דמעות של מלאכים

[קוט בבית]

דמעות של מלאכים

"כמו מלאכים משמיים, פורשים עליי כנפיים. כמו גיבורים מאגדה, והלב אומר להם תודה, הלב אומר תודה." סבבה. באמת תודה לכולם על זה שהם מעריכים מה שאנחנו עושים, אבל איפה המלאכים שלי?! זה שיש לי מגן-דוד על החולצה -זה הופך אותי לחסינה?! ועובדה,שלמרות המגן-דוד הזה,אני הייתי כ"כ נסערת מהפיגוע היום. כשאני הגעתי,לא היו הרוגים שם. אני ליוויתי אותם בדקות האחרונות שלהם. וכשעליתי לאוטובוס בחזרה הביתה, כולי רעדתי, והתחלתי לבכות... אנשים הסתכלו והרגשתי כ"כ לא בסדר, שאני-עם חולצה של מד"א-בוכה. ומה כל עם-ישראל יגיד אם ייראה את "המלאך" שלו בוכה?! למה לפעמים אני לא יכולה להגיד לעצמי שאני בנאדם פשוט שכואב לו ולבכות בלי רגשות-אשם?! אני מסיימת את ההודעה כי אין לי עוד מה להגיד. כי כל-כך כואב לי עכשיו. כי תמיד כואב לי ואסור לי להגיד את זה. בגלל שאני "מלאך".

 

[רותי ב.]

דמעות של מלאכים.....

ההודעה שלך פתחה סכר של דמעות, כנראה דברים הצטברו בפנים בימים האחרונים, ואחרי שקראתי .... גם מלאכים בוכים, בעיקר שככה, במשך זמן קצר כל כך הם הספיקו לראות דברים קשים כל כך, שאין בשבילם די מילים, אז הדמעות מספרות את השאר, שאי אפשר לומר, וזה כאב וזה ריגש, ואנשים לא רגילים לראות דמעות של מלאכים... לא יודעת למה, אולי מצפים לחוסן, שגם הוא קצוב, אפילו למלאכים... קוטי, ה-

אומר

לך

. על כל מה שאת, ועל שאת מלאך שבוכה לפעמים, גם.

 

[בדויתית הבדויה]

קוטי

גם אנשי מד"א הם בני אדם, מי כמוך יודעת. וגם להם מותר לבכות, בעצם הם אלה שצריכים לבכות, כדי להמשיך הלאה עם כל העבודת קודש שהם עושים. אף אחד לא חושב אחרת, אנשים הסתכלו עליך באוטובוס כי נגעת להם בלב. כי הם הזדהו איתך. כי הם דאגו לך. ולא ידעו איך לגשת. מותק, אין מה לומר, מעריכה אותך. חשבתי עליך המון אתמול.. באמת.

 

[Efrat*]

קוט...

לא נכון, מותר לך.. ואפילו כדאי לך.. "תבכי לי ילדה, תבכי אניאומר זה כואב, זה יכאב אבל בסוף זה ישתחרר" לך, שרואה את הנורא, ומרגישה את הכאב של אחרים.. יש זכות מלאה לבכות! אני גאה בך!

 

[חתול פרוס]

קוט...

כל המאלכים והדמעות האלה הזכירו לי שיר עצוב ויפה, אז אני מקשיב לו עכשיו, ומקדיש אותו לך: דמעות של מלאכים דמעות שקטות, דמעות יפות ועצובות. זולגות באופק דמעות ומחפשות מה הן מבקשות...? כי כשהמלאכים בוכים בעולם אחר אז בעולם הזה עצוב לנו יותר דמעות של מלאכים מדוע הם בוכים, המלאכים? אולי בגלל שזה לא קל להיות מלאך בעולם עצוב כל כך... כי כשהמלאכים בוכים בעולם אחר אז בעולם הזה עצוב לנו יותר וגם אנחנו כאן רוצים לבכות, לבכות איתם, מה לעשות? רוצים לבכות והדמעות אינן יורדות הדמעות אינן יורדות... כי כשהמלאכים בוכים בעולם אחר אז בעולם הזה עצוב לנו יותר. (דמעות של מלאכים - אריק איינשטיין)

 

[מיכל..~]

קוט, קראתי את זה כבר אז..

רק עכשיו מוצאת כוחות להגיב. סליחה. לכולם מגיע וטוב לבכות, בכל דמות או תלבשות או הופעה.. עם הכל הכל מותר לבכות, לשחרר.. להרגיש הקלה וגם הקטנה ביותר.. שולחת

באמת מכל הלב את משו ילדה, תדעי שמעריכה המון המון..