דמעות ליד מלאכים.

[שקיעה ורודה בין הגגו]

דמעות ליד מלאכים.

מי מיכם, גברים או נשים, מרשה לעצמו לבכות, בנוכחות ילדיו ? ליד ילדיו ? הרבה ?

 

[m a y a 69]

מודה באשמה

לא בוכה הרבה , אבל אם כן אז מרשה לעצמי גם בנוכחות הילדים. לא חושבת שזה רע.. ואנקדוטה קלה, בשבוע שעבר היינו בסיפורי נרניה ולשלושתינו זלגו הדמעות על הלחיים בדיוק באותה הסצנה.

 

[ט ל י ה ב ת]

אפרופו... סרטים...

זאתורה - מומלץ מאוד... בעיקר לאחים שרבים הרבה... סרט יפה עם מוסר השכל ברור וחד. הערה קטנה: לא להורים פחדנים (הייתי האמא היחידה שצרחה בסרט חחח)

 

[שקיעה ורודה בין הגגו]

לא מתביישת,

אבל הילדים לא זקוקים לדמות הורית חזקה יציבה, ובטוחה, לבריאותם הנפשית? לא מפחיד אותם לראות אותנו בוכים?

 

[m a y a 69]

דמות הורית חזקה יציבה ובטוחה

נשמע כמו אשת הברזל. לבריאות הנפשית זקוקים הילדים לדמות הורית חזקה ויציבה , מגינה ובטוחה וגם אנושית וחמה. עדיין אפשר להשתטות עם הילדים, לשיר ,לרקוד ,להשתולל ,לצחוק ואם כואב אז גם מותר לבכות לפעמים . ברור שלא מומלץ לשבת ולרחם על עצמנו ולבכות כל היום ..זה בטח שלא יועיל לילדים ולדימוי העצמי שלהם.

 

[קצין וגנטלמן היחיד]

רק חזק יכול להרשות לעצמו להיות חלש

ותחשבי על זה....

 

[פשוט ואמיתי1]

גם לאבא מותר לבכות ../images/Emo7.gif

לבכות זה לא דבר רע לפעמים בוכים כי שמחים לפעמים בוכים כי מתרגשים לפעמים בוכים כי עצובים לפעמים בוכים כי כואב ולפעמים בוכים ולא ממש יודעים למה... בכי הוא צורת הבעה של רגש ואין שום סיבה להסתיר אותו אצלי למשל בסרט מלך החיות שאבא של סימבה נדרס ע"י העדר המבוהל לא היה סיכוי שלא ירדו לי דמעות כי זה היה ממש עצוב

 

[M i c h a l y U S A]

היו מקרים בעבר

שהדמעות פשוט ירדו..מעצמן בלי שליטה..מתוך כעס..ותסכול. אבל כבר מזמן לא.. כל פעם שקרה..הם היו מולי מנסים לגונן..אבל אי אפשר היה.. וזה פגע בהם..אין צורך שיראו את הצער..זה לא מוסיף להם כלום..

 

[r o n i t 3 7]

בכי זו לא חולשה

אני מרשה לעצמי להתפרק לפעמים ליד הילדים, אמנם אני מאוד חזקה, אבל כל סיר לחץ מוציא קצת קיטור...

 

[ayb1]

הוא גם לא הוכחה לחוזק

השאלה היא איך הילדים מתיחסים לבכי שלך או של האב. זאת השאלה אם אני מבין נכון כל ילד עשוי להיתיחס אחרת לכן יש מצבים בהם אפשר לבכות לידם ויש מצבים בהם אסור בתכלית האיסור. אין כאן שאלה של אם אלא של רגישות הילדים למצוקת ההורה. יש ילדים שלא יעמדו בקושי הזה ויש שיתחזקו מכך [חושב שילדים מעטים מאוד]

 

[יערית]

חופשי

כשזה יוצא כולנו בוכים גם יחד

 

[בדולינה בסגול]

בכי מדבק../images/Emo88.gif

הכי נחמד זה כשאני בוכה והם אחרי ..פתאום הבכי הופך לצחוק משותף. חושבת שלבכות בנוכחותם זו לא בושה זה שיתוף זה החיבור האמיתי ביננו!! למה אנחנו צריכים להיות מאופקים ברגשות? גם אם לא מדובר ברגשות... נזכרת בקטע שהיה לי לפני מספר שנים ...אצתי רצתי לאיטי לתפוס כדור של הילד והבן של השכנה הסתכל עלי בתמהון ואמר בזו הלשון: "

לא ידעתי שאמהות יודעות לרוץ"

 

[destiny36]

מעטים הפעמים

והאנשים שהזדקקתי לבכות לידם או כתפם וליד הילדים לא העזתי רוב השנים. בתקופה האחרונה זה פשוט יצא כמה פעמים ו"נתפסתי" על ידי הבן הבכור. שחיבק ושאל "למה את בוכה?" ודאג והביע את ריגשותיו דוקא יותר במצב זה. אולי לא למדתי לבכות כי אסרו עלי. אולי לימדתי גם בלי מילים את הילדים שלא בוכים כל הזמן או רוב הזמן. אבל למדתי עם השנים שלבכות זה נכון גם ברגעים שמחים וגם ברגעים אחרים. בהקשר לילדים אני מבינה רק היום שאולי זה אפילו בסדר שיראו ויבינו שגם לאמא כואב לפעמים וגם לאמא מותר.

 

[בדולינה בסגול]

מרשה לעצמי ..

לצחוק

לבכות

לעשות שטויות

לכעוס

לסלוח

לחבק ולנשק כמה שמתחשק

 

[פברואר68]

אני ....מאמינה שמותר ורצוי להביע

רגשות להיות אנושיים בכי עצב כעס דאגה שמחה אושר התלהבות יש בכולנו הכל ונכון להרשות לעצמינו ולתת דוגמא לילדים שמותר להביע.......לשתף......

 

[שומרת נסורת]

../images/Emo45.gif

כל זמן שזה מבוקר,שלא נדכא אותם חלילה

 

[גליה 32 היחידה]

ושזה קורה -

בטוח לא ליד הילד! (יודעת שיהיו הסתגויות לגביי זה)-אבל...זה קצת מורכב! בקיצור-לא זכור לי שהבן שלי ראה אותי בוכה.

 

[a n a t i 3 3]

משתדלת מאוד שזה לא יקרה!!!

למרות שכבר קרה

חושבת שיש להם מספיק משלהם, לא צריכים גם את ה"חבילה" שלי!

 

[לימונית10]

לא ממליצה לבכות ליד הילדים

אם הן רואות אותי מזילה דמעות, בעיקר זה ליד הטלויזיה. סרט מרגש או או תוכנית כל שהיא. ואזזזזזזזזז אפשר גם לתפוש טרמפ ולבכות על כל דבר בעולם. ברצינות. ילד מקבל מאד קשה כשהורה בוכה לידו. תחשבו עליכם ועל הוריכם.

 

[עוצמה רוחנית]

זה אנושי לא?

בוכה ליד הילדים, בחודשים האחרונים,והאמת בוכה בעיקר מהתרגשות מדברים שהם אומרים. אבל מאמין שהם יותר בוחנים את המעשים שלי ולא את ביטויי הרגש, שבעצם נותנים לגיטימציה גם להם לבטא. לא סותר בכלל את הצחוקים, הקטעים, וההשתוללויות...