"דנקה שיין", אני אומר לחזה של המלצרית, שמוזגת לי עוד פיינט מהבירה המקומית מאוחר יותר, במלון היא צורחת את שמי במבטא גרמני ואני עונה לה, בעברית, "זה, בשביל סבא!"
הנושא הזה טעון טעון, לא יודע אם מכיר את הנוד הציוני של דן בן אמוץ אללה י'רחמו, שבשנות השבעים עשה רושם עמוק, בנוסח, <מי בכלל מעיז לכתוב ככה, > ולהבדיל אלף הבדלות, ויבדל לחיים ארוכים ארוכים עיין כתיבתו המדהימה של פאן- מאייק'ר, עובד מצטיין.