Sun of Nations
Well-known member
החרדים צודקים. לא צריך לגייס אותם.
המדינה היא מצב קיים, עובדה קיימת. ואני לא מדבר על ישראל בהכרח. אני מדבר על כל מדינה. יש איזה 190 כאלו. מדעני מדינה ופילוסופים וכלכלנים תהו ותוהים לאורך ההיסטוריה על מהות המדינה. למה יש מדינות? למה אנשים, שלפני המדינות היו חופשיים לחלוטין לעשות ככל העולה על רוחם, מביאים על עצמם את עול המדינה, עם החוקים שלה, והחובות שהיא מטילה עליך?
בהקשר זה, במאה ה-18 פעל פילוסוף גאון ומבריק בשם ז'אן ז'אק רוסו, והגה את תיאוריית "האמנה החברתית". האמנה החברתית הסבירה למה האנשים הביאו על עצמם את המדינה, ויתרו על חלק מזכויותיהם למען המדינה, וגם נתנו לה להטיל עליהם חובות מסוימים.
ההסבר הוא כזה: ללא המדינה, כולם מצויים במצב "מלחמת כל בכל", כולם בסכנה, בסכנה אחד מפני השני, בסכנה מפני גורמים ומצבים שאי-אפשר להתגונן מפניהם ללא גוף גדול ומאוחד שמרכז את המשאבים והמאמצים. כעיקרון, ללא המדינה, החיים הם גיהינום, ולכן עם כל הכבוד לפריבילגיה של החופש המוחלט ללא המדינה, כלומר מקסימום זכויות עם אפס חובות, כשהחיים הם גיהינום, ואתה בסכנה תמידית, זה לא שווה את זה. לכן, ויום אחד, לכולם היה את הרעיון הגאוני הזה: המדינה.
הקונספט הוא כזה: המדינה היא מן גוף כזה עם כללים שאסור להפר אותם. לאף-אחד, אבל לאף-אחד, לא משנה כמה הוא יותר חזק ממך, או מוכשר ממך, או מוצלח ממך, אסור לפגוע בך, בגופך, בנפשך או בממונך. אפילו שטכנית הוא יכול! כי אז המדינה תבוא ותכסח אותו. סוף-סוף אתה בטוח. אף-אחד לא יכול לפגוע בך יותר. אתה כבר לא בסכנה. אף-אחד אחר כבר לא בסכנה יותר. אין יותר מלחמת כל בכל. החיים הם לא גיהינום יותר. איזה כיף, נכון?
בתמורה, המדינה מבקשת ממך רק כמה דברים קטנים. אתה צריך לציית לחוקים, לשלם מיסים, במדינות תחת איום ביטחוני משמעותי, לדוגמה ישראל, יש גיוס חובה לצבא לתקופה קצרה. שום דבר משמעותי יותר מידי, וברמה העקרונית, ובגדול, אתה עדיין חופשי, ועדיין עומדות לך הרוב הגדול של הזכויות שהיו לך לפני המדינה.
האמנה החברתית של ז'אן ז'אק רוסו היא לא המצאה, היא תגלית. המדינה כבר הייתה קיימת, כבר במאהה-18, ולמען האמת, אלפי שנים לאחור. ז'אן ז'אק רוסו למעשה גילה למה האנשים הביאו על עצמם את מוסד המדינה, והסביר זאת, כדי שכל השאר יוכלו להבין.
וכשחושבים על זה, על ההסבר הזה, זה באמת נשמע מאוד הגיוני, ואם להסתמך על פילוסוף גאון ומבריק אחר שהסביר לנו שההסבר הפשוט ביותר הוא בדרך כלל הנכון, האמנה החברתית היא כנראה נכונה.
ועכשיו, איך כל זה מתקשר לעניינינו? או! אז ככה:
האמנה החברתית של רוסו לא רק מסבירה את המדינה, היא מסבירה את הכרונולוגיה שלה, ואת מה קודם למה, ולמה מה קודם למה, ומה הסדר הנכון עבור הדברים לבוא בוא.
קודם כל ולפני כל דבר אחר, יש את מלחמת הכול בכל.
אחרי שהאנשים נבהלים ממלחמת הכול בכל ואומרים "רגע, סטופ! מה זה החרא הזה? זאת לא דרך לחיות", הם מקימים את המדינה.
הדבר הבא שקורה, זה שיש משפחות וילדים נולדים, ו...טוב, תינוקות וילדים הם חסרי אונים לחלוטין.
לפני המדינה היה רק את ההורים, שאחראיים עליהם.
עכשיו כשיש מדינה, אחראיים על התינוקות והילדים האלו גם ההורים וגם המדינה.
התפקיד של ההורים זה לפרנס ולחנך.
התפקיד של המדינה זה להגן, לספק חינוך, תרבות, השכלה, ביטחון, בריאות. חיים. חיים. פשוט חיים. חיים טובים. חיים הגונים. חיים עם סיכוי הוגן לכל.
ואז...
ורק אז...
ורק בסוף-בסוף ואחרי כל זה...
באים החובות שמטילה עלינו המדינה.
עכשיו, למה רק אז?
למה רק בסוף?
או! יפה!
אז ככה:
מה זה להטיל חובות על בן-אדם?
חובות זה מהמילה "חובה".
מה זה חובה?
חובה זה חייב.
חובה זה "אתה חייב לי".
אבל מה זה אתה חייב לי?
"חייב לי" זה קצת חצוף, לא?
"חייב לי" זה לא סתם.
"חייב לי" זה לא בא ברגל.
"חייב לי" זה דבר רציני מאוד.
אז זהו.
שהנה.
בגלל שזה דבר נורא רציני, זה לא סתם.
אם אתה חייב לי, אתה כנראה חייב לי מסיבה טובה מאוד ורצינית מאוד.
למה אתה חייב לי?
מתי אתה חייב לי?
כשעשיתי בשבילך משהו, נכון?
כשעשיתי בשבילך משהו מבלי שהייתי חייב לך בהכרח, נכון?
ומכאן, ומהמקום הזה, עומדת לי זכות.
איזו זכות?
הזכות הזאת שאני בא אליך, ואומר לך, "אתה חייב לי".
ואני לא אומר לך "אתה חייב לי" כי ככה החלטתי או כי ככה נראה לי או בלי סיבה טובה.
אני אומר לך "אתה חייב לי", כי אתה חייב לי באמת, כי עשיתי בשבילך.
אז עכשיו בוא ותחזיר.
וכאן בעצם טמונה הבעיה וכאן קבור הכלב.
כי האמת העצובה היא, שבניגוד לשלושת המגזרים האחרים, החרדים לא חייבים למדינה שום דבר, כי היא לא עשתה למענם כלום, בניגוד למה שהיא עשתה למען החילונים, הדתיים והערבים.
איך זה?
אז ככה:
החרדים הם מגזר, שכמגזר שלם, זה לא חלק, כמגזר שלם אלו אנשים טיפשים, עניים, הזויים, לא נורמאליים, בלי לימודי ליבה, בלי עתיד, שחיים בעוני, בזיהום, בצפיפות, עם מחלות, שכאילו כל זה לא מספיק, הם כל-כך דפוקים, שהם גם נכים בלב, בשכל ובנפש, טוב להם ושמח להם ולא אכפת להם וסבבה להם שהם חיים בטיפשות, בעוני, בלי לימודי ליבה, בלי עתיד, עם עוני, זיהום, צפיפות ועם מחלות. כי עד כדי כך הם דפוקים.
אז מה בעצם עשתה בשבילם המדינה אם הם ככה?
איפה משרד הרווחה שהם ככה חיים בעוני?
איפה הכנסת בשביל לחוקק חוקי הגבלת ילודה כמו מה שעשו בסין, אם אלו אנשים לא נורמאלים שמביאים עוד ועוד ילדים ללא קשר ליכולת לגדל אותם כלכלית?
איפה משרד החינוך בשביל להקנות להם חינוך בסיסי כדי שיהיה להם סיכוי מינימאלי בחיים?
ומה זאת הנכות השכלית והנפשית הזאת שלהם שמילא שהם חיים כל-כך גרוע, בתנאים כל-כך גרועים וברמה כל-כך נמוכה, אבל הם עוד שמחים מזה ומאושרים מזה וטוב להם ככה? איפה נשמע דבר כזה?
עכשיו, אם היינו מדינה נחשלת או מדינת עולם שלישי, לא הייתי אומר שום דבר, כי מה אז זה היה אומר?
זה היה אומר שאולי המדינה עשתה היא מצידה, את כל מה שהיא יכלה, ואלו היו הגבולות של היכולת שלה.
שאם זה היה המצב, אז תאמינו לי שלא הייתי אומר כלום. כי אם זה היה המצב? אז בסדר. אז אולי המדינה עשתה את מה שהיה ביכולותיה, ואז באמת שהחרדים יבואו ויתרמו את חלקם, כי גם כל השאר קיבלו את אותם תנאים ואין מה לעשות וזה מה שהיה ביכולות של המדינה וזה מה יש, ואז באמת שיבואו, יעשו צבא, ישלמו מיסים, כל הסיפורים.
אז זהו. שזה לא המצב. כי אנחנו לא מדינת עולם שלישי ואנחנו לא מדינה נחשלת.
אז מי אנחנו ומה אנחנו?
נעים מאוד, אנחנו ישראל.
מדינת עולם ראשון מערבית עשירה, מבוססת ומפונקת.
שלושת המגזרים האחרים שלנו?
החילונים, הדתיים והערבים?
אנשים נורמאליים לחלוטין.
לומדים, עובדים, יש מי שמוצלחים פחות, יש מי שיותר.
משפחות, ילדים, בהתאם ליכולת הכלכלית. חופשות, מסעדות, בילויים. עבודות יציבות. עבודות עם שכר טוב. נורמאלי לגמרי. כמו באירופה ואמריקה, איפה שגם שם הם עולם ראשון.
אז למה אצל החרדים זה אחרת?
אז זהו.
שאין שום הסבר טוב או סיבה טובה.
מלבד אחת.
המדינה הזניחה.
המדינה פשעה.
המדינה נכשלה לעמוד בהתחייבויותיה, כמדינה, כלפי החרדים.
לא נתנו להם ואנחנו לא נותנים להם לא רווחה, לא חינוך, לא עתיד, לא כלום.
ומכיוון שהאמנה החברתית של רוסו מלמד אותנו שקודם המדינה נותנת ורק אז דורשת, ברגע שהמדינה לא נתנה, כל ה...חובות כביכול שהיו אמורים להיות לחרדים כלפי המדינה? בטלים ומבוטלים. זכותם. זכותם של החרדים. אם המדינה לא עשתה בשבילם כלום, הם לא חייבים כלום למדינה.
וכמובן שאפשר לבוא ולהגיד, והדבר הראשון בתור שעולה לראש לבוא ולהגיד, זה "רגע, אבל מה זאת אומרת? אלו החרדים שלא רוצים לימודי ליבה ואקדמה ועתיד ורווחה וכסף וכן הלאה וכן הלאה. אלו החרדים שלא רוצים את כל מה שהמדינה באה ומציעה להם".
אז זהו, שמה ב"אלו אנשים נכים בלב, בנפש ובשכל" לא הבנתם?
זה לא אנשים נורמאלים, זה לא אנשים עם שיקול דעת הגיוני. הם לא יודעים מה טוב בשבילם. בגלל זה צריך לכפות. כן, כן. לכפות. כמו מה שעל כל השאר כופים. כי ממתי שואלים את האוכלוסייה אם מתאים לה או לא מתאים לה חינוך ועתיד ואפשרויות וכל הדברים האלו?
זה כמו ילד קטן, אנחנו עכשיו ניתן לו להחליט אם הוא רוצה עכשיו לארוחת ערב גלידת שוקולד או ארוחה אמיתית, או אם הוא רוצה אחרי ארוחת הערב ללכת לישון או להיות ער כל הלילה.
אנחנו יודעים מה הוא יבחר, נכון?
ונכון שככה הוא יותר מאושר?
נו? אז מה? אז זה אומר שצרך לתת לו?
וכשמחר הוא יהיה עם כאב בטן ועייף כל היום, מה אז?
אז הוא יתחרט, נכון?
אז זהו, שהחרדים הם כמו הילד הקטן הזה, רק עוד יותר גרועים.
כי החרדים זה כאילו שהילד הקטן עוד יגיד לנו ביום אחרי "לא, רגע, בעצם אני אוהב את הכאב בטן, ואני אוהב להיות עייף כל היום".
רק תבינו כמה שהם אוכלוסייה דפוקה ונכה בלב, בנפש ובשכל.
אז זהו, שאלו אנשים שצריך לתת להם לקבל החלטות על עצמם?
על אנשים נורמאלים המדינה לא נותנת להם לקבל החלטות על עצמם בדברים שבאמת חשובים, כמו חינוך בסיסי והזדמנות בסיסית לעתיד, אז לחרדים?
זה גם לא קשור רק לאנשים האלו גם, זה גם קשור לחוסן של המדינה בעתיד.
לכן, התירוץ של "זה מה שהם רוצים", לא תופס. זאת המדינה שנכשלת, ברגע שהיא לא כופה את זה עליהם כפי מה שהיא כופה את זה על כולנו.
אז לסיומו של דבר ולסיכום, האם אני באמת-באמת נגד גיוס חרדים?
לא באמת-באמת בהכרח-בהכרח, אבל במצב העכשווי, כשהמדינה לא עושה למענם תחילה, אבל בכל זאת דורשת מהם אחר-כך?
אז כן, אני נגד גיוס חרדים.
ועם כמה שהמדינה נכשלה איתם, גם זכותם שהם לא משלמים מיסים.
עד שהמדינה תלמד ותעמוד בהתחייבויות שלה כלפיהם כמדינה.
מה זאת אומרת?
בתור התחלה, קודם כל ולפני הכול, לימודי ליבה לכולם, גם החרדים.
מעבר לזה צריך עוד כמה דברים, אבל זה הבסיס.
אבל כעיקרון ואחרי זה?
כן, אז, ורק אז, המדינה סוף-סוף תוכל לבוא אליהם, מבחינה מוסרית, בדרישות ובחובות.
ולכן, וכל עוד החרדים לא מקבלים את הדברים האלו, זכותם שלא לשרת, לא לשלם מיסים, ולעשות מה שבא להם.
כי קודם באות הזכויות שנותנת המדינה, ואחר-כך החובות שהיא דורשת מהם.
קודם תנו לחרדים לימודי ליבה.
אחר-כך תדרשו מהם שוויון בנטל, בשירות הצבאי, וגם במיסים.
כי כך מלמדת אותנו האמנה החברתית.
כי כך מלמד אותנו רוסו.
והוא צודק.
המדינה היא מצב קיים, עובדה קיימת. ואני לא מדבר על ישראל בהכרח. אני מדבר על כל מדינה. יש איזה 190 כאלו. מדעני מדינה ופילוסופים וכלכלנים תהו ותוהים לאורך ההיסטוריה על מהות המדינה. למה יש מדינות? למה אנשים, שלפני המדינות היו חופשיים לחלוטין לעשות ככל העולה על רוחם, מביאים על עצמם את עול המדינה, עם החוקים שלה, והחובות שהיא מטילה עליך?
בהקשר זה, במאה ה-18 פעל פילוסוף גאון ומבריק בשם ז'אן ז'אק רוסו, והגה את תיאוריית "האמנה החברתית". האמנה החברתית הסבירה למה האנשים הביאו על עצמם את המדינה, ויתרו על חלק מזכויותיהם למען המדינה, וגם נתנו לה להטיל עליהם חובות מסוימים.
ההסבר הוא כזה: ללא המדינה, כולם מצויים במצב "מלחמת כל בכל", כולם בסכנה, בסכנה אחד מפני השני, בסכנה מפני גורמים ומצבים שאי-אפשר להתגונן מפניהם ללא גוף גדול ומאוחד שמרכז את המשאבים והמאמצים. כעיקרון, ללא המדינה, החיים הם גיהינום, ולכן עם כל הכבוד לפריבילגיה של החופש המוחלט ללא המדינה, כלומר מקסימום זכויות עם אפס חובות, כשהחיים הם גיהינום, ואתה בסכנה תמידית, זה לא שווה את זה. לכן, ויום אחד, לכולם היה את הרעיון הגאוני הזה: המדינה.
הקונספט הוא כזה: המדינה היא מן גוף כזה עם כללים שאסור להפר אותם. לאף-אחד, אבל לאף-אחד, לא משנה כמה הוא יותר חזק ממך, או מוכשר ממך, או מוצלח ממך, אסור לפגוע בך, בגופך, בנפשך או בממונך. אפילו שטכנית הוא יכול! כי אז המדינה תבוא ותכסח אותו. סוף-סוף אתה בטוח. אף-אחד לא יכול לפגוע בך יותר. אתה כבר לא בסכנה. אף-אחד אחר כבר לא בסכנה יותר. אין יותר מלחמת כל בכל. החיים הם לא גיהינום יותר. איזה כיף, נכון?
בתמורה, המדינה מבקשת ממך רק כמה דברים קטנים. אתה צריך לציית לחוקים, לשלם מיסים, במדינות תחת איום ביטחוני משמעותי, לדוגמה ישראל, יש גיוס חובה לצבא לתקופה קצרה. שום דבר משמעותי יותר מידי, וברמה העקרונית, ובגדול, אתה עדיין חופשי, ועדיין עומדות לך הרוב הגדול של הזכויות שהיו לך לפני המדינה.
האמנה החברתית של ז'אן ז'אק רוסו היא לא המצאה, היא תגלית. המדינה כבר הייתה קיימת, כבר במאהה-18, ולמען האמת, אלפי שנים לאחור. ז'אן ז'אק רוסו למעשה גילה למה האנשים הביאו על עצמם את מוסד המדינה, והסביר זאת, כדי שכל השאר יוכלו להבין.
וכשחושבים על זה, על ההסבר הזה, זה באמת נשמע מאוד הגיוני, ואם להסתמך על פילוסוף גאון ומבריק אחר שהסביר לנו שההסבר הפשוט ביותר הוא בדרך כלל הנכון, האמנה החברתית היא כנראה נכונה.
ועכשיו, איך כל זה מתקשר לעניינינו? או! אז ככה:
האמנה החברתית של רוסו לא רק מסבירה את המדינה, היא מסבירה את הכרונולוגיה שלה, ואת מה קודם למה, ולמה מה קודם למה, ומה הסדר הנכון עבור הדברים לבוא בוא.
קודם כל ולפני כל דבר אחר, יש את מלחמת הכול בכל.
אחרי שהאנשים נבהלים ממלחמת הכול בכל ואומרים "רגע, סטופ! מה זה החרא הזה? זאת לא דרך לחיות", הם מקימים את המדינה.
הדבר הבא שקורה, זה שיש משפחות וילדים נולדים, ו...טוב, תינוקות וילדים הם חסרי אונים לחלוטין.
לפני המדינה היה רק את ההורים, שאחראיים עליהם.
עכשיו כשיש מדינה, אחראיים על התינוקות והילדים האלו גם ההורים וגם המדינה.
התפקיד של ההורים זה לפרנס ולחנך.
התפקיד של המדינה זה להגן, לספק חינוך, תרבות, השכלה, ביטחון, בריאות. חיים. חיים. פשוט חיים. חיים טובים. חיים הגונים. חיים עם סיכוי הוגן לכל.
ואז...
ורק אז...
ורק בסוף-בסוף ואחרי כל זה...
באים החובות שמטילה עלינו המדינה.
עכשיו, למה רק אז?
למה רק בסוף?
או! יפה!
אז ככה:
מה זה להטיל חובות על בן-אדם?
חובות זה מהמילה "חובה".
מה זה חובה?
חובה זה חייב.
חובה זה "אתה חייב לי".
אבל מה זה אתה חייב לי?
"חייב לי" זה קצת חצוף, לא?
"חייב לי" זה לא סתם.
"חייב לי" זה לא בא ברגל.
"חייב לי" זה דבר רציני מאוד.
אז זהו.
שהנה.
בגלל שזה דבר נורא רציני, זה לא סתם.
אם אתה חייב לי, אתה כנראה חייב לי מסיבה טובה מאוד ורצינית מאוד.
למה אתה חייב לי?
מתי אתה חייב לי?
כשעשיתי בשבילך משהו, נכון?
כשעשיתי בשבילך משהו מבלי שהייתי חייב לך בהכרח, נכון?
ומכאן, ומהמקום הזה, עומדת לי זכות.
איזו זכות?
הזכות הזאת שאני בא אליך, ואומר לך, "אתה חייב לי".
ואני לא אומר לך "אתה חייב לי" כי ככה החלטתי או כי ככה נראה לי או בלי סיבה טובה.
אני אומר לך "אתה חייב לי", כי אתה חייב לי באמת, כי עשיתי בשבילך.
אז עכשיו בוא ותחזיר.
וכאן בעצם טמונה הבעיה וכאן קבור הכלב.
כי האמת העצובה היא, שבניגוד לשלושת המגזרים האחרים, החרדים לא חייבים למדינה שום דבר, כי היא לא עשתה למענם כלום, בניגוד למה שהיא עשתה למען החילונים, הדתיים והערבים.
איך זה?
אז ככה:
החרדים הם מגזר, שכמגזר שלם, זה לא חלק, כמגזר שלם אלו אנשים טיפשים, עניים, הזויים, לא נורמאליים, בלי לימודי ליבה, בלי עתיד, שחיים בעוני, בזיהום, בצפיפות, עם מחלות, שכאילו כל זה לא מספיק, הם כל-כך דפוקים, שהם גם נכים בלב, בשכל ובנפש, טוב להם ושמח להם ולא אכפת להם וסבבה להם שהם חיים בטיפשות, בעוני, בלי לימודי ליבה, בלי עתיד, עם עוני, זיהום, צפיפות ועם מחלות. כי עד כדי כך הם דפוקים.
אז מה בעצם עשתה בשבילם המדינה אם הם ככה?
איפה משרד הרווחה שהם ככה חיים בעוני?
איפה הכנסת בשביל לחוקק חוקי הגבלת ילודה כמו מה שעשו בסין, אם אלו אנשים לא נורמאלים שמביאים עוד ועוד ילדים ללא קשר ליכולת לגדל אותם כלכלית?
איפה משרד החינוך בשביל להקנות להם חינוך בסיסי כדי שיהיה להם סיכוי מינימאלי בחיים?
ומה זאת הנכות השכלית והנפשית הזאת שלהם שמילא שהם חיים כל-כך גרוע, בתנאים כל-כך גרועים וברמה כל-כך נמוכה, אבל הם עוד שמחים מזה ומאושרים מזה וטוב להם ככה? איפה נשמע דבר כזה?
עכשיו, אם היינו מדינה נחשלת או מדינת עולם שלישי, לא הייתי אומר שום דבר, כי מה אז זה היה אומר?
זה היה אומר שאולי המדינה עשתה היא מצידה, את כל מה שהיא יכלה, ואלו היו הגבולות של היכולת שלה.
שאם זה היה המצב, אז תאמינו לי שלא הייתי אומר כלום. כי אם זה היה המצב? אז בסדר. אז אולי המדינה עשתה את מה שהיה ביכולותיה, ואז באמת שהחרדים יבואו ויתרמו את חלקם, כי גם כל השאר קיבלו את אותם תנאים ואין מה לעשות וזה מה שהיה ביכולות של המדינה וזה מה יש, ואז באמת שיבואו, יעשו צבא, ישלמו מיסים, כל הסיפורים.
אז זהו. שזה לא המצב. כי אנחנו לא מדינת עולם שלישי ואנחנו לא מדינה נחשלת.
אז מי אנחנו ומה אנחנו?
נעים מאוד, אנחנו ישראל.
מדינת עולם ראשון מערבית עשירה, מבוססת ומפונקת.
שלושת המגזרים האחרים שלנו?
החילונים, הדתיים והערבים?
אנשים נורמאליים לחלוטין.
לומדים, עובדים, יש מי שמוצלחים פחות, יש מי שיותר.
משפחות, ילדים, בהתאם ליכולת הכלכלית. חופשות, מסעדות, בילויים. עבודות יציבות. עבודות עם שכר טוב. נורמאלי לגמרי. כמו באירופה ואמריקה, איפה שגם שם הם עולם ראשון.
אז למה אצל החרדים זה אחרת?
אז זהו.
שאין שום הסבר טוב או סיבה טובה.
מלבד אחת.
המדינה הזניחה.
המדינה פשעה.
המדינה נכשלה לעמוד בהתחייבויותיה, כמדינה, כלפי החרדים.
לא נתנו להם ואנחנו לא נותנים להם לא רווחה, לא חינוך, לא עתיד, לא כלום.
ומכיוון שהאמנה החברתית של רוסו מלמד אותנו שקודם המדינה נותנת ורק אז דורשת, ברגע שהמדינה לא נתנה, כל ה...חובות כביכול שהיו אמורים להיות לחרדים כלפי המדינה? בטלים ומבוטלים. זכותם. זכותם של החרדים. אם המדינה לא עשתה בשבילם כלום, הם לא חייבים כלום למדינה.
וכמובן שאפשר לבוא ולהגיד, והדבר הראשון בתור שעולה לראש לבוא ולהגיד, זה "רגע, אבל מה זאת אומרת? אלו החרדים שלא רוצים לימודי ליבה ואקדמה ועתיד ורווחה וכסף וכן הלאה וכן הלאה. אלו החרדים שלא רוצים את כל מה שהמדינה באה ומציעה להם".
אז זהו, שמה ב"אלו אנשים נכים בלב, בנפש ובשכל" לא הבנתם?
זה לא אנשים נורמאלים, זה לא אנשים עם שיקול דעת הגיוני. הם לא יודעים מה טוב בשבילם. בגלל זה צריך לכפות. כן, כן. לכפות. כמו מה שעל כל השאר כופים. כי ממתי שואלים את האוכלוסייה אם מתאים לה או לא מתאים לה חינוך ועתיד ואפשרויות וכל הדברים האלו?
זה כמו ילד קטן, אנחנו עכשיו ניתן לו להחליט אם הוא רוצה עכשיו לארוחת ערב גלידת שוקולד או ארוחה אמיתית, או אם הוא רוצה אחרי ארוחת הערב ללכת לישון או להיות ער כל הלילה.
אנחנו יודעים מה הוא יבחר, נכון?
ונכון שככה הוא יותר מאושר?
נו? אז מה? אז זה אומר שצרך לתת לו?
וכשמחר הוא יהיה עם כאב בטן ועייף כל היום, מה אז?
אז הוא יתחרט, נכון?
אז זהו, שהחרדים הם כמו הילד הקטן הזה, רק עוד יותר גרועים.
כי החרדים זה כאילו שהילד הקטן עוד יגיד לנו ביום אחרי "לא, רגע, בעצם אני אוהב את הכאב בטן, ואני אוהב להיות עייף כל היום".
רק תבינו כמה שהם אוכלוסייה דפוקה ונכה בלב, בנפש ובשכל.
אז זהו, שאלו אנשים שצריך לתת להם לקבל החלטות על עצמם?
על אנשים נורמאלים המדינה לא נותנת להם לקבל החלטות על עצמם בדברים שבאמת חשובים, כמו חינוך בסיסי והזדמנות בסיסית לעתיד, אז לחרדים?
זה גם לא קשור רק לאנשים האלו גם, זה גם קשור לחוסן של המדינה בעתיד.
לכן, התירוץ של "זה מה שהם רוצים", לא תופס. זאת המדינה שנכשלת, ברגע שהיא לא כופה את זה עליהם כפי מה שהיא כופה את זה על כולנו.
אז לסיומו של דבר ולסיכום, האם אני באמת-באמת נגד גיוס חרדים?
לא באמת-באמת בהכרח-בהכרח, אבל במצב העכשווי, כשהמדינה לא עושה למענם תחילה, אבל בכל זאת דורשת מהם אחר-כך?
אז כן, אני נגד גיוס חרדים.
ועם כמה שהמדינה נכשלה איתם, גם זכותם שהם לא משלמים מיסים.
עד שהמדינה תלמד ותעמוד בהתחייבויות שלה כלפיהם כמדינה.
מה זאת אומרת?
בתור התחלה, קודם כל ולפני הכול, לימודי ליבה לכולם, גם החרדים.
מעבר לזה צריך עוד כמה דברים, אבל זה הבסיס.
אבל כעיקרון ואחרי זה?
כן, אז, ורק אז, המדינה סוף-סוף תוכל לבוא אליהם, מבחינה מוסרית, בדרישות ובחובות.
ולכן, וכל עוד החרדים לא מקבלים את הדברים האלו, זכותם שלא לשרת, לא לשלם מיסים, ולעשות מה שבא להם.
כי קודם באות הזכויות שנותנת המדינה, ואחר-כך החובות שהיא דורשת מהם.
קודם תנו לחרדים לימודי ליבה.
אחר-כך תדרשו מהם שוויון בנטל, בשירות הצבאי, וגם במיסים.
כי כך מלמדת אותנו האמנה החברתית.
כי כך מלמד אותנו רוסו.
והוא צודק.
נערך לאחרונה ב:
