דעה: שיריון בחתיכות (Pathfinder)

[Nihau]

חוקי בית וגבולות בין מ"ת למ"ח

תראה, חוקי בית הם דברים שאפשר לעגן בדיוק כמו שאר החוקים. עדיף לשמור אותם במינימום ותחת שליטה אבל אין סיבה לשכוח אותם.
לגבי דגש המשחק- יש לטעמי האישי צורך לשים גבול בין משחק תפקידים למשחק מחשב.
יש גבול (נקבע אישית עבור כל קבוצה) שבו מצד אחד שלו החוקים פועלים לעזור למשחק תפקידים להיות טוב יותר ומצד שני שלו כבר היה עדיף להאכיל אותם לתוכנת מחשב כי זה דורש כל כך הרבה התעסקות מהשחקנים שזה מפריע למשחק התפקידים עצמו.
אני התחברתי למו"ד הרבה יותר טוב משחק המחשב neverwinter nights מאשר במשחק התפקידים השולחני כי החוקים יותר הפריעו לחופש המשחקי שלי מאשר עזרו לקדם את המשחק ובמשחק מחשב אין בכלל ציפיה לחופש והתוכנה עושה את כל החישובים המעיקים. נשאר רק H&S ומידי פעם החלטות פשוטות של מבחן אמריקאי.
מה שserpent axis מציע עם השריונות יתן לו מידה גבוהה של התאמה אישית בעבור מעט מאוד ערך מוסף מבחינה מכאנית והרבה ערך סיפורי\משחק דמות. אז דרגורן הציע לחתוך את הכאב ראש החוצה מהסיפור. השחקן מקבל את החוויה האישית שהוא מחפש במשחק והמשחק לא סובל מרזולוציה בחוקים שמתאימה יותר למשחק מחשב.
מנקודת מבט אישית- ה- CPU הוא משאב מוגבל ובמ"ת קבוצתי אעדיף להשקיע אותו במשחק הדמות והחזקת עולם מפורט ואינטגרטיבי בדמיון מאשר להעמיס עליו עוד פרטי מכניקה. ברור לי הרצון של serpent axis להוסיף ריאליסטיות מגובה במכניקה למשחק לו לאלמנט ששובר SOD כמו תוסף הגנה משריונות, אבל יש כאן tradeoff שלא ברור לי איפה אני והוא שמים לו את הגבולות.

sorry על ההודעה המבולגנת, יש לי בוקר קשה היום.

 

[major mouse]

חוקי בית: מחוץ לבית

אני שונא חוקי בית. אני חושב שהכלת חוקי בית על שיטה מוכנה ומאוזנת שקולה לירידה במדרון חלקלק מאוד. אתה מתחיל עם אחד ומהר מאוד מוצא את עצמך קבור מתחת לערימה של חוקים.

אני דווקא חושב שחוקי מיקום פגיעה נותנים הרבה מאוד ערך מוסף לחלק הקרבי במ"ת. ולפי דעתי, מנגנון שכזה לא יהיה שלם ללא חלוקה של שיריון למיקומי הפגיעה השונים.

מבחינת קראנץ' לעומת פלאף: דווקא כאן אני חושב שהקראנץ' אמור לשרת את הפלאף ולא להיות פשוט רק למטרת הפשטות, יש יופי גם במבנים מורכבים ומנסיוני הלא דל, כמעט כל מכאניקה שיצא לי להיתקל בה, הפכה להיות מהר מאוד טבע שני לאחר כמה פגישות. אנשים מפחדים מדברים חדשים, וזה מובן, אבל לא צריך לפחד מעוד חישוב אחד או שניים, או גלגול קוביות נוסף - בייחוד עם המכאניקה גורמת לכם להרגיש יותר את העולם, אפילו בקצת.

 

[הבלש חסר הבית]

חוקי בית נועדו לאפשר סגנון אישי

למשל, אפשר לומר שמסדרי האבירים הסולמאנים ממוד"מ1 הם סתם חוק בית לפלדינים, או ששיטת הקסם של דארק סאן (שאיבת אנרגיה מצמחים) גם היא חוק בית (למעשה, היישום שלה במשחק היה הרבה יותר מעפן ממה שתואר בספרים, מה שגרר אנשים לייצר לזה חוקי בית משלהם..) - רק ש"חוקי הבית" האלה פורסמו רשמית ע"י היצרן המקורי...

שיטת משחק מכוונת למכנה משותף כללי כלשהו. חלק מהכיף בהנחיה, זה יצירת גרסא אישית של המשחק שמותאמת למה שאתה רוצה. החלטת להריץ משחק שבו כל האלים הם ארנבות ענקיות ושכוחו של הכוהן מושפע מעד כמה הוא מתחפש טוב לארנב? אין מצב שתמצא שיטה שיש בה דבר כזה - תצטרך לכתוב בעצמך. רוצה לשחזר את אווירת "אי הקופים" עם דו-קרב שמבוסס על קללות? כנ"ל. וזה עוד לפני שהגענו לקבוצה שרוצה להריץ משחק מו"ד קלאסי, אבל עם שיטת הקסמים של הארי פוטר דווקא...

השאלה היא, עד כמה מסורבל חוק הבית. חוק שמשקלל בנפרד כל חלק משריון, הוא די מסורבל. את אותה תוצאה (המספר הסתמי "5+" לדרג"ש, למשל) אפשר לקבל גם ע"י כלל אצבע שאומר שאתה משווה איזה הגנה נראה לך שנותנים לך חלקי השריון שאתה לובש בהשוואה לשריונות מלאים.

למשל, מנחה שראה את הסרט "300" רוצה לחקות את סגנון השריון, או ליתר דיוק האין-שריון, הספרטני - קסדה גדולה, מגנים לזרועות ולרגליים, ובלי מיגון גוף. אפשר להתחיל לחשב כמה דרג"ש נותן לך רבע שריון לוחות ולהתחיל להכפיל, או להגיד שבעיקרון, הלוחם הספרטני מוגן בערך כמו לוחם עם שריון עור מוקשה ולתת לו 3+ לדרג"ש.

 

[Serpent Axis]

אני יותר בדיעה של major mouse בקשר לחוקי בית

שינויים והתאמות של השיטה והמשחק יכולים להיות משהו חיובי ומעניין. למשל, במהדורת 20 השנים של Vampire: The Masquerade שילבו הצעות של שחקנים ומנחים לשינויים בשיטה, רוב ההצעות הן דברים מעולים שהעשירו את המשחק (השינוי שהם הכניסו לאחד הכוחות שנותנים לדמות כוח פיזי על-טבעי, למשל).

אבל מנסיון, חוקי בית יכולים להיות משהו שלילי, חרב פיפיות שיכולה להשיג את כל מה שאתה רוצה מהמשחק - במחיר של להוציא את המיץ מהמשחק לאנשים אחרים.
דוגמא - פעם רציתי להצטרף לקבוצה שהריצה משחק שעניין אותי ואחרי כמה שיחות עם המנחה גיליתי שהוא שינה את האופי של המשחק באופן קיצוני ודרדר אותו לרמה של "משחק מחשב בלי מחשב" בצורה מאוד, מאוד, מאוד מילולית (כולל סיווג דב"שים בתור "trainers" והתניית שיפור מיומנויות בביקורים אצלם) והתעקש להנחית כללים שרירותיים נוספים ששינו חוקים נוספים במשחק באופן פונדמנטלי עד כדי כך שזה פשוט לא היה המשחק שאת הספר שלו היה לי ביד.

שינויים קטנים יותר, כמו זה שהדגמת, הם ברמת הסביר - התאמות למשחק ולקמפיין שכולם רוצים לשחק - העניין הוא שחוקי בית הם פרצה שקוראת למנחה הגרוע לנצל ולשנות לגמרי את השיטה שחשבת שאתה הולך לשחק למשהו אחר לגמרי. זה גם פרצה להתנהלות עם שחקן אחד שמשחק לפי חוקים אחרים לגמרי מאלו שאתה משחק לפיהם.

 

[Serpent Axis]

אני אחדד את הדוגמא שלי

דמיין הזמנה למשחק של "קריאתו של קת'ולהו" כך: "זה קש"ק והכל לפי החוקים של קש"ק, רק עם שיטת הקסם של מו"ד ולדמויות אין מיומנויות תחביב".

 

[הבלש חסר הבית]

וקיבלת וריאנט כלשהו של רונקווסט

אבל מנחה שממציא בכוונה חוקי בית גרועים ומשעממים, מעיד בעיקר על עצמו ולא על חוקי הבית.
יש שיטות שהן פשוט גרועות ביסודן, וחוקי בית מנסים לתקן בהן באגים ורק יוצרים עוד בלגן.
יש להבדיל שיטות שפתוחות יותר להתאמה אישית. שיטות שכדי לקבל בדיוק את המשחק שרצית אתה יכול די בקלות להתאים להן הרחבות כללים שמייצגות את מה שאתה רוצה.
במו"ד בקופסאות למשל, התכונות לדמויות נגמרו ב-18, ולמפלצות לא היו תכונות בכלל. אם למשל רצית לכתוב את ההרפתקה "סודו של הרקולס-אטלס והכוח הבלתי אפשרי" בה הדמויות מגלות את המסתורין שמאחורי כוחו האדיר של האיש החזק בקרקס, ומקבלות כוח כזה בעצמן ממקדש עתיק, היית בבעיה. הכי הרבה שיכלת לעשות אם דבקת בחוקים המקוריים זה לתת להן אפקט שזהה לחגורה או לשיקוי של כוח ענקים, שגורם לנזק כפול עם הנשק.
במוד"מ2, כבר היו לך טווחי תכונות קצת יותר גבוהים (עם מגבלה מקסימלית של 25) ובמו"ד 3/3.5 כבר פתחו את הסקאלה ככה שהקפיצות היו פחות מופרעות (לטיטאן אין רק בסה"כ 7 נקודות כוח יותר מללוחם הכי חזק).
עכשיו, אם הציר המרכזי במשחק שאני רוצה להריץ דורש את פיתוח תכונת הכוח, הייתי צריך לכתוב למו"ד בקופסאות חוק בית של תכונות מעל 18, מה שהיה מסבך אותי לגמרי עם המפלצות של העולם.. במוד"מ זה היה קצת יותר קל, ובמו"ד 3/3.5 חוק הבית היה כבר הרבה פחות מורגש מכנית אלא רק עלילתית (בכל קומה שאתה יורד במקדש הכוח הבלתי אפשרי אתה עולה בנקודה אחת לכוח לתמיד).

 

[major mouse]

למה לנסות לרוץ במגפיים כשיש לך נעלי ריצה?

האבירים הסולאמניים הם לוחמים עם פלאף פסאודו-פאלדיני אין כאן שום חוק בית.

חוקי בית הם בהגדרה, חוקים שנכתבו בבתי השחקנים. כאשר היצרן מפרסם חוקים חדשים או וריאנטים לשיטה שלו, הם לא חוקי בית. אנשים שזאת העבודה שלהם ישבו וכתבו, כמויות גדולות של שחקני בטא בדקו את השינויים או הווריאנטים ודיווחו ליצרן, הכותבים שינו את מה שצריך לשנות וחוזר חלילה.
זה לא אומר שלא יהיו בעיות ושהחוקים החדשים (או המקוריים) יהיו חפים מבעיות, אבל בסה"כ, הם הרבה יותר מחוקי: בא לי לשחק 300 במו"ד.

ובכלל, למה שמישהו ירצה לשחק 300 במו"ד? יש שיטות שמתאימות הרבה יותר (פחות או יותר כל שיטת סופר-גיבוריםשנכתבה אי פעם).

אני מסכים איתך ששיטה מכוונת למכנה משותף כללי כלשהו. אז למה לקחת שיטה ולכוון אותה בכוח לכיוון חדש? הסיבה היחידה היא עצלנות.
"אני מכיר את השיטה X ממש טוב ולא בא לי ללמוד משהו חדש", מוכר לך? אני יודע שלי זה כן מוכר. שמעתי את המשפט הזה המון פעמים ואף פעם לא התחברתי אליו.

 

[הבלש חסר הבית]

ברור, אבל לא זו הנקודה

אני מאוד בעד להשתמש בשיטה המתאימה לסגנון המתאים.

אבל אבירי סולמאניה הם ממש לא רק לוחמים עם פלאף - בספר הכללים יש כמה וכמה עמודים שמסבירים באיזה דרגות אתה יכול לעבור ממסדר למסדר ואיזה כוחות זה נותן לך. למה? כי מישהו חשב שיהיה נחמד לשחק את זה.
אז נניח שמישהו רוצה לייצר במשחק הרגיל שלו משהו מיוחד שפשוט לא נמצא כרגע בשיטה. הוא לא רוצה לשנות לגמרי את הסגנון ולעבור לשחק סופרגיבורים למשל, אבל הוא ראה את "300" והוא ממש רוצה שבעולם המשחק שלו יהיו לוחמים שמצויידים בדיוק כמו הספרטנים כדי להוריד תמונות מהאינטרנט למטרות המחשה.

יש שיטות שבאמת צריך לשבור אותן כדי לקבל את מה שאתה רוצה, ולעומת זאת שיטות שהרבה יותר פתוחות להתאמה אישית - וזה לפני שאנחנו מדברים על השיטות הגנריות שהיו פופולריות בניינטיז שהיו בעיקרון ארגז-כלים לכתיבת שיטה מותאמת אישית.

בהרבה שיטות יש מספיק כללים שמתאימים לרוב המצבים. אבל אם אתה רוצה משהו מיוחד במשחק, השאלה היא עד כמה השיטה מאפשרת לך להכין בשבילו כללים. למשל:
1) בהמון שיטות יש כללים לקרב רכוב, אבל אם אתה רוצה משחק שסובב סביב אבירים שנלחמים נגד פרשי ערבה, אולי תרצה להוסיף עוד כמה כללים לפעלולי רכיבה ואילוף סוסים ששום שיטה לא באמת טרחה להתייחס אליהם אבל זה מה שיתן את הטעם המיוחד למשחק שלך.
2) בהמון שיטות יש לחשים, אבל לפעמים אתה רוצה לחש מסויים שפשוט אין בספר הכללים שיעשה משהו שראית באיזה סרט או ספר. במקרה הזה עושים חוק בית ממש מקובל שנתמך בהמון שיטות - כותבים לחש חדש.
3) אתה רוצה לבנות דמות שעושה משהו מסויים, למשל - צלף ברובה קשת. יש מצב שתרצה גם לחדד כמה כללים שקשורים לקונספט הספציפי שחשבת עליו, שכרגע אין ממש בספר הבסיסי.

 

[major mouse]

עדיין לא מבין מה הנקודה

לשחק את 300 ולשחק דמות שמצויידת כמו ב-300 הם שני דברים שונים בתכלית.

כדי לשחק דמות שמצויידת באזור חלציים מעור, גלימה, קסדה, חרב, מגן וזהות מינית מפוקפקת אתה לא צריך שום חוק בית. פשוט תקנה לה את הציוד הדרוש ושחק.
למשל במו"ד, לא חייב שכל דמות תלבש שיריון. תבנה את הדמות כנזיר (או כל מקצוע אחר שבנוי לרוץ חצי ערום בשדה הקרב ולהלחם בפרסים) ותיקח את הכשרונות הדרושים: שימוש במגינים, כשרון נשק: חרב ממזרית.

אבל...

אם אתה רוצה לשחק משחק שמעביר את חווית 300 כולל האווירה הסופר אפית של אחד מול מיליון רק בלי אברי גלעד שמסתכל עליך במבט החצי סוטה חצי מפגר שלו, אתה צריך לבחור שיטה אחרת שתתאים יותר. תבחר ב M&M עם אתה חובב ק20, תבחר בשיטת גיבור עם בא לך לעבוד קשה ולקבל בדיוק את מה שאתה רוצה, תבחר באקזלטד עם בא לך להוסיף את הפן המיסטי של המהות, תבחר מה שבא לך אבל אל תנסה לשחק קריאתו של קת'הולו למען השם.

 

[הבלש חסר הבית]

סרטים, ספרים ומשחקי תפקידים

אני מדבר על מצב מאוד נפוץ - יש לך כבר את המשחק שלך, המערכה רצה ומתפתחת, ואז פתאום ראית משהו ממש מגניב באיזה ספר או סרט, ואתה רוצה גם.

אתה לא רוצה לשנות לגמרי את המשחק והסגנון, רק להוסיף משהו שממש מצא חן בעיניך. זה יכול להיות כוחות פסיוניים, גלדיאטורים, קופים מכונפים וכו'.

לפעמים, זה יכול לדרוש כתיבה של חוקי בית.

למשל - ואם נחזור לדוגמת השריון של טל, גלדיאטורים. לגלדיאטורים ברומא הייתה בעיה קטנה - הם לחמו בזירות פתוחות בשמש הקופחת, ושריון מלא היה יכול לגרום ללוחמים להתעלף הרבה לפני שהם הגיעו לאקשן דמים של ממש..
כדי למנוע את המצב הלא נוח הזה, יצרו עבורם שריונות שהותירו את הטורסו חשוף ואיפשרו לו לשמש כ"רדיאטור" ולפלוט חום. חלקים אחרים בגופו של הגלדיאטור כן מוגנו, ובדרך כלל היה לו מגן. למשל, ראה גלדיאטור מהסוג התראקי:
http://www.factsforprojects.com/EntryImages/AncientRome/thracian_1l.jpg

נניח שאני רוצה להכניס אחד כזה למשחק המו"ד או הBRP שלי. הנשק שהוא מחזיק ביד - לא בעיה. זה פגיון או חרב קצרה. הקסדה - במו"ד לקסדות אין כ"כ משמעות אבל זה לא משנה, בBRP זו קסדה פתוחה, שלפחות בוריאנט שאני משתמש בו (בעיקרון, עם הרבה חוקי בית להתאמה אישית שפיתחתי במשך שנים ונבדקו במשחקים) חוסמת נקודת נזק אחת.מגן - במו"ד זה מוסיף נקודה לדרג"ש, בBRP זה מגן קטן שחוסם 20 נק' נזק אבל דורש בדיקת מיומנות לפי הכללים הרגילים.

ואז הגענו לשריון של הבחור...
יש לנו מגיני ברונזה על הרגליים ושריון מרופד על היד, ושום שריון על הגוף. במונחי מו"ד, זה אומר שקשה לי יותר לפגוע בו (יש פחות גלדיאטור חשוף מאשר בלי שריון בכלל, אבל יותר מאשר עם שריון על המטרה הכי בולטת - מרכז המסה שלו) - אבל עד כמה? על הרגליים יש לו שריון לוחות, אבל כנראה שהוא לא מוגן כמו אביר בשריון לוחות. אפילו המיגון המרופד על היד שלו לא נחשב כמו שריון מרופד שלם. מצד שני, קשה לומר גם שהוא מוגן פחות מלוחם בלי שריון בכלל.
אז אני יכול עכשיו לכתוב חוק בית שמפרק כל דרג"ש לפי האזורים שהוא מגן עליהם (שריון לוחות זה 7+ ושריון שמוגדר כלוח חזה זה 5+ אז בטח ה2+ הפרש זה מהמיגון לרגלים) או פשוט לעשות הערכה כללית - אני מסתכל על ה"שריון החלקי" שהגלדיאטור הזה (או הברברי של טל) לובש, כאל חליפה שלמה עם מאפיינים משלה, וקובע למשל על המקום ששריונו של התראקי נותן לו 3+ לדרג"ש. מעכשיו, כל פעם שיהיה לי תראקי, אני אדע איך השריון שלו עובד.

בBRP הייתי גם כן מסתכל על השריונות הקיימים. השריון בBRP חוסם נזק, ולפחות בגרסא מבוססת הסטורמברינגר שאני משתמש בה, הוא לא חוסם ערך קבוע אלא טווח שנקבע ע"י קוביה. זה בא במקום מיקומי פגיעה. חסימת הנזק לא רק אומרת ש"פגעת בו אבל השריון ריכך את המכה" אלא גם "פגעת באזור לא משוריין או משוריין פחות או אפילו בחריץ בשריון, אבל זה באזור רגיש פחות". אני מסתכל על חליפת השריון הבסיסית בBRP, שריון העור הרך, שחוסם 1ק6 - 1 נקודות נזק (0-5, קסדה כאמור יכולה להוסיף עוד נקודה לחסימת הנזק). נראה לי שעם הטורסו החשוף, הגלדיאטור הזה ממוגן קצת פחות. אז אני בוחר משהו כמו 1ק4 - 1 או 1ק6 - 2, ולזה אני מוסיף את ההגנה של הקסדה. אם הגלדיאטור הזה היה נלחם עם רק שריון עור על הרגליים, הייתי נותן לזה את הערך הממש נמוך של 1ק2 - 1 (0 עד 1) לפני קסדה, ואם הוא היה לובש גם חגורה ממוגנת על הבטן ושרול מתכת הייתי הולך על 1ק6 או 1ק8 - 1. שים לב שאני מנסה לשקף את זה שבלי ההגנה של הקסדה על האזור הרגיש של הראש, יש מצב שהשריונות האלה יחסמו 0 נקודות נזק - כנראה פגיעה ישירה בצוואר או בטורסו, כיד הדמיון הטובה עליך.

 

[major mouse]

הדוגמא שהבאת היא לא חוק בית

אתה הוספת עוד סוג שריון למשחק. זאת אומרת שאם יש לך שריון לוחות שחוסם 1ק8 ושריון עור רך שחוסם 1ק6 -1 ושחקן מבקש דמות שלובשת שריון שרשראות אתה מחליט לתת לשריון שלו ערך הגנה של 1ק8 - 2.

כל הכבוד, הוספת שריון חדש. זה לא אומר שיש לך חוק בית חדש.
חוק חדש יבוא לידי ביטוי למשל, אם תחליטו (אתה והשחקנים) שבא לכם להוסיף כוחות פסיוניים למשחק שלכם ואתם לא רוצים לממש אותם כקסם עם תיאורים וערכים מספריים שונים, אלא בדרך מכאנית חדשה לחלוטין.

אם נתייחס לדוגמאת שריון הגלדיאטורים, תצטרכו להוסיף חוק בית אם תרצו לממש מכאניקה שמדמה את העובדה שהלוחם מוגן בגפיו ברמה של שריון לוחות ואילו מרכז המסה שלו חשוף לחלוטין. אולי תוסיפו מנגנון בסיסי של מיקומי פגיעה, אולי תוסיפו גלגול מיומנות שנקרא "שריון גלדיאטורים" שעל השחקן הלובש שריון כזה לגלגל כדי להצליח ולחסום את המכה עם הגפיים.