זו עוד מצווה. עליהם לא היה מי שישב שבעה. לעשות את המעט הזה ולזכור אותם. כי הרי אתה יודע, השכחה היא המחלה הכי נוראית. כשאתה שוכח משהו מהיסטוריית העבר שלך, אתה לאט לאט מפסיק להתקיים. ואתה עלול לגרום לדבר לחזור ואז זו תהיה אשמתך! אמרת לי לחשוב קצת על העצמאות. תאמין לי שאחרי שהייתי בפולין, אני לא רק חושבת על זה, אני גם מבינה ויודעת למה הכוונה. לאורך כל המסע- חזר משפט אחד שבו אני אסיים: עם ישראל חי! מכתב שני של אותה בחורה: מה זו התגובה הזו? נראה לך שנסעתי לפולין רק כדי להרגיש קשורה יותר לארץ? שכחת כבר את הנרצחים שם? שכחת ששליש מהעם שלך נרצח? שכחת שגם בזכותו קמה המדינה שלך? אני מדברת על ארץ ישראל. אותה ארץ שה´ העביר את בנ"י דרך מצרים וים סוף, דרך המדבר ומעמד הר סיני, רק כדי להיכנס לארץ. אז אתה, שכיום נמצא באותה ארץ- שאבותיך עברו פורענויות ועבודות פרך רק בשביל קיום ההבטחה לאבות שלך- והיא ארץ ישראל! מדינה של יהודים, ללא התבוללות ועם זכרון למסורת ולהבטחה. אז מה? אתה אומר ש"ארץ זבת חלב ודבש" לא שווה את חייך? נסעתי לפולין כדי לראות במו עיני את השואה שקרתה לעם שלנו. לראות שבני אדם, כמוך וכמוני, גרמו לה. להסתכל, לדעת, ולא להבין. אני פשוט מתביישת שאדם יהודי כמוך לא מבין מה יש לו בידיים. איזו זכות נפלה בידיו. הרי המדינה היא לא פיסת אדמה, אלא עומדת מאחוריה מסורת, הבטחה, גאולה וקיבוץ גלויות. אחרי שאתה נמצא בפולין, אתה מודע לחשיבות של האחדות, של ה"ביחד". וזה ייתכן במקום אחד- במדינה אחת. כי אם לא, אין מדינה ואין עם יהודי. ובשביל אדם מאמין כמוך- אין הבטחה. רגע, אולי אם תדע שגם חסידים נרצחו שם, זה ישנה משהו?
מכתב ראשון של בחורה אחת
ו´ באייר תשס"ב) אתה מדבר על שלווה? אתה חושב שנשמות הנרצחים שלוות? אתה יודע משהו על השואה? יצא איתנו רב חסידי, הוא היה המדריך שלנו בפולין. הוא גרם לנו להתוודע הן לחסידות בפולין והן לשואה הנוראית. אני לא יודעת אם אתה בקיא בשואה, או אם חשבת שזה חשוב להיות בקיא בנושא, אבל אני מודיעה לך שזה דבר חשוב ביותר! לדעת ששליש מהעם היהודי נרצח, לדעת שהיה (עוד) עם שרצה להכחיד אותנו מעל האדמה וקבר אותנו מתחתיה. לדעת ולא לשכוח! לדעת שבזכותם קמה המדינה שבה אתה חי, אתה אשתך וילדיך. לנסוע לקברי האחים הגדולים בפולין ולהגיד עליהם קדיש ויזכור זו עוד מצווה. עליהם לא היה מי שישב שבעה. לעשות את המעט הזה ולזכור אותם. כי הרי אתה יודע, השכחה היא המחלה הכי נוראית. כשאתה שוכח משהו מהיסטוריית העבר שלך, אתה לאט לאט מפסיק להתקיים. ואתה עלול לגרום לדבר לחזור ואז זו תהיה אשמתך! אמרת לי לחשוב קצת על העצמאות. תאמין לי שאחרי שהייתי בפולין, אני לא רק חושבת על זה, אני גם מבינה ויודעת למה הכוונה. לאורך כל המסע- חזר משפט אחד שבו אני אסיים: עם ישראל חי! מכתב שני של אותה בחורה: מה זו התגובה הזו? נראה לך שנסעתי לפולין רק כדי להרגיש קשורה יותר לארץ? שכחת כבר את הנרצחים שם? שכחת ששליש מהעם שלך נרצח? שכחת שגם בזכותו קמה המדינה שלך? אני מדברת על ארץ ישראל. אותה ארץ שה´ העביר את בנ"י דרך מצרים וים סוף, דרך המדבר ומעמד הר סיני, רק כדי להיכנס לארץ. אז אתה, שכיום נמצא באותה ארץ- שאבותיך עברו פורענויות ועבודות פרך רק בשביל קיום ההבטחה לאבות שלך- והיא ארץ ישראל! מדינה של יהודים, ללא התבוללות ועם זכרון למסורת ולהבטחה. אז מה? אתה אומר ש"ארץ זבת חלב ודבש" לא שווה את חייך? נסעתי לפולין כדי לראות במו עיני את השואה שקרתה לעם שלנו. לראות שבני אדם, כמוך וכמוני, גרמו לה. להסתכל, לדעת, ולא להבין. אני פשוט מתביישת שאדם יהודי כמוך לא מבין מה יש לו בידיים. איזו זכות נפלה בידיו. הרי המדינה היא לא פיסת אדמה, אלא עומדת מאחוריה מסורת, הבטחה, גאולה וקיבוץ גלויות. אחרי שאתה נמצא בפולין, אתה מודע לחשיבות של האחדות, של ה"ביחד". וזה ייתכן במקום אחד- במדינה אחת. כי אם לא, אין מדינה ואין עם יהודי. ובשביל אדם מאמין כמוך- אין הבטחה. רגע, אולי אם תדע שגם חסידים נרצחו שם, זה ישנה משהו?אני לא יודע אם ללימוד היסטוריה אבל
לחיזוק הזהות היהודית והציונית המסעות האלה הם מצוינים. אני יצאתי בשנה שעברה למסע לפולין ועם כל הציונות שאני רבוי בא חזרתי מהמסע בטוח עוד יותר בנחיצותה של מדינת ישראל ובחשיבותה לעם היהודי. כמו כן, זה דיי ידוע שלומדים היסטוריה יותר טוב כשנמצאים במקום ורואים את הדברים (ללמוד על הצלבנים במצודה צלבנית, לדוגמא). אני שוב אתן דוגמא שלי, בתחילת השנה למדתי למבחן בהיסטוריה וכשקראתי על הפתרון הסופי ובורות המוות חזרו לי תמונות מהמסע ואני פשוט לא הצלחתי להמשיך ללמוד.
לחיזוק הזהות היהודית והציונית המסעות האלה הם מצוינים. אני יצאתי בשנה שעברה למסע לפולין ועם כל הציונות שאני רבוי בא חזרתי מהמסע בטוח עוד יותר בנחיצותה של מדינת ישראל ובחשיבותה לעם היהודי. כמו כן, זה דיי ידוע שלומדים היסטוריה יותר טוב כשנמצאים במקום ורואים את הדברים (ללמוד על הצלבנים במצודה צלבנית, לדוגמא). אני שוב אתן דוגמא שלי, בתחילת השנה למדתי למבחן בהיסטוריה וכשקראתי על הפתרון הסופי ובורות המוות חזרו לי תמונות מהמסע ואני פשוט לא הצלחתי להמשיך ללמוד.
האם מוזיאון טוב יותר מספר לימוד?
סביר להניח שכן, אבל רק במישור הרגשי והלא רציונלי. אני מעודי לא הייתי בפולין או גרמניה, קל וחומר במחנות, אבל משיחות עם אנשים שכן ביקרו שם אני יכול להסיק שהמסע לא חידש להם דבר. יתרה מזאת, החויה הרגשית החזקה גרמה לאחדים מהם להתבצר בעמדת היהודי-הנרדף-נוסח-משרד-החינוך ולהתנגד לפרשנויות שונות ונקודות מבט נוספות. מצד שני, אותם היחידים מעולם לא היו מבריקים במיוחד. נ.ב. משהו שהיסטוריון אחד כתב על דרך החינוך של משרד החינוך.
סביר להניח שכן, אבל רק במישור הרגשי והלא רציונלי. אני מעודי לא הייתי בפולין או גרמניה, קל וחומר במחנות, אבל משיחות עם אנשים שכן ביקרו שם אני יכול להסיק שהמסע לא חידש להם דבר. יתרה מזאת, החויה הרגשית החזקה גרמה לאחדים מהם להתבצר בעמדת היהודי-הנרדף-נוסח-משרד-החינוך ולהתנגד לפרשנויות שונות ונקודות מבט נוספות. מצד שני, אותם היחידים מעולם לא היו מבריקים במיוחד. נ.ב. משהו שהיסטוריון אחד כתב על דרך החינוך של משרד החינוך.
הממ.. מעניין מאוד...
הרשה לי לצטט מה כתבת לגבי אחדים מהמבקרים בגרמניה/פולין: "החויה הרגשית החזקה גרמה לאחדים מהם להתבצר בעמדת היהודי-הנרדף-נוסח-משרד-החינוך ולהתנגד לפרשנויות שונות ונקודות מבט נוספות. מצד שני, אותם היחידים מעולם לא היו מבריקים במיוחד." אני מבין שמי שמקבל את השקפת "היהודי הנרדף" ומתנגד ל"פרשנויות שונות ונקודות מבט נוספות" הינו: א. מעדיף לקבל כתוכי את "נוסח משרד החינוך" ולא לפתח דיעה משלו. ב. אינו מבריק במיוחד. מסתמא, המבריקים הם אלו שמסיקים מהשואה שיש להיכנע בצורה מוחלטת לדרישות הפלשתינים בשם העקרון של צדק למיעוט לאומי. רציתי רק לשאול דבר קטן... העמדה שלך היא ניתוח הסטורי מגובה בעובדות או הצהרת עמדה פוליטית? חשבתי שכאן זה פורום הסטוריה.. נ.ב. אני נגד המסעות המאורגנים לפולין. לטעמי הדרך הנכונה היא לעשות זאת במסגרת פרטית ובגיל בוגר יותר.
הרשה לי לצטט מה כתבת לגבי אחדים מהמבקרים בגרמניה/פולין: "החויה הרגשית החזקה גרמה לאחדים מהם להתבצר בעמדת היהודי-הנרדף-נוסח-משרד-החינוך ולהתנגד לפרשנויות שונות ונקודות מבט נוספות. מצד שני, אותם היחידים מעולם לא היו מבריקים במיוחד." אני מבין שמי שמקבל את השקפת "היהודי הנרדף" ומתנגד ל"פרשנויות שונות ונקודות מבט נוספות" הינו: א. מעדיף לקבל כתוכי את "נוסח משרד החינוך" ולא לפתח דיעה משלו. ב. אינו מבריק במיוחד. מסתמא, המבריקים הם אלו שמסיקים מהשואה שיש להיכנע בצורה מוחלטת לדרישות הפלשתינים בשם העקרון של צדק למיעוט לאומי. רציתי רק לשאול דבר קטן... העמדה שלך היא ניתוח הסטורי מגובה בעובדות או הצהרת עמדה פוליטית? חשבתי שכאן זה פורום הסטוריה.. נ.ב. אני נגד המסעות המאורגנים לפולין. לטעמי הדרך הנכונה היא לעשות זאת במסגרת פרטית ובגיל בוגר יותר.
הניבלונגים
New member
מוסר השכל היסטורי
יש מספר מוסרי השכל שניתן להוציא מהשואה. חלקם לאומיים על הצורך במדינה יהודית, בפיתוח כח צבאי יהודי, על מטרותיה של המדינה היהודית וכן הלאה. כאשר משרד החינוך מארגן מסעות לפולין (שבהתרשמותי הן כתלמיד והן כמורה הופכים למרבה הצער הרבה פעמים למסע לאומני של מחנות השמדה קניות ודיסקוטקים) אולם רצח ההמונים בתקופת מלחמת העולם השניה מאפשר לנו להסיק מספר מסקנות אוניברסליות על שנאת האחר, דיקטטורות וערך חיי האדם באשר הוא אדם מסקנות אלה נעלמות ממערכת החינוך שלנו, כנראה שיש לנו דברים יותר חשובים מזה... מעבר לזה היסטוריה, אינה לימוד העובדות או הסקת לקחים, היסטוריה היא חקירת הארועים והסיבות להם, לימוד העובדות הוא תנאי הכרחי לחקירה זו והסקת מסקנות היא תוצר לוואי. לצורך חקירת הסיבות לארועים עדיף ללמוד מספרים ומתעודות היסטוריות, הליכה ל"גיא ההריגה", רק מפריע לעניין זה ומחייב הסקת מסקנות לפני שמצלחים ללמוד את כל העובדות ומנסים להבין את הסיבות להן. למרבה הצער מערכת החינוך בארץ, אינה מלמדת את הדיספלינה ההיסטורית כי אם מלמדת עובדות ומבקשת להסיק מסקנות...
יש מספר מוסרי השכל שניתן להוציא מהשואה. חלקם לאומיים על הצורך במדינה יהודית, בפיתוח כח צבאי יהודי, על מטרותיה של המדינה היהודית וכן הלאה. כאשר משרד החינוך מארגן מסעות לפולין (שבהתרשמותי הן כתלמיד והן כמורה הופכים למרבה הצער הרבה פעמים למסע לאומני של מחנות השמדה קניות ודיסקוטקים) אולם רצח ההמונים בתקופת מלחמת העולם השניה מאפשר לנו להסיק מספר מסקנות אוניברסליות על שנאת האחר, דיקטטורות וערך חיי האדם באשר הוא אדם מסקנות אלה נעלמות ממערכת החינוך שלנו, כנראה שיש לנו דברים יותר חשובים מזה... מעבר לזה היסטוריה, אינה לימוד העובדות או הסקת לקחים, היסטוריה היא חקירת הארועים והסיבות להם, לימוד העובדות הוא תנאי הכרחי לחקירה זו והסקת מסקנות היא תוצר לוואי. לצורך חקירת הסיבות לארועים עדיף ללמוד מספרים ומתעודות היסטוריות, הליכה ל"גיא ההריגה", רק מפריע לעניין זה ומחייב הסקת מסקנות לפני שמצלחים ללמוד את כל העובדות ומנסים להבין את הסיבות להן. למרבה הצער מערכת החינוך בארץ, אינה מלמדת את הדיספלינה ההיסטורית כי אם מלמדת עובדות ומבקשת להסיק מסקנות...
כאמור
אינני מסוגלת לשפוט את המסעות שאתה היית בהם. אני נסעתי במסגרת דתית. לגמרי. אפילו הקפדה על חצאיות אצל הבנות. זה שונה. המסלול משתנה מעט, בשבת מתפללים, והחוויה של תפילת מנחה באמצע המסע, ליד אחת האנדרטות חקוקה בזיכורני ומעלה בי שאלות. לא, אני לא מקיימת את הדת בעצמי, אבל העניין באמת מעלה סוגיות. לשמחתי (או לצערי?) זה המקום היחיד שבאמת ראיתי שמשרד החינוך מבקש להגביר את החשיבה אצל התלמיד. היה טוב יותר אם היה ניתן לצאת בגיל מבוגר יותר, או אף להקדים את הבגרות, כי כאמור הלמידה רק מקבלת הפרעה. בבגרות מחפשים עובדות, ואחרי שהיית במקום כזה, אתה לא יכול לחשוב רק עובדות שטוחות.... אתה מחובר מבחינה ריגשית לעניין.
אינני מסוגלת לשפוט את המסעות שאתה היית בהם. אני נסעתי במסגרת דתית. לגמרי. אפילו הקפדה על חצאיות אצל הבנות. זה שונה. המסלול משתנה מעט, בשבת מתפללים, והחוויה של תפילת מנחה באמצע המסע, ליד אחת האנדרטות חקוקה בזיכורני ומעלה בי שאלות. לא, אני לא מקיימת את הדת בעצמי, אבל העניין באמת מעלה סוגיות. לשמחתי (או לצערי?) זה המקום היחיד שבאמת ראיתי שמשרד החינוך מבקש להגביר את החשיבה אצל התלמיד. היה טוב יותר אם היה ניתן לצאת בגיל מבוגר יותר, או אף להקדים את הבגרות, כי כאמור הלמידה רק מקבלת הפרעה. בבגרות מחפשים עובדות, ואחרי שהיית במקום כזה, אתה לא יכול לחשוב רק עובדות שטוחות.... אתה מחובר מבחינה ריגשית לעניין.
הניבלונגים
New member
היא הנותנת
סתם שאלה, לא כל כך קשורה לנושא הפורום אולי. למה הקישור שאת עושה בין יהודות (כדת יהודית ומסורת יהודית) לבין מחנות ההשמדה?, האם בשביל ללמוד על המסורת היהודית במזרח אירופה לא עדיף לבקר במקומות בהם היו עיירות יהודיות (שטאטאעלך) חיות?, ואם כן מדוע להתעמק דווקא בפולין, נדמה לי שלצורך העניין הזה עדיף כבר לבקר במאה שערים או בני ברק, שם ניתן לראות את המסורת הגלותית היהודית במלואה.
סתם שאלה, לא כל כך קשורה לנושא הפורום אולי. למה הקישור שאת עושה בין יהודות (כדת יהודית ומסורת יהודית) לבין מחנות ההשמדה?, האם בשביל ללמוד על המסורת היהודית במזרח אירופה לא עדיף לבקר במקומות בהם היו עיירות יהודיות (שטאטאעלך) חיות?, ואם כן מדוע להתעמק דווקא בפולין, נדמה לי שלצורך העניין הזה עדיף כבר לבקר במאה שערים או בני ברק, שם ניתן לראות את המסורת הגלותית היהודית במלואה.
אתה מסלף את דברי
נכון הדבר שמי שרואה את עצמו כיהודי נרדף, משווה את מעמדו הנוכחי (על כל הפרשנויות הפוליטיות שנגזרות מכך) למעמדם של יהודי אירופה ערב השואה ומתנגד לדעות נוספות ופרשנויות שונות ומשונות הוא בעיני כסיל ואוויל שמיום היולדו מושפע מהפרופוגנדה הישראלית ועם חלב אימו ינק אמונה מוחלטת בגירסת משרד החינוך. איני מבין איך הצלחת לסיק מסקנה פוליטית כלשהי מדברי - כל מה שאמרתי הוא שעל היסטוריון, או אדם הרוצה ללמוד היסטוריה לשם תהליך הלמידה עצמו (ולא כדי לחזק דעה זו או אחרת), להיות פתוח למספר רב ככל האפשר של גישות. וזאת מכיוון שעבורי המילה "היסטוריון" נרדפת ל"מחקר" (כידוע מחקר אמיתי אינו יכול להתבצע ללא מודעות למורכבות הנושא הנחקר ולשאלות שהנושא יכול לעורר). זה שאתה רואה בקריאה לפתיחות וחשיבה ביקורתית תעמולה שמאלנית מעיד אלף מונים על נחיתות עמדת הימין בעיניך. את התגובה שלי כתבתי מנקודת מבט פסיכולוגית-סוציולוגית עם חופן רגשות אישיים, כפי שהתבקש. נ.ב. אתה צודק - ביקור במסגרת פרטית היא הדרך הנכונה.
נכון הדבר שמי שרואה את עצמו כיהודי נרדף, משווה את מעמדו הנוכחי (על כל הפרשנויות הפוליטיות שנגזרות מכך) למעמדם של יהודי אירופה ערב השואה ומתנגד לדעות נוספות ופרשנויות שונות ומשונות הוא בעיני כסיל ואוויל שמיום היולדו מושפע מהפרופוגנדה הישראלית ועם חלב אימו ינק אמונה מוחלטת בגירסת משרד החינוך. איני מבין איך הצלחת לסיק מסקנה פוליטית כלשהי מדברי - כל מה שאמרתי הוא שעל היסטוריון, או אדם הרוצה ללמוד היסטוריה לשם תהליך הלמידה עצמו (ולא כדי לחזק דעה זו או אחרת), להיות פתוח למספר רב ככל האפשר של גישות. וזאת מכיוון שעבורי המילה "היסטוריון" נרדפת ל"מחקר" (כידוע מחקר אמיתי אינו יכול להתבצע ללא מודעות למורכבות הנושא הנחקר ולשאלות שהנושא יכול לעורר). זה שאתה רואה בקריאה לפתיחות וחשיבה ביקורתית תעמולה שמאלנית מעיד אלף מונים על נחיתות עמדת הימין בעיניך. את התגובה שלי כתבתי מנקודת מבט פסיכולוגית-סוציולוגית עם חופן רגשות אישיים, כפי שהתבקש. נ.ב. אתה צודק - ביקור במסגרת פרטית היא הדרך הנכונה.
אבל לא מדובר ב"מוזיאון"
מדובר בביקור בסביבה שבה התרחש אירוע היסטורי מסויים. היכרות עם הסביבה הפיזית עוזרת להבין ולחוש את האירוע ברמה נוספת לזו של ספרי לימוד וסיפורים. אני זוכרת טיול בנושא היסטוריה צבאית שבו לקחו אותנו לקרני חיטין, ללטרון, לקסטל, למגידו וללכיש ללמוד על הקרבות שהתרחשו בהם, וזה היה יותר חי ומעניין מאשר אם היו מסבירים לנו מספר. אני גם לא חושבת שנכון לעשות הפרדה חדה כזאת בין ה"מישור הרגשי" ל"מישור הרציונלי" - ההיסטוריה היא סיפור שאנחנו תופסים תמיד גם רגשית וגם רציונלית, ואין רע בכך... ואגב - שתי האחיות שלי ביקרו בפולין במסגרת של משלחת, וזה לא גרם להן להתבצר בשום "עמדה נוסח משרד החינוך". הן נסעו לביקור התרשמות בעניין השואה ולא לסיור שמיועד לשטיפת מוח פוליטית כלשהי.
מדובר בביקור בסביבה שבה התרחש אירוע היסטורי מסויים. היכרות עם הסביבה הפיזית עוזרת להבין ולחוש את האירוע ברמה נוספת לזו של ספרי לימוד וסיפורים. אני זוכרת טיול בנושא היסטוריה צבאית שבו לקחו אותנו לקרני חיטין, ללטרון, לקסטל, למגידו וללכיש ללמוד על הקרבות שהתרחשו בהם, וזה היה יותר חי ומעניין מאשר אם היו מסבירים לנו מספר. אני גם לא חושבת שנכון לעשות הפרדה חדה כזאת בין ה"מישור הרגשי" ל"מישור הרציונלי" - ההיסטוריה היא סיפור שאנחנו תופסים תמיד גם רגשית וגם רציונלית, ואין רע בכך... ואגב - שתי האחיות שלי ביקרו בפולין במסגרת של משלחת, וזה לא גרם להן להתבצר בשום "עמדה נוסח משרד החינוך". הן נסעו לביקור התרשמות בעניין השואה ולא לסיור שמיועד לשטיפת מוח פוליטית כלשהי.
"ללימוד השואה", איני יודע...
אבל לזכרון השואה, אין כמותם, כי אין דומה שמיעה לראיה, לעמוד אל מול המחנות, אל מול המשרפות ותאי הגאזים, לדעת שכאן, הנה כאן, נהרגו ונשרפן מליונים מבני עמנו, אין כמו זה כדי להנחיל מורשת... אני נוסע הרבה באוקראינה, וכל פעם מחדש, כאשר אני נתקל במצבה או באנדרטה, לזכר יהודי השואה, אני מתרגש מחדש.. השאלה היא, מה לומדים מזה, כי כמובן יש שילמדו מזה על צורך במדינה חזקה (כאילו והמדינה היתה יכולה לעצור את הצבא הנאצי...)
אבל לזכרון השואה, אין כמותם, כי אין דומה שמיעה לראיה, לעמוד אל מול המחנות, אל מול המשרפות ותאי הגאזים, לדעת שכאן, הנה כאן, נהרגו ונשרפן מליונים מבני עמנו, אין כמו זה כדי להנחיל מורשת... אני נוסע הרבה באוקראינה, וכל פעם מחדש, כאשר אני נתקל במצבה או באנדרטה, לזכר יהודי השואה, אני מתרגש מחדש.. השאלה היא, מה לומדים מזה, כי כמובן יש שילמדו מזה על צורך במדינה חזקה (כאילו והמדינה היתה יכולה לעצור את הצבא הנאצי...)
דעתי
מבחינה הלימוד - בוודאי. כל דבר שרואים בעיניים עוזר להלמד טוב יותר. אבל לדעתי, המטרה של הנסיעה היא איננה הלמידה לבגרות. אלא החיזוק מבחינת ההיסטוריה והמורשת. שנה הבאה כשאני אעשה את הבגרות ואגיע לשלב השואה, יהיה לי קשה, כי התמונות יעלו לי שוב בראש. המסע מאוד קשה, ועם זאת הכרחי בשביל להכיר את עצמך ומאיפה באת. ד.א אני נסעתי לפולין (וקייב), השנה באוקטובר.
מבחינה הלימוד - בוודאי. כל דבר שרואים בעיניים עוזר להלמד טוב יותר. אבל לדעתי, המטרה של הנסיעה היא איננה הלמידה לבגרות. אלא החיזוק מבחינת ההיסטוריה והמורשת. שנה הבאה כשאני אעשה את הבגרות ואגיע לשלב השואה, יהיה לי קשה, כי התמונות יעלו לי שוב בראש. המסע מאוד קשה, ועם זאת הכרחי בשביל להכיר את עצמך ומאיפה באת. ד.א אני נסעתי לפולין (וקייב), השנה באוקטובר.
זה תלוי
אם יוצאים סתם - רואים וחוזרים - אז ממש לא. אבל... במקרה של הבי"ס שלי למשל, חצי שנה לפני המסע התחלנו בהכנה אינטנסיבית עם דגש גדול על החיים שהיו שם לפני - על הקהילה בפולין לפני השואה. בהכנה הכל היה "באוויר" ככה שלא באמת הבנו מה קורה, אבל כשהיינו במקומות, ודיברנו שוב על הדברים שלמדנו בהכנה, באמת הבנו את הכל. כשאומרים לך ששרפו בתי כנסת, למשל, זה לא אותו דבר כמו למצוא בית כנסת הרוס ולהציץ לבפנים - ולראות שרידים של קישוטים וציורים שנמחקו, או לראות בית כנסת משופץ ולשיר בו שירים בעברית. ויש לי גם דוגמא שבאמת למדנו מהמסע - בשיעורי היסטוריה השנה היינו מתקנים את המורה שלנו באי דיוקים שלו לגבי השואה... ולמרות זאת, אני מסכימה עם קודמיי - יותר מלימוד השואה, המסע בעיקר עורר פטריוטיות. פתאום היה לנו צורך לשיר את התקווה גם בלי שיגידו לנו, וגאוויה להניף את הדגל...
אם יוצאים סתם - רואים וחוזרים - אז ממש לא. אבל... במקרה של הבי"ס שלי למשל, חצי שנה לפני המסע התחלנו בהכנה אינטנסיבית עם דגש גדול על החיים שהיו שם לפני - על הקהילה בפולין לפני השואה. בהכנה הכל היה "באוויר" ככה שלא באמת הבנו מה קורה, אבל כשהיינו במקומות, ודיברנו שוב על הדברים שלמדנו בהכנה, באמת הבנו את הכל. כשאומרים לך ששרפו בתי כנסת, למשל, זה לא אותו דבר כמו למצוא בית כנסת הרוס ולהציץ לבפנים - ולראות שרידים של קישוטים וציורים שנמחקו, או לראות בית כנסת משופץ ולשיר בו שירים בעברית. ויש לי גם דוגמא שבאמת למדנו מהמסע - בשיעורי היסטוריה השנה היינו מתקנים את המורה שלנו באי דיוקים שלו לגבי השואה... ולמרות זאת, אני מסכימה עם קודמיי - יותר מלימוד השואה, המסע בעיקר עורר פטריוטיות. פתאום היה לנו צורך לשיר את התקווה גם בלי שיגידו לנו, וגאוויה להניף את הדגל...
לא ולמה:
א. הדבר הכי חשוב זה לא מעניין רבים. ב. התלמידים לא בנוים נפשית לטיול - והעובדה לכך היא שהשנה שמעתי זוועות מאחד הטיולים בו אחת מהנשים העירה אותם ב 5 בבוקר עם שירים ציונים והם קיללו אתה והדבר הכי קשה היה "אשכנזייה מטומטמת חבל שלא נרצחת בשואה". ג. זה לא טיול שניתן לכל הילדים בשיוויון.
א. הדבר הכי חשוב זה לא מעניין רבים. ב. התלמידים לא בנוים נפשית לטיול - והעובדה לכך היא שהשנה שמעתי זוועות מאחד הטיולים בו אחת מהנשים העירה אותם ב 5 בבוקר עם שירים ציונים והם קיללו אתה והדבר הכי קשה היה "אשכנזייה מטומטמת חבל שלא נרצחת בשואה". ג. זה לא טיול שניתן לכל הילדים בשיוויון.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.