דני

[nsr]

דני

אני רוצה תשובה לפיהוקים!

 

[paradan]

תשובה לגבי הפיהוקים

באויר אותו אנו נושמים ישנה לחות - כלומר מולוקולות של מים. כידוע מולוקולות בודדות של מים נמשכות אחת לשניה. תחשבו על נאדיות הריאה (כמליון וחצי בכל ריאה) כעל בלונים מתנפחים שעל הדופן שלהם יש שכבה דקיקה ביותר של טל. אילולא המצב באמת היה כך לפעולת הנשימה היתה נדרשת אנרגיה כה רבה שלא היינו מסוגלים להתמיד בה בממוצע 88 שנים רצוף (תוחלת חיים...) ללא הפסקה. הכוח משיכה שבין מולקולות המים היה פשוט מקשה על התרחבות הנאדיות והיינו פשוט מותשים אחרי חמש הדקות הראשונות. הגוף פתר בעיה זו בצורה פשוטה - בכל נאדיות הריאה ישנם תאים מיוחדים המפרישים חומר סבוני (מבחינה כימית. ומכאן היה הרמז "זה קשור לסבון") הנקרא סורפקטנט. התפקיד של הסורפקטנט הוא פשוט לחצוץ בין מולקולות המים, להקטין את המשיכה ביניהן וכך להקל על פעולת הנשימה. חומר זה מופרש מהתאים בעת מתיחתם (תתארו אותם לעצמכם כמו ספוגים הספוגים בסבון - הסבון מופרש כאשר הספוג נמתח) בשלב השאיפה של הנשימה. בשעת עייפות הנשימות נעשות איטיות ורדודות מהרגיל וכמותו של הסורפקטנט מתמעטת. הגוף מזהה שעליו להפעיל כוח מוגבר בנשימה ולכן לוקח שאיפה עמוקה מהרגיל ע"מ להגדיל את כמות הסורפקטנט. מכאן הרגשת ההקלה שמרגישים לאחר פיהוק רציני... שיהיה לנו ערב טופ...אהההההההה (זה פיהוק...) שלכם, דני

לזכרו של יצחק רבין ז"ל

 

[nsr]

../images/Emo51.gif

 

[puckman]

עכשיו אני יכול להסםיק לפהק....../images/Emo13.gif

|פיהוק|

 

[Yev]

אז התשובות שלנו משתלבות... ../images/Emo13.gif

ככה לפחות נראה לי.. הבן אדם עייף הנשימות נהיות איטיות ורדודות, כמות ה"סבון" פוחתת הגוף מתקשה לאוורר את עצמו, הגוף שולח פקודה לקחת נשימה עמוקה, כמות ה"סבון" עולה" והגוף במקביל לוקח נשימה עמוקה ומאזן את רמות ה CO2. שלבתי בין שתי התשובות שלנו. נראה לי שזה הגיוני בהחלט.