דעתכם בנושא

oMRi26

New member
דעתכם בנושא ../images/Emo124.gif

בימים האחרונים יצא לי לקרוא בלוג מסוים של מישהו שאני מכיר בחיי היום יום. אותו בן אדם נמצא במצב נפשי בעייתי והבלוג שלו הוא המקום היחידי שהוא מצליח להוציא את מה שהוא מרגיש,הבלוג שלו צועק החוצה לעזרה. אתמול עלה פוסט מאוד מפחיד מבחינתי,ניסיתי ליצור קשר והוא לא ענה לי (רק אחרי שעה של פחדים הצלחתי לתפוס אותו ולדעת שהוא בסדר) מה אני מנסה להגיד בזה ואני אני רוצה לשאול? מעניין אותי לדעת מה אתם חושבים,אם הייתם נתקלים בפוסט טרי של מישהו ויש סיכוי הכי קטן בעולם שאותו בן אדם עלול לעשות משהו לעצמו. מה הייתם עושים? מעניין אותי לדעת אם קריאת הבלוגים היא חטטנות נטו או שהאנשים שקוראים מרגישים איזשהו קשר ואחריות לדברים שאתם קוראים. לפי דעתי קריאת בלוג יכולה להיות עסק מתיש מאוד אם לוקחים הכל ללב ומצד שני אנחנו לא "מכירים" את האנשים שחולקים איתנו את חייהם. זרקתי משהו לאויר. מקווה לתגובות. (ולא,אני לא מתכוון לתת לכם לינק לאותו בלוג)
 

שלינקה

New member
אני חושבת שזה משנה אם מכירים את

הבלוגר או לא. אם לא יודעים מי הוא אפשר לגלות תופעות חרדה אבל אין בהן תועלת. אם מכירים אותו או שיש אפשרות אחרת - חייבים לעזור לו. קריאת בלוגים היא בוודאי לא חטטנות. הרי הבלוגר עצמו - בעצם כתיבת הבלוג - פתח את הדלת לכל גולש פוטנציאלי. אני אישית מרגישה קשר לדברים שאני קוראת. משמח אותי כששמח ומעציב אותי כשעצוב. לגבי מעשים בפועל - אני חושבת שאם יש אפשרות חובה לעזור. שלי.
 

איה@

New member
אם קיים חשש - ולו הקטן ביותר../images/Emo26.gif

לדעתי - יש מיד לפעול - ולא להשאיר מקום לספקות. אם אתה מכיר את הכותב באופן אישי - תמצא כבר את הדרך להגיע אליו, אבל גם אם לא - במשטרה יש מחלקה מיוחדת שמתעסקת באינטרנט - הם כבר ידעו איך להגיע לכותב. עדיף לדעתי - להסתכן "במצב לא נעים" או מביך - מאשר להכות על חטא כשכבר מאוחר מידי. כאן בפורומים של תפוז - הצילו לפחות שני מקרים שאני יודעת - והגיעו לאנשים שהתכוונו לגרום לעצמם נזק בדקה ה-90 ובכך הצילו אותם. ולכן חשוב לפעול. אני לא פסיכולוגית - אבל - מי שכותב וטורח לשלוח את העידכון לשרת, סביר להניח - שהוא יודע, ומבקש בעצם שיקראו - זו למעשה קריאה לעזרה ולכן לדעתי, אסור להתעלם מזה. בנוסף - אסור לשכוח - שיש חוק שנקרא - חובת הדיווח. יפה שאתה רגיש לנושא - ומעלה אותו לדיון. בנוסף אני לא חושבת שלקרוא בלוג זה חטטנות. הרי לא היינו כותבים באינטרנט - לו לא רצינו שיקראו... תודה לך
איה.
 

oMRi26

New member
חשבתי שיהיו יותר תגובות

לא ידעתי שיש כזה חוק - אני לא חושב שרוב הקוראים מודעים לרמת האחריות שלהם בתור "צופים מהצד".
 

איה@

New member
לכל אזרח חייבת להיות האחריות../images/Emo26.gif

"כצופה מהצד" - רק אתמול נהרגו שלושה שלא! צפו מהצד ובכל הצילו רבים. כמו שבחיים האמיתיים - יש את האחריות ובעצם - את חובת הדיווח! על לדוגמא אלימות במשפחה בבית השכן, כך גם בחיים הוירטואלים. אני מאמינה שיש לזה מודעות היום, ואתה תרמת לה כאן - בהעלאת הנושא. (אגב, גם אם אין תגובות - יש קוראים)
איה.
 
איה...

לפי דעתי זה לא תמיד נכון... כשבן אדם שולח הודעה, ויודע שהוא בשם אנונימי וככל הנראה לא ימצאו אותו זו לאו דווקא קריאה לעזרה. לפעמים זה פשוט בן אדם שפורק את מה שיש עליו. אבל בכל אופן צריך לדווח, לאחר שהבן אדם יקבל טיפול הוא יוכל להחליט שוב ושוב ושוב. מי שבאמת רוצה למות, במאה אחוז, יצליח בסוף. ומי שלא רוצה למות, ולו רק טיפה, אפ"ע שהוא כמעט בטוח שהוא כן רוצה למות- יש לו את הסיכוי שיחיה ויבנה וימשיך הלאה. אחרי שמדווחים, זה עניין של הבן אדם- אולי יחיה אולי ימות. אבל כשאני קוראת מכתב כזה אני מרגישה חייבת לדווח. למרות שבעניין של התאבדות לא בכל מצב הייתי חושבת שזו החלטה שגויה.
 
למעלה