SpaWn an moon flower
New member
דסטני פרק 14 -סוף סוף !
קיבינימט... אין לנו קוראים... היצור ששינה את צורתו כך שדמה לסאקורה ולך לאט לאט לעבר החבורה אם חייוך זדוני הוא הלך ישר דרך המים בלי לעצור עד שהגיע לחוף,הוא עבר דרך שיחים קוצניים בלי להרגיש שריטות,העיניים שלו זהרו באדום חזק,לבסוף הוא עבר דרך השיחים וראה את כל החבורה קוראת לסאקורה ומחפשת אותה,הוא יצא מחייך ואמר בקול של סאקורה:"היי אני כאן",כולם היסתכלו מופטעים על "סאקורה" שהייתה שמחה ומחייכת פתאום,אזולמון מייד חשד והיתקרב בניפנופיי הכנפיים הקטנטנות שלו לעבר "סאקורה","אמממ... סאקורה?..." אבל ליפני שהספיק לסיים משפט היצור תפס את אזולמון בצוור וזרק אותו לעבר עץ,אזולמון נכנס בגזע והחליק למטה,ג'וני מיד צעק:"זו לא סאקורה !","או באמת ?" אמד הדיג'ימון בחייוך זדוני,אז זהר לכמה שניות ונהפך להיות היצור סגול ירוק שתקף אותם באחד הפרקים הראשונים (אם אתם זוכרים זה ראיקוטו וקאירוטומון),"אתה !..." מלמל באזקילמון בכעס,הוא עדיין שמר לו טינה מאז הפעם הקודמת בה נילחמו,"או לא..." מלמל בשקט ג'וני שידע בידיוק מה עומד לקראות עכשיו,באזקילמון עף לעבר הדיג'ימון במהירות אבל נחבט בקלות לתוך סלע,אחריו אזולמון שניסה ליתקוף מאחורה את הדיג'ימון ולבסוף כאשר לנטמון ניסתה לתפוס אותו באחד החבלים שלה הוא משך אותה עליו ועילף אותה במכה אחת בעזרת ראסיה,אז אזולמון הכניס את הקלשון שלו בגב של היצור וניסה להעביר בו חשמל,אבל בתגובה מהירה היצור נהפך לגומי והעיף ממנו את אוזלמון,באזקילמון התחיל להיתעצבן,הוא קם על הרגליים התחיל ליטעון כוח,אבל בינתיים שחיכה הדיג'ימון הלך לעבר ג'וני והרים אותו אם יד אחת מהצוור,"ג'וני לא !" צעק באזקילמון,ברגע הזה הוא התחיל לעוף לעבר להיצור אבל בחצי הדרך נהפך להיות דיג'ימון ענקי שנראה כמו צרעה גדולה ועשרים עיניים שחורות ושתי צבטות גדולות בשביל ידיים,הוא נהפך להיות השלב הבא שלו,אינמון,הוא נחבט בכל הכוח בגב של הדיג'ימון והצליח להוריד אותו משויווי משרל לכמה שניות,אז תפס אותו מאחורה אם הזרוע הימנית שלו כרוחה סביב צוורו של הדיג'ימון והצבט השמאלית שלו לוחצת על הצוור שלו,זה גרם לו לשחרר את ג'וני שהיתעלף מחוסר אוויר,נטמון תפסה את היצור אם העלוקות שלה,אינמון צעק לאזולמון:"תמהר !,חסל אותו !",אוזלמון קם על הרגליים וירה ברק על היצור,אבל היצור הפך לפלדה והחשמל עבר דרכו לידיים של אינמון והעלוקות של נטמון,שניהם היתעלפו והדיג'ימון ירה שני ברקים מהחשמל שספג על טויה ואזולמון שעילפו אותם לגמרי,ואז היסתובב לאיי ההמומה "את יכולה ללכת.." טונו של הדיג'ימון התרכך "א.. אני.. אני.. רגע! אני לא הולכת מפה עד שלא תשחרר את החברים שלי!" איי צעקה, בזמנים הייתה אמיצה מספיק וחסרת-היגיון בשביל להתמודד מייצורים חזקים ממנה "תלכי מפה או שתיפגעי" טון של תקיפות נוסף לקולו "אני לא הולכת!" איי המשיכה בעקשנות "אמרתי לך ללכת, אני לא רוצה שתיפגעי!" הייצור צעק ~' ראיקוטו.. למה אתה לא רוצה שהיא תיפגע..?' ' אני לא יודע.. פשוט לא רוצה.. לא נראה לי שהיא צריכה להפגע.. היא לא כמו השאר.. היא נראית טובה..' ' אבל ראיקוטו.. היא האוייב' ' היא לא' ' למה?' ' כי היא שונה וכי ככה החלטתי, עכשיו תפסיק לשאול שאלות..'~ איי עמדה עם מבט נחוש על פניה, הייצור מחץ יותר את נוטמון, אזולמון וטויה "תשחרר אותם עכשיו!" איי פקדה, כאילו הייצור הענק שמולה הוא לא אחר מאשר כלבלב קטן "אל תגידי לי מה לעשות!" הייצור ניסה להשמע יציב אך קולו רעד, סערה התחוללה בתוך מוחו של ריאקוטו ' תפסיק כבר להיות רכרוכי כזה, קדימה!' קאירוטומון דיבר, שקוף-למחצה ובתוך בועה ענקית שבה היה גם ריאקוטו ' אבל.. אני לא מסוגל לפגוע.. בה..' ריאקוטו רעד כולו עד שקאירוטומון החטיף לו סטירה עם זנבו ' שותף או לא, אני לא יכול לתת לך להפוך לכזה רך, אנחנו במלחמה!' "אוך, תפסיקי עם זה כבר וורדרדונת מעצבנת!" קרא הדיג'ימון ומעך עוד יותר את חבריה של איי, הוא נהפך לציפור ענקית, כאילו תוכי סגול-ירוק ופרש את כנפיו, עף למעלה ומשאיר את איי המומה ונואשת על הקרקע. איי נפלה על ברכיה, לסתה נפלה וגוש גדול בגרון איים לחנוק אותה "הוא.. לקח.. אותם.." היא גמגמה. "הגענו.." לחש הדיג'ימון וחייך במרירות, הוא זרק את נוטמון, אזולמון, טויה וכל השאר (כולל סאקורה) על צוק ויצר מוטות-מתכת שהדביקו אותם לסלע שמאחוריהם, נהפך בחזרה למשהוא שדיי הזכיר אדם, הוא יצר חרמש ענקי בידו ואיים לחתוך את כולם לשניים אך אז "היי אנטו!" הדיג'ימון קרא, הוא השקיף לעבר קבוצה קטנה שבראשה עמד מנהיג עם שיער שחור והפך חזרה להיות מורפמון "עבודה טובה מורפמון!" קרא אנטו וקפץ מן הצוק "קטאנה, טופמון, אחריי" הוא פקד על הילדה הקטנה שמאחוריו ועל הדיג'ימון שהיה מוכר לסאקורה היטב "את!" סאקורה קראה בזעם, היא תקעה בקטאנה מבט נוקב והזו רק הפנתה את שלה והמשיכה לרדת "יופי של חבורה אספת פה.." אנטו גיכח והרים קלות את סנטרה של נטמון, הזו כיווצה את מצחה בכעס וצמצמה את עיניה לכדיי סדקים צרים ליפני שנירדמה שוב "קטאנה, טופמון, טפלו בהם, אתה מורפמון תקבל תגמול על מה שהבאת לפה.." אנטו חייך בזדון והשליך לעברו חבילת קלפים "תודה אנטו.." מורפמון כרע ברך, אנטו הביט בו בבעתה "אנטו.." מורפמון קד קידה ושב להיות ריאקוטו וקאירוטומון "עכשיו אתם טפלו בהם.." אנטו הצביע על קטאנה וטופמון ואז על החבורה "כן אנטו" קטאנה וטופמון קדו גם-כן בעוד אנטו, ריאקוטו וקאירוטומון התרחקו "טוב קדימה !" נשמע קול נשי כועס,"אין לי את כל היום !",זו הייתה אנסטסיה שישבה עד עכשיו דיי רחוק מכולם כדי שלא ישימו עליה לב,לידה הלכה לה מצד לצד סקיילמון שנראתה כמו אשה יפה שבמקום בגדים היא מכוסה כולה (כלל הפה) בעור נחש,"את תדברי עלי בכבוד !" צעק לה חזרה אנטו,"סליחה אנטו..." מלמלה בשקט אנסטסיה והורידה את הראש,"קידמה ראיקוטו... הולכים..." אנטו אמר בקול מיתנשא מעל ראיקוטו,"בסדר..." אמר בשקט ראיקוטו אם נימה של כעס,ברוב המקרים קיארוטומון היה ברגע הזה מגן על ראיקוטו אבל הפעם ידע לסתום את הפה,אנטו הלך ליד אנסטסיה ולחש לה בשקט:"תשמרי שהיא לא תפשל..." והפנה את מבטו לעבר קטאנה,"אלו ! סינמון !" אנטו צעק ואז שרק,יצור דרקוני כוחל הולך על 2 הופיע לידו,"הולכים סינמון" אנטו אמר וסינמון נידנד את ראשו וגרם למסך אפל להופיע סביבו,שניה ליפני שאנטו נכנס לערפל להעלם,ראיקוטו בעט לו בתחת וליפני שאנטו הסיתובב הוא וקאירוטומון כבר נעלמו,אנטו היסתכל לצדדים לכמה שניות ואז היסתובב ונכנס חזרה לערפל ונעלם,הערפל נעלם וסינמון היתפוצץ בענן עשן סגול ונעלם גם הוא,
קיבינימט... אין לנו קוראים... היצור ששינה את צורתו כך שדמה לסאקורה ולך לאט לאט לעבר החבורה אם חייוך זדוני הוא הלך ישר דרך המים בלי לעצור עד שהגיע לחוף,הוא עבר דרך שיחים קוצניים בלי להרגיש שריטות,העיניים שלו זהרו באדום חזק,לבסוף הוא עבר דרך השיחים וראה את כל החבורה קוראת לסאקורה ומחפשת אותה,הוא יצא מחייך ואמר בקול של סאקורה:"היי אני כאן",כולם היסתכלו מופטעים על "סאקורה" שהייתה שמחה ומחייכת פתאום,אזולמון מייד חשד והיתקרב בניפנופיי הכנפיים הקטנטנות שלו לעבר "סאקורה","אמממ... סאקורה?..." אבל ליפני שהספיק לסיים משפט היצור תפס את אזולמון בצוור וזרק אותו לעבר עץ,אזולמון נכנס בגזע והחליק למטה,ג'וני מיד צעק:"זו לא סאקורה !","או באמת ?" אמד הדיג'ימון בחייוך זדוני,אז זהר לכמה שניות ונהפך להיות היצור סגול ירוק שתקף אותם באחד הפרקים הראשונים (אם אתם זוכרים זה ראיקוטו וקאירוטומון),"אתה !..." מלמל באזקילמון בכעס,הוא עדיין שמר לו טינה מאז הפעם הקודמת בה נילחמו,"או לא..." מלמל בשקט ג'וני שידע בידיוק מה עומד לקראות עכשיו,באזקילמון עף לעבר הדיג'ימון במהירות אבל נחבט בקלות לתוך סלע,אחריו אזולמון שניסה ליתקוף מאחורה את הדיג'ימון ולבסוף כאשר לנטמון ניסתה לתפוס אותו באחד החבלים שלה הוא משך אותה עליו ועילף אותה במכה אחת בעזרת ראסיה,אז אזולמון הכניס את הקלשון שלו בגב של היצור וניסה להעביר בו חשמל,אבל בתגובה מהירה היצור נהפך לגומי והעיף ממנו את אוזלמון,באזקילמון התחיל להיתעצבן,הוא קם על הרגליים התחיל ליטעון כוח,אבל בינתיים שחיכה הדיג'ימון הלך לעבר ג'וני והרים אותו אם יד אחת מהצוור,"ג'וני לא !" צעק באזקילמון,ברגע הזה הוא התחיל לעוף לעבר להיצור אבל בחצי הדרך נהפך להיות דיג'ימון ענקי שנראה כמו צרעה גדולה ועשרים עיניים שחורות ושתי צבטות גדולות בשביל ידיים,הוא נהפך להיות השלב הבא שלו,אינמון,הוא נחבט בכל הכוח בגב של הדיג'ימון והצליח להוריד אותו משויווי משרל לכמה שניות,אז תפס אותו מאחורה אם הזרוע הימנית שלו כרוחה סביב צוורו של הדיג'ימון והצבט השמאלית שלו לוחצת על הצוור שלו,זה גרם לו לשחרר את ג'וני שהיתעלף מחוסר אוויר,נטמון תפסה את היצור אם העלוקות שלה,אינמון צעק לאזולמון:"תמהר !,חסל אותו !",אוזלמון קם על הרגליים וירה ברק על היצור,אבל היצור הפך לפלדה והחשמל עבר דרכו לידיים של אינמון והעלוקות של נטמון,שניהם היתעלפו והדיג'ימון ירה שני ברקים מהחשמל שספג על טויה ואזולמון שעילפו אותם לגמרי,ואז היסתובב לאיי ההמומה "את יכולה ללכת.." טונו של הדיג'ימון התרכך "א.. אני.. אני.. רגע! אני לא הולכת מפה עד שלא תשחרר את החברים שלי!" איי צעקה, בזמנים הייתה אמיצה מספיק וחסרת-היגיון בשביל להתמודד מייצורים חזקים ממנה "תלכי מפה או שתיפגעי" טון של תקיפות נוסף לקולו "אני לא הולכת!" איי המשיכה בעקשנות "אמרתי לך ללכת, אני לא רוצה שתיפגעי!" הייצור צעק ~' ראיקוטו.. למה אתה לא רוצה שהיא תיפגע..?' ' אני לא יודע.. פשוט לא רוצה.. לא נראה לי שהיא צריכה להפגע.. היא לא כמו השאר.. היא נראית טובה..' ' אבל ראיקוטו.. היא האוייב' ' היא לא' ' למה?' ' כי היא שונה וכי ככה החלטתי, עכשיו תפסיק לשאול שאלות..'~ איי עמדה עם מבט נחוש על פניה, הייצור מחץ יותר את נוטמון, אזולמון וטויה "תשחרר אותם עכשיו!" איי פקדה, כאילו הייצור הענק שמולה הוא לא אחר מאשר כלבלב קטן "אל תגידי לי מה לעשות!" הייצור ניסה להשמע יציב אך קולו רעד, סערה התחוללה בתוך מוחו של ריאקוטו ' תפסיק כבר להיות רכרוכי כזה, קדימה!' קאירוטומון דיבר, שקוף-למחצה ובתוך בועה ענקית שבה היה גם ריאקוטו ' אבל.. אני לא מסוגל לפגוע.. בה..' ריאקוטו רעד כולו עד שקאירוטומון החטיף לו סטירה עם זנבו ' שותף או לא, אני לא יכול לתת לך להפוך לכזה רך, אנחנו במלחמה!' "אוך, תפסיקי עם זה כבר וורדרדונת מעצבנת!" קרא הדיג'ימון ומעך עוד יותר את חבריה של איי, הוא נהפך לציפור ענקית, כאילו תוכי סגול-ירוק ופרש את כנפיו, עף למעלה ומשאיר את איי המומה ונואשת על הקרקע. איי נפלה על ברכיה, לסתה נפלה וגוש גדול בגרון איים לחנוק אותה "הוא.. לקח.. אותם.." היא גמגמה. "הגענו.." לחש הדיג'ימון וחייך במרירות, הוא זרק את נוטמון, אזולמון, טויה וכל השאר (כולל סאקורה) על צוק ויצר מוטות-מתכת שהדביקו אותם לסלע שמאחוריהם, נהפך בחזרה למשהוא שדיי הזכיר אדם, הוא יצר חרמש ענקי בידו ואיים לחתוך את כולם לשניים אך אז "היי אנטו!" הדיג'ימון קרא, הוא השקיף לעבר קבוצה קטנה שבראשה עמד מנהיג עם שיער שחור והפך חזרה להיות מורפמון "עבודה טובה מורפמון!" קרא אנטו וקפץ מן הצוק "קטאנה, טופמון, אחריי" הוא פקד על הילדה הקטנה שמאחוריו ועל הדיג'ימון שהיה מוכר לסאקורה היטב "את!" סאקורה קראה בזעם, היא תקעה בקטאנה מבט נוקב והזו רק הפנתה את שלה והמשיכה לרדת "יופי של חבורה אספת פה.." אנטו גיכח והרים קלות את סנטרה של נטמון, הזו כיווצה את מצחה בכעס וצמצמה את עיניה לכדיי סדקים צרים ליפני שנירדמה שוב "קטאנה, טופמון, טפלו בהם, אתה מורפמון תקבל תגמול על מה שהבאת לפה.." אנטו חייך בזדון והשליך לעברו חבילת קלפים "תודה אנטו.." מורפמון כרע ברך, אנטו הביט בו בבעתה "אנטו.." מורפמון קד קידה ושב להיות ריאקוטו וקאירוטומון "עכשיו אתם טפלו בהם.." אנטו הצביע על קטאנה וטופמון ואז על החבורה "כן אנטו" קטאנה וטופמון קדו גם-כן בעוד אנטו, ריאקוטו וקאירוטומון התרחקו "טוב קדימה !" נשמע קול נשי כועס,"אין לי את כל היום !",זו הייתה אנסטסיה שישבה עד עכשיו דיי רחוק מכולם כדי שלא ישימו עליה לב,לידה הלכה לה מצד לצד סקיילמון שנראתה כמו אשה יפה שבמקום בגדים היא מכוסה כולה (כלל הפה) בעור נחש,"את תדברי עלי בכבוד !" צעק לה חזרה אנטו,"סליחה אנטו..." מלמלה בשקט אנסטסיה והורידה את הראש,"קידמה ראיקוטו... הולכים..." אנטו אמר בקול מיתנשא מעל ראיקוטו,"בסדר..." אמר בשקט ראיקוטו אם נימה של כעס,ברוב המקרים קיארוטומון היה ברגע הזה מגן על ראיקוטו אבל הפעם ידע לסתום את הפה,אנטו הלך ליד אנסטסיה ולחש לה בשקט:"תשמרי שהיא לא תפשל..." והפנה את מבטו לעבר קטאנה,"אלו ! סינמון !" אנטו צעק ואז שרק,יצור דרקוני כוחל הולך על 2 הופיע לידו,"הולכים סינמון" אנטו אמר וסינמון נידנד את ראשו וגרם למסך אפל להופיע סביבו,שניה ליפני שאנטו נכנס לערפל להעלם,ראיקוטו בעט לו בתחת וליפני שאנטו הסיתובב הוא וקאירוטומון כבר נעלמו,אנטו היסתכל לצדדים לכמה שניות ואז היסתובב ונכנס חזרה לערפל ונעלם,הערפל נעלם וסינמון היתפוצץ בענן עשן סגול ונעלם גם הוא,
