היה משחק מכוער ומורט עצבים לצפייה, סוג של כל האמצעים כשרים, העיקר לנצח. לקחנו בזכות האופי האדיר והבלתי נלאה של הקבוצה הזאת, עמדו מול מבחן כפול במיאמי וצלחו אותו בענק. כדור המשחק הולך לגורדון, הכי מגיע לו בעולם, ומגיע לדנבר להכריע מעשית את הסדרה בכדורסל קבוצתי שבו קשה להצביע על המצטיין, אין עדות טובה מזו לטיב הסגנון שלהם

.
נדלג לסוף כי אין לי מושג מה אני אומר בכלל, הם המשיכו להפעיל לחץ מתמיד על הכדור בניסיון לנטרל את הדואו, ובשורה התחתונה - כמעט עבד. למה רק כמעט? כי למרות שהורידו לנו את האחוזים והכריחו זריקות קשות לסירוגין, ג'מאל השתין עליהם עם 0 איבודים ותריסר אסיסטים (הראשון בהיסטוריה של הפיינלס עם 4 רצופים של 10 לפחות), וברוס בראון התברג בחמישייה הסוגרת ופשוט נכנס באמא של דאנקן רובינסון בכל פעם שהופקד עליו. יש לו צעד ראשון נפלא שקל היה לפספס ברול הקודם בברוקלין, וקשה להדביק בתור השומר.
עריכה: וואלה לא פירגנתי מספיק לבראון, הבנאדם סגר את הסיפור בהתעלות הירואית ונעל אנשים הרמטית בצד השני. מקווה בשבילו שיספיק למנף את ההופעה לקצת מזומנים לפני ההסכם החדש. חבל שלא ישאר, יש יותר כיף מדנבר? כולם זוכים לכדרר, לקלוע, לעשות קצת מהכל.
בשורות מיאמי גייב וסטרוס נעלמו (כל אחת מסיבותיו) וקיילב מרטין המשיך לאמלל את אוהדי בוסטון. לכן נטל היצירה על באם היה כבד למדי, התבטא ב-7 איבודים ואחוזים ירודים פעם נוספת. ההתקפה הכי טובה של הם התאפיינה ביציאה מהירה של לאורי למתפרצת וניצול הקרוסמאצ' שנוצר מכך, באופן ישיר או כתוצאה מהירדמות רגעית שהובילה לחיתוך. צריך לומר שאותו בלבול הופיעה אף ממול, בניסיון לבצע בליץ ולחזור לעמדות הם איבדו את האיש שלהם לא מעט, בעיקר סטרוס.
בכל אופן הם לא עמדו בקצב הסקורינג, למרות שהדרישות היו נמוכות יחסית. באטלר הגיע חד אך גורדון קיזז אותו (נגיע אליו), והקלעים שסופסלו הובילו לכך שבאופן מוזר הם זרקו פחות שלשות מאיתנו לראשונה בסדרה. וקלעו פחות...
ד"ש לג'רמי גרנט, שיכל היה להיות בעמדה הזאת בדיוק והחליט שהוא פשוט לא רוצה לזכות באליפות. הסיבה שגורדון הרוויח את המעמד היא לא רק ההגנה המצוינת, אלא גם הויתור שנאלץ לעשות בהגעה שלו לדנבר. הפך לשחקן שמכדרר פחות אך קולע במספרים דומים בזכות יעילות מוגברת (והתמקדות בחוזקות) ולא פחות מדהים - יוצר לא פחות מתוך השטף של ההתקפה. אמור היה להיות אולסטאר העונה וקל לשכוח שהיווה את האופציה השנייה בפתיחתה בשביל להפחית עומס מג'מאל ופורטר שרק חזרו מפציעות.
יוקיץ' הבהיל אותנו פעמיים. פעם אחת עם סיבוב קרסול סמוך לפתיחה, שלטעמי פגם ביעילות שלו בהמשך, הוריד לו איזה 2 אינץ' מהניתור השלילי או בעצם הוביל לחשש בנחיתה? בפעם השנייה השופטים מכרו אותו בעבירה חמישית, שכנראה לא הייתה משתנה בצ'אלנג' (ומסכים עם דור לא זכור לי אחד בסדרה), רק שהיא לא מספרת את הסיפור. הסיפור הוא שהם נתנו לגבוהים ובעיקר באם להתגרזן עליו חופשי בכל שבריר שנייה, עם או בלי הכדור, ולכן אילצו אותו להתמקם באגריסיביות יתרה. חרא של שיפוט מהבחינה הזאת. למרות זאת, יוק היה טוב וקלע 20+ מתחת לרדאר בשלושת הרבעים הראשונים (כולל כמה סלים שענו ישירות לmakes מחוללי מומנטום), המשיך לשלוט בלוחות ווואלה הורידו לו אסיסט שתיים על דיפלקשנים מעפנים. נתן יופי של הגנה עם 3 חט' וחס', וזה מבלי לספור את תצוגת הקט רגל.