דנבר- פיניקס גיים 1

Rapgamer

Well-known member
הנאגטס הגיעו חדים במיוחד, שיחקו מצוין והביסו בצדק. על רוב היתרונות שלהם דובר כאן לפני הסדרה-
1. ריב' התקפה- נתנו שם עבודה אדירה, בעיקר יוקיץ' וגורדון. אמנם החטיאו המון tip ins בטבעת אבל הם הקשו מאוד על פיניקס בלוחות. היה גם אלמנט של מזל, איכשהו בפוזשנים שלא היה לדנבר מישהו בריבאונד הג'אמפרים נכנסו באחוזים ממש גבוהים.
2. תקפו את דוראנט כמוביל כדור- הקאונטר המתבקש לקבוצה שטוחנת בריב' התקפה הוא לצאת מהר קדימה, אלא שבכל פעם שדוראנט ניסה לעשות זאת היה מי שאתגר את הכדרור שלו- בראון הלבן גנב לו פעמיים מאחור, ברוס בראון straight up לקח לו כדורים מהיד באחד על אחד.
3. שומרים אישיים טובים על בוקר וKD- אז נכון שצמד הכוכבים של הסאנס קלעו ביחד 56 נקודות (מספר סביר בתכלס), אבל פרופיל הזריקות שלהם היה די רצוי מבחינת דנבר- הרבה pull up מיד ריינג', מעט לייאפים, מעט עונשין ומעט שלשות. העבודה חולקה באופן די שווה בין גורדון, KCP וברוס בראון שהוא פריבילגיה אדירה של רול פלייר שעולה מהספסל. אחרי שנתן בראש למינסוטה הוא שוב היה פנטסטי בשני צדי המגרש, אחד הגורמים העיקריים לכך שדנבר שוב עמדה יפה מאוד בדקות שיוקיץ' נח.

מה שיחסית הפתיע אותי זו הקלות היחסית בה דנבר חיפו על יוקיץ' בפיק אנד רול. מונטי וויליאמס בצעד די תמוה בעיני פתח עם אוקוגי במקום טורי קרייג, זה כאילו שהוא ניסה לעשות התאמות לפני שהתחילה הסדרה במקום להמשיך עם קרייג שהיה מצוין בסיבוב הקודם. אז השומר של אוקוגי (לרוב MPJ) בא לעזרה כשומר שלישי על הפיק אנד רול, ואוקוגי שחקן התקפה פחות טוב מקרייג (שהעניש את הקליפרס עם שלשות פנויות, חיתוכים לסל וריב' התקפה).
שגיאה נוספת שעשתה פיניקס היא איחור בירידה להגנה. יוקיץ' משדר לך שחקן איטי אבל הראש שלו עובד על 200 ובכל הזדמנות שיש לדנבר יתרון יחסי מלפנים הוא ישחרר מהר את הכדור קדימה, הנאגטס השיגו המון נקודות קלות כאלה וזה משהו בר תיקון מבחינת פיניקס.

היו גם כמה אלמנטים של מזל שהלכו עם הנאגטס- השלשות שלהם נכנסו באחוזים גבוהים, ג'מאל מורי היה באחד המשחקים האלה שהוא קולע את הזריקות הקשות שלו. אבל האלמנטים האלה רק הפכו את הניצחון לכדי בלואאוט, דנבר הייתה טובה יותר באופן ברור במשחק.

מעניין לציין שבדרך כלל כשכריס פול עירב את יוקיץ' בפיק אנד רול דנבר פחות הביאה עזרה, היא מהמרת על חוסר היכולת של CP3 לנצח את הסדרה בתור סקורר. אני נוטה להסכים עם הטקטיקה הזאת, פול יותר מסוכן היום כמוסר מול הגנה נעה מאשר כסקורר.

פיניקס נראתה כמו מה שהיא באמת- קבוצה שלא בדיוק מכירה את עצמה. עדיין לא ברורה ההיררכיה שלהם בסגל ומשחק ההתקפה שלהם מתבסס בעיקר על תורי-תורך. זה הספיק מול קבוצה מוגבלת כמו הקליפרס הפצועה וזה יספיק גם בחלק מהלילות בסדרה הזאת, אבל זה מרגיש לא מספיק לאורך סדרה שלמה מול קבוצה ברמה של דנבר.
 

Krit123

Well-known member
פתיחה מושלמת. לפני הסדרה תהיתי האם כדאי לפגוש אותם עייפים יותר או מסונכרנים פחות, אז למרות שאין לי תשובה חד משמעית, אני מאוד מתחבר לשורה התחתונה שלך, הם ממש עושים רושם של קבוצה חדשה שעדיין לומדת את עצמה.

הופתעתי מהפחיתות בהנעת הכדור אצלם. הכל הרגיש מאוד תמציתי, כמעט נחפז. מוצאים את קיידי בתנועה, עולה לזריקה, זהו. חסימה גבוהה, אייטון חופשי לשתיים ברול, זהו. צריך לומר שהחילוף האוטומטי מולו רק האיץ את העניין. הוא קלע כמה זריקות אבל האדישות שלו בקריאת המצבים, וואו, איזה שחקן מתסכל.
אגב תסכול, לא הבנתי למה אנחנו לא תוקפים את הכדרור של קיידי בפתיחה, גורדון לא מצ'אפ מדהים מהבחינה הזאת. בהמשך הבראוניז חיסלו אותו (1-7 איב'-אס').

חייב פסקה על בראון הלבן. לא היה לי ספק שהוא יופיע למעמד, מסיבה פשוטה: הוא לא תמיד ייתן בראש, אבל יש רצפה מובהקת לתפוקה שלו, ממש גבול ברור לכמה רע הוא מסוגל להיות. אתה פשוט יודע שתקבל מינון מסוים של האסל (היה טוב בריבאונד התקפה מהשנייה שהגיע), הגנה, תנועה ללא כדור ומשמעת. המון זמן לא ראיתי רוקי כל כך calibrated, כל מה שהוא עושה אשכרה במחשבה תחילה, עד כדי הג'אב סטפ והטעייה שמאלה לפני חדירה. טעויות הוא בקושי יעשה.

כשמדברים במונחים של אומני מיד ריינג', מזכירים שמות כמו דרוזן, בוקר, דורא.. פיניקס, קוואי ואחרים, וואלה לא נותנים מספיק קרדיט לג'מאל מורי. הוא כבר שנים שורף את החיים של היריבה מהטווח, וכולן זריקות קשות. הוא אולי פחות עקבי בלפלס את דרכו לאזור מסוים, ואין ספוט שמזוהה איתו, אבל בכל הנוגע לדרגת קושי הוא לא נופל מאף אחד, יותר נופל אחורה ותופר אותה מכל זווית.
והאמת שזה מדגים את הורסטיליות שלנו בהתקפה. יוקיץ', ג'מאל, ו-MPJ מסוגלים לרצוח אותך מחצי מרחק, או לחלופין מעבר לקשת השלוש, ומה שמספק לנו את האדג' ומשמש נדבך שאין לאחרות - אנחנו טובים גם בפוסט. כמובן ג'וקר, גורדון עם ה-bully ball, ואפילו ג'מאל מול גארדים נמוכים (אפשר להוסיף את uncle Jeff מהספסל אבל זה כבר בקצוות).

מה שמייחד את היכולת של ג'מאל להתחמם באופן אורגני באמצעות או בתחומי הטו-מן-גיים, הוא שאין ליריבה דרך סבירה להתמודד עם זה, מכיוון ש-
*לא ניתן להפעיל לחץ ולמנוע ממנו את הכדור כאשר הוא מגיע להאנד-אוף או נע סביב חסימות (חיתוך לסל ושתיים קלות)
*לא ניתן לעשות טראפ/להוציא לו את הכדור מהיד ולאפשר ליוק לשחק 4 על 3 (גם גרסה מתונה של זה הובילה לסלים של ג'וקר בגלגול פנימה)
*לא ניתן לעשות חילוף מכיוון שיוק ימצא עצמו מול מיסמאצ' ברוב המוחלט של המקרים
*לא ניתן להירגע ולבנות על שעון הזריקות מכיוון שיוק תמיד נמצא שם לreset ושניהם מסוכנים מאזורים שונים
 
נערך לאחרונה ב:
למעלה