דמעות ליד מלאכים.

לא

לא בוכה ולא צוחקת בפניהם... כל מה שקשור לרגש.. לא זכור לי שאני מבטאת בפניהם... מחייכת כן... שמחה כן... עצובה כן... אבל את זה הם מרגישים בתנועות הגוף.. בסבלנות... לאו דווקא דרך בכי/צחוק.
 

Rinattt

New member
קרה לי בטח שקרה לי...

הן ראו אותי בוכה כשפוטרתי, כאב להן כ"כ שהשתדלו להתנהג יפה ולא לעשות עוד בלגן. ובכיתי והתפרקתי אבל הן גם ראו שקמתי מחדש, מצאתי עבודה, והמשכתי כהרגלי. הן חייבות ללמוד שיש עליות ומורדות בחיים, שאפשר לשפוך ולא לשמור בבטן, והכי חשוב... חייבות לדעת שזה זמני הכאב ומכאן רק ממשיכים הלאה. הרבה? לא... בכ"ז לא צריך לדכא אותן יתר על המידה, כי אני יודעת שכשאני כואבת גם להן כואב והמון! ולהפך ממש... [אחחח חולה עליהן
]
 

n o g a1

New member
דמעות אנושיות

בוכה ליד הילדים ורצה לספר לאמא (שלי), שתגן עליי. הילדים האלה חושבים רק על עצמם, פורצת בבכי קורע לב.... זה לא עוזר, הם - בשלהם! "אני תפסתי את המחשב
" "אני פיניתי את השולחן פעם אחרונה
" "זה לא תורי
" "למה תמיד אני
" "לא עשיתי לו כלום
" "תפסו לי השלט של הטלויזיה
" "כמה פקודות ביום אחד:תתלבשי,תצחצחי שיניים,סדרי את התיק, סדרי את החדר, כביסה מלוכלת לסל , לא להשאיר נעליים בסלון, תכיני שעורים,תערכי שולחן, תפני שולחן, תדיחי כלים,תורידי את הזבל,סדרי את המיטה,תעשי אבק, תכיני אוכל-שיהיה טעים,אל תבזבזי כסף, תשלמי חשבונות בזמן..."די"
בוכה כמוהם על אותם דברים, גם אני ילדה
 

אמא פרח

New member
לבכות נותן לי כוח

אני לא בוכה הרבה אבל שזה מגיע אני בוכה אי אפשר לעצור את הדמעות לפעמים ליד הילדים רגשות לא מסתרים הם צריכים לראות אותנו בכל המצבים שמחים עצובים לא הכל יפה בעולם שלנו הילדים יודעים שאני בוכה זה בגלל שאני מתגעגעת לאבא שלי ז"ל ,או שזה יום לא מוצלח ואני אמרתי לילדים שאם אני בוכה זה נותן לי כוח ומחזק אותי להמשיך ומניקה מצברים יש רגשות וצריך להביע אותם לא להסתיר
 
פעם אחרונה שבכיתי

היה לאחר שלושה ימים בפסטיבל "במדבר" פתאום צפו כל כך דברים בעיקר הפגיעה הבלתי מכוונת בילדה שלי ואני זוכר שהתייפחתי בשביל 20 שנה ומאז לא בוכה כנראה שזה שייך למידות רגש עמוקות עמוקות אצלי.
 
למעלה