אני והדרמטיות שלי
New member
"דמעות של גמל"......./images/Emo14.gif
(זה שם של סרט שיקרן בקרוב בארץ.) רבים יסכימו לקביעה,כי הנשמה היא הדבר החשוב ביותר שיש לאדם. היא המהות של זהותו,של ערכיו,של קיומו הגשמי. אך האם ניתן לחוש בה
לראות אותה
למדוד אותה
לקראת סופו של הסרט "21 גרם" לומדים הצופים,שמשקל זה הוא המשקל שמאבד האדם ברגע מותו. כלומר, היעלמותו של משקל זה היא הרמז לקיומה של הנשמה. זוהי לא רק ראיה עקיפה לכך שלאדם יש מהות רוחנית ונצחית,אלא גם עדות לנקודת ההשקה המתקיימת בין מימד זה לבין העולם הארעי של החומר. ההצבה של קביעה זו ככותרת לסרט מצהירה על כוונתו להציג ולשקול,באמצעות,הכלים העומדים לרשות המדיום הקולנועי,אותה מהות רוחנית של הקיום האנושי, לבחון באיזו מידה השנוי הפיסי המתוחלל בגופו ובחייו של האדם גורר בעקבותיו גם שנוי במהותו הרוחנית, שינוי בבסיס זהותו וקיומו המוסרי. להציג את הרגעים שבהם האדם מאבד את נשמתו גם כשהוא לכאורה ממשיך בחייו!. לשאול האם לאחר שאבדה הנפש עדיין ניתן לרכוש אותה מחדש?!. הסרט "21 גרם" שראיתי אני גם. זה לעסוק בשאלת המשכיות הנפש נובעת מהאופן שבו הוא מאניש את מושג הנפש. כם הוא מרגיש,שהוא אינו ראוי לחיות. שאלת החלמתו הנפשית והרוחנית הופכת בכל לקשורה לנטילה מחדש של אחריות ומחויבות זו. הוא כבר התנתק רגשית והוא מנסה לדחות את בקשתה של אישתו. זה מעלה נושאים אלו באמצעות מספר רב יותר של דמויות ושל אירועים דרמטיים שהקשרים בינהם מתבררים בהדרגה לכל אורכו של הסרט. קראתי זאת ולקחתי את הדברים החשובים בעיניי זאת כי אולי חשבתי שזה לא תמיד יעניין את חבריי לפורום. קראתי זאת בכתב עת לענייני קולנוע.
(זה שם של סרט שיקרן בקרוב בארץ.) רבים יסכימו לקביעה,כי הנשמה היא הדבר החשוב ביותר שיש לאדם. היא המהות של זהותו,של ערכיו,של קיומו הגשמי. אך האם ניתן לחוש בה