king of the mountain
New member
דעות חלקיות של WK11 מבית NJPW
אני מודה – לא היה לי זמן עכשיו 4 שעות לראות את כל האירוע.
אפילו את הקרב של היאנג באקס לא ראיתי (והם הטאג האהוב עליי), אבל אני בטח אשלים מתישהו.
ראיתי 5 קרבות ולהלן הדעות שלי עליהם, מהקרב הכי פחות טוב לקרב הכי טוב.
אליפות הROH: אדם קול (בייבייייייייייייי~!) ניצח את קייל אוריילי (א) והפך לאלוף ROH בפעם השלישית והראשון אי פעם שזוכה בתואר 3 פעמים.
קייל אוריילי עבר מסע מפרך וארוך כדי לזכות בתואר. ומה קרה עם המסע הזה? נגמר מהר מאוד בהפסד לקול. השמועות אומרות שאוריילי לא חתם על חוזה חדש בROH ולכן היה צריך להפסיד את התואר. מה שמעניין הוא שהחוזה של קול אמור להסתיים באפריל. בכל מקרה, השניים האלה נותנים תמיד קרב טוב אבל הפעם היה קצר מדי. עוד 5 דקות וזה היה יכול להיות הרבה יותר טוב.
קול עדיין בלי הרבה הכרה ומעריצים ביפן, אז זה גם פגע קצת בקרב. מבחינתי 3.25 כוכבים.
אליפות NEVER במשקל פתוח: הירוקי גוטו ניצח את שיבאטה (א) וזכה בתואר.
יש מצב ששיבאטה הוא המתאבק היפני האהוב עליי. שנה שעברה ברסל קינגדום 10 הוא היה בקרב הערב שלי (נגד אישיי, גם על אותו תואר) ושנה שעברה קיבלנו את סטיילס נגד נאקאמורה גם. זה היה גם הקרב שהכי רציתי לראות מארבעת הקרבות הראשיים. אבל משום מה, הוא פחות עבד בשבילי.
שלא תבינו לא נכון – זה היה קרב קשוח, אכזרי, סטיפי מאוד כמו שרציתי שיהיה. אבל היה בו משהו שמנע ממנו להגיע לרמת 5 כוכבים. גוטו ניצח סוף סוף בחגורה על חברו הטוב לשעבר בסיום ברוטלי וכואב. 4 כוכבים מבחינתי וכן, זה נחשב גרוע בשבילי כשאני רואה קרב של שיבאטה חחחח.
אליפות הביניבשתית: נאיטו (א) ניצח את טאנאהאשי.
השנה הגדולה של נאיטו מ2016 ממשיכה אל תוך 2017. נאיטו הוא פשוט הגדרה של קול (cool) מהלך. טאנאהאשי בן 40 ונתן קרב מדהים. בכלל, שניהם נתנו כל מה שיש להם ומבחינת הקהל זה היה המיין איבנט האמיתי. העבודה על הרגליים של שניהם, הספוטים הפסיכים, המכירה – היה הכל מהכל. הקהל הגיב בהתאם והיה קרב טוב, אבל גם היה בו משהו טיפה חסר כדי להגיע ל5 כוכבים.
בקלות קרב של 4.5 כוכבים.
אליפות המשקל הכבד: אוקאדה (א) ניצח את קני אומגה בקרב של 47 (!) דקות.
כל הבניה הזאת של אומגה הייתה בשביל... להמשיך לבנות אותו. זה הקרב הראשון בהיסטוריה שמקבל 6 כוכבים ממלצר. זה קרב שרוב התגובות עליו באינטרנט הם "הקרב הכי טוב שראיתי בחיים שלי". אז זהו... שמבחינתי זה היה קרב מעולה, מדהים, מצוין... אבל לא הכי טוב אי פעם. אפילו לא הכי טוב בערב מבחינתי. הסיבה לכך, בשבילי, הייתה האורך שלו. פאקינג 47 דקות זה המוווווווווון זמן בשביל קרב אחד שהוא לא איירון מן או הטוב מ3 או סטיפולציה אחרת. כן, אומגה ואוקאדה שניהם כמעט מתו כמה פעמים בשביל ההנאה שלנו. הספוטים עם השולחנות היו מקוריים, אכזריים ומסוכנים בטירוף. אבל ההתחלה הייתה איטית מדי וכל הקרב היה ארוך לי באופן אישי.
אם הקרב היה 30 דקות במקום 47 דקות, אין לי ספק שזה היה יכול להיות אחד הקרבות הטובים בהיסטוריה. עדיין, זה היה קרב מעולה והרבע שעה האחרונה פלוס מינוס הייתה תענוג של האבקות. מקבל אצלי 4.75 כוכבים.
אליפות משקל קל: טאקאהשי (לשעבר קמיטצ'י) ניצח את קושידה (א) וזכה בתואר.
זה היה קרב הערב שלי ואני מופתע מזה, למען האמת. קושידה לא היה מטופ מתאבקי משקל קל שלי וקמיטצ'י הוא סבבה והכל, אבל גם לא מישהו שראיתי בקרבות מעולים. פה המצב היה שונה לגמרי. אם אוקאדה ואומגה מתו כמה פעמים כמעט, אז קושידה וטאקאהשי מתו בערך פי 4 יותר פעמים. היו לפחות 3 או 4 פעמים שהייתי בטוח שאחד מהם מעולף על אמת. הם נתנו קרב מלא אקשן, כמעט ללא הפסקה, עם ספוטים מקוריים, אכזריים וכואבים בטירוף. בסופו של דבר, טאקאהשי ניצח ורשם עוד ניצחון ואליפות לטובת LIJ, כשכל חברי הסטייבל סיימו את הערב עם אליפות. באמת שקרב מדהים ומעולה, שסיפר יופי של סיפור יחד עם ספוטים משוגעים וקצב מטורף. 5 כוכבים.
אני מודה – לא היה לי זמן עכשיו 4 שעות לראות את כל האירוע.
אפילו את הקרב של היאנג באקס לא ראיתי (והם הטאג האהוב עליי), אבל אני בטח אשלים מתישהו.
ראיתי 5 קרבות ולהלן הדעות שלי עליהם, מהקרב הכי פחות טוב לקרב הכי טוב.
אליפות הROH: אדם קול (בייבייייייייייייי~!) ניצח את קייל אוריילי (א) והפך לאלוף ROH בפעם השלישית והראשון אי פעם שזוכה בתואר 3 פעמים.
קייל אוריילי עבר מסע מפרך וארוך כדי לזכות בתואר. ומה קרה עם המסע הזה? נגמר מהר מאוד בהפסד לקול. השמועות אומרות שאוריילי לא חתם על חוזה חדש בROH ולכן היה צריך להפסיד את התואר. מה שמעניין הוא שהחוזה של קול אמור להסתיים באפריל. בכל מקרה, השניים האלה נותנים תמיד קרב טוב אבל הפעם היה קצר מדי. עוד 5 דקות וזה היה יכול להיות הרבה יותר טוב.
קול עדיין בלי הרבה הכרה ומעריצים ביפן, אז זה גם פגע קצת בקרב. מבחינתי 3.25 כוכבים.
אליפות NEVER במשקל פתוח: הירוקי גוטו ניצח את שיבאטה (א) וזכה בתואר.
יש מצב ששיבאטה הוא המתאבק היפני האהוב עליי. שנה שעברה ברסל קינגדום 10 הוא היה בקרב הערב שלי (נגד אישיי, גם על אותו תואר) ושנה שעברה קיבלנו את סטיילס נגד נאקאמורה גם. זה היה גם הקרב שהכי רציתי לראות מארבעת הקרבות הראשיים. אבל משום מה, הוא פחות עבד בשבילי.
שלא תבינו לא נכון – זה היה קרב קשוח, אכזרי, סטיפי מאוד כמו שרציתי שיהיה. אבל היה בו משהו שמנע ממנו להגיע לרמת 5 כוכבים. גוטו ניצח סוף סוף בחגורה על חברו הטוב לשעבר בסיום ברוטלי וכואב. 4 כוכבים מבחינתי וכן, זה נחשב גרוע בשבילי כשאני רואה קרב של שיבאטה חחחח.
אליפות הביניבשתית: נאיטו (א) ניצח את טאנאהאשי.
השנה הגדולה של נאיטו מ2016 ממשיכה אל תוך 2017. נאיטו הוא פשוט הגדרה של קול (cool) מהלך. טאנאהאשי בן 40 ונתן קרב מדהים. בכלל, שניהם נתנו כל מה שיש להם ומבחינת הקהל זה היה המיין איבנט האמיתי. העבודה על הרגליים של שניהם, הספוטים הפסיכים, המכירה – היה הכל מהכל. הקהל הגיב בהתאם והיה קרב טוב, אבל גם היה בו משהו טיפה חסר כדי להגיע ל5 כוכבים.
בקלות קרב של 4.5 כוכבים.
אליפות המשקל הכבד: אוקאדה (א) ניצח את קני אומגה בקרב של 47 (!) דקות.
כל הבניה הזאת של אומגה הייתה בשביל... להמשיך לבנות אותו. זה הקרב הראשון בהיסטוריה שמקבל 6 כוכבים ממלצר. זה קרב שרוב התגובות עליו באינטרנט הם "הקרב הכי טוב שראיתי בחיים שלי". אז זהו... שמבחינתי זה היה קרב מעולה, מדהים, מצוין... אבל לא הכי טוב אי פעם. אפילו לא הכי טוב בערב מבחינתי. הסיבה לכך, בשבילי, הייתה האורך שלו. פאקינג 47 דקות זה המוווווווווון זמן בשביל קרב אחד שהוא לא איירון מן או הטוב מ3 או סטיפולציה אחרת. כן, אומגה ואוקאדה שניהם כמעט מתו כמה פעמים בשביל ההנאה שלנו. הספוטים עם השולחנות היו מקוריים, אכזריים ומסוכנים בטירוף. אבל ההתחלה הייתה איטית מדי וכל הקרב היה ארוך לי באופן אישי.
אם הקרב היה 30 דקות במקום 47 דקות, אין לי ספק שזה היה יכול להיות אחד הקרבות הטובים בהיסטוריה. עדיין, זה היה קרב מעולה והרבע שעה האחרונה פלוס מינוס הייתה תענוג של האבקות. מקבל אצלי 4.75 כוכבים.
אליפות משקל קל: טאקאהשי (לשעבר קמיטצ'י) ניצח את קושידה (א) וזכה בתואר.
זה היה קרב הערב שלי ואני מופתע מזה, למען האמת. קושידה לא היה מטופ מתאבקי משקל קל שלי וקמיטצ'י הוא סבבה והכל, אבל גם לא מישהו שראיתי בקרבות מעולים. פה המצב היה שונה לגמרי. אם אוקאדה ואומגה מתו כמה פעמים כמעט, אז קושידה וטאקאהשי מתו בערך פי 4 יותר פעמים. היו לפחות 3 או 4 פעמים שהייתי בטוח שאחד מהם מעולף על אמת. הם נתנו קרב מלא אקשן, כמעט ללא הפסקה, עם ספוטים מקוריים, אכזריים וכואבים בטירוף. בסופו של דבר, טאקאהשי ניצח ורשם עוד ניצחון ואליפות לטובת LIJ, כשכל חברי הסטייבל סיימו את הערב עם אליפות. באמת שקרב מדהים ומעולה, שסיפר יופי של סיפור יחד עם ספוטים משוגעים וקצב מטורף. 5 כוכבים.