דן בניה סרי
מפגש אתמול באולם התיאטרון של קריית שמונה. על כך שיש לו יכולת דיבור קולחת ושפע סיפורים מדהימים, דיינו אבל מה שדיינו עוד יותר הוא השימוש בשפה, פשוט מעורר השתאות לשמוע אדם העונה לשאלות מהקהל ובלי הכנה מראש מתאר סעודת אבלים בה השתתף במלים כגון אלה (מצוטט מהזכרון הנפעם): ובכן מוצא אני את עצמי בסעודה זו ולא חולפת לה שעה קלה ונוטלים לי ומובילים אותי אחר כבוד אל השולחן הערוך מכל טוב ותוחבים לי אל מתחת לאפי קערה של אורז ואומרים לי: אכול לעילוי נשמתו של המת, ואני, שכרגע יצאתי ממטבחה של זוגתי שתחיה בה סבאתי מיני מזונות, נותן עיני באותה קערה ולבי ממלמל: ממעמקים קראתיך ה' כאמור ציטוט לא מחייב מהזיכרון, אבל זו בהחלט רוח הדברים. בתחילת הערב הייתי בטוח שהוא הכין מונולוג מראש, אבל כשהגיע זמן השאלות מהקהל הבנתי שמדובר בתופעה לשונית מדהימה. הבנאדם גם מתלוצץ באותה שפה, הוא מתאר מקרה בו איחר לשוב הביתה (הוא היה עסוק בליקוט שמות לספריו מתוך מודעות אבל על קיר בית הכנסת) ואשתו סונטת בו: שמה בוששת לבוא מתוך שפגשת בריבה צעירה ואיחרת להשתהות עימה? והוא עונה לה: אישתי אלופת נעוריי, הן ידוע לך שנמנע אני מזה חמש עשרה שנה ממצוות יחוד עימך פן אגיע לכלל כישלון, המאמינה את שרוצה הייתי להוציא את דבר חרפתי גם אל מחוץ לביתנו?
מפגש אתמול באולם התיאטרון של קריית שמונה. על כך שיש לו יכולת דיבור קולחת ושפע סיפורים מדהימים, דיינו אבל מה שדיינו עוד יותר הוא השימוש בשפה, פשוט מעורר השתאות לשמוע אדם העונה לשאלות מהקהל ובלי הכנה מראש מתאר סעודת אבלים בה השתתף במלים כגון אלה (מצוטט מהזכרון הנפעם): ובכן מוצא אני את עצמי בסעודה זו ולא חולפת לה שעה קלה ונוטלים לי ומובילים אותי אחר כבוד אל השולחן הערוך מכל טוב ותוחבים לי אל מתחת לאפי קערה של אורז ואומרים לי: אכול לעילוי נשמתו של המת, ואני, שכרגע יצאתי ממטבחה של זוגתי שתחיה בה סבאתי מיני מזונות, נותן עיני באותה קערה ולבי ממלמל: ממעמקים קראתיך ה' כאמור ציטוט לא מחייב מהזיכרון, אבל זו בהחלט רוח הדברים. בתחילת הערב הייתי בטוח שהוא הכין מונולוג מראש, אבל כשהגיע זמן השאלות מהקהל הבנתי שמדובר בתופעה לשונית מדהימה. הבנאדם גם מתלוצץ באותה שפה, הוא מתאר מקרה בו איחר לשוב הביתה (הוא היה עסוק בליקוט שמות לספריו מתוך מודעות אבל על קיר בית הכנסת) ואשתו סונטת בו: שמה בוששת לבוא מתוך שפגשת בריבה צעירה ואיחרת להשתהות עימה? והוא עונה לה: אישתי אלופת נעוריי, הן ידוע לך שנמנע אני מזה חמש עשרה שנה ממצוות יחוד עימך פן אגיע לכלל כישלון, המאמינה את שרוצה הייתי להוציא את דבר חרפתי גם אל מחוץ לביתנו?