דעה אישית

[ה ל ו ח ש ל ס ו סות]

דעה אישית

אתמול פורסם שאחד מכל חמישה קשישים מותקף עי בן משפחה. (סטטיסטית אם זוג קשישים מותקף עי שני ילדיהם , שאר תושבי אותו בניין יכולים לנשום לרווחה…) שמצוי עמוק בפעילות עם המגזר השלישי מופתע חדשות לבקרים. לטוב ולרע.עד שבאה סטטיסטיקה חדשה ,מחקר חדש שמפוצץ אותך שוב פעם ,מחדש. אבל הסטטיסטיקה היא לא רק של מכות ,היא גם של עוני ,בערות מחלות ותרופות , הסטטיסטיקה שאנחנו מקבלים בסוף מהדורת החדשות ואשר מתמוססת במהירות ,היא הווית חיים של מספרים אנושיים ,ואשר עד שלא נראה אותם עין בעין לא נחליף את צקצוק השפתיים במעשה. במעשה ולא בשווה ערך כספי. לא שאני מזלזל בערכו של הכסף שהוא השמן המאפשר למנוע המגזר השלישי להסתובב בלי לחרוק. המעשה הוא הדלק ,כספים ימצאו ,יתרמו יגרדו אותם מאי שם. אבל כדי שמישהו יתבקש לתרום ,מישהו אחר צריך לאתר את אותו תורם, להתקשר אליו ,לדבר על ליבו-להשקיע את המשאב היקר לשניהם-הזמן. אג'נדות חברתיות כבר מזמן כתובות על דגליהן של חברות מסחריות המכבדות את עצמן,המגזר השלישי הופך בעל יכולת והשפעה כלכלית. לא בטוח שאנחנו יכולים למלא בכל שבוע את המקרר של הקשיש שגר איתנו בבנין,לא בטוח בכלל שהשכנה מקומה 2 תפסיק לחטט בפחי האשפה כדי למצוא בקבוקים ולמכור אותם,מה שכן בטוח שאם ניקח אותה ,באוטו שלנו ,כמו שהיא, עד לסופר,אם נבקר בביתה ,בהסכמתה לחמש דקות בערב לוודא שהיא לא נרדמת עם הסיגריה הזמן שלנו הפך יקר מפז. ואם משהו מכם חושב לרגע שאין לו שכנים שחיים כך כנראה קוראים לו רובניזון קרוזו.

 

[טאKילה]

קראתי אותך...

פעם ועוד פעם... לגבי אלימות לויודעת, אין קשישים בבינין שלי. הסטטיסטיקה היא עוד רישום ניירת, בעצם עוד שורה ממוחשבת [התקדמנו עידן ממוחשב], בפועל המדיניות נוגסת דווקא בחלשים ומטפחת את החזקים. אני לא מאמינה בכל העמותות לנזקקים, אין ספק שהמתרימים לפני הכל דואגים לצרכים הראוותנים של הדרג העליון באותם עמותות. לדעתי הלב הפתוח הוא דווקא של השכן ממול, ובמיוחד של אנשים פרטיים שלא מתפארים בשלטי חוצות על היותם רגישים ועוזרים נאמנה לנזקקים, ואלה הם יפיי הנפש.

 

[ה ל ו ח ש ל ס ו סות]

הקשיש הוא אלגוריה

יש ברדיוס שני בנינים ,בשכונה שלך אם חד הורית שלא מצליחה לחנך את ילדיה יש אשה מוכה או בעל מוכה יש "מכל טוב הארץ" בהשקעה ,אמיתית,של זמן בלבד ארוך או קצר חשובה ההתמדה אפשר לשנות להם ולנו את ההרגשה לגבי החיים

 

[שמים1]

אני מסכימה איתך

שאם ניהיה ערניים לזולת , נפקח מעט עינינו , ונבחר להעניק מעט תשומת לב לאנשים בצר להם , אולי הכל יראה אחרת. ואני בטוחה שאכן יש אנשים שמקדישים מזמנם ועושים ימים ולילות להעניק ולהקל מעט על הזקוקים לעזרה. ובכל זאת יש צורך בעזרה בסיסית יותר , בשיקום , ובתשתיות נרחבות שהמדינה אמורה להקצות. אנו עדיין נחשבים מדינת סעד , ולצערי ללא סעד. את הסעד מעניקות עמותות חסד ואנשים פרטיים , ולא על כך יפול דבר. למען חברה טובה יותר , לחינוך טוב יותר , למען קשישים שיזדקנו בכבוד יש להקצות משאבים מתאימים.