כל עוד לא הבנת אינך יכול לחלוק
כלומר, אתה יכול להצהיר על כך שאתה חולק על משהו, אבל להצהרה לא יהיה תוכן.
לעניין עצמו-
שיטה היא מודל אמוני. כלומר כל תנועת חשיבה בתוך השיטה אינה התבוננות אלא רק חלוקה פנימית בתוך העולם הדמיוני של הדעה הקדומה.
הטעות שאתה חוזר עליה שוב ושוב היא שנדמה לך שהחלוקה הפנימית הזו בתוך הדעה הקדומה, שמתפרטת והולכת, תוביל אותך, אם רק "תתרגל" מספיק את השיטה (כלומר תמשיך להשתמש בה כדי לפרש את העולם) לחירות, כלומר למשהו מעבר לשיטה.
ופה אינך מבין שכל מה שנובע מתוך מסגרת תפיסתית, דעה קדומה שמכתיבה חלוקת עניינים וגבולות שרירותיים שהיחס בינם לבין המציאות יכול להיות קלוש או אף נעדר לחלוטין, יכול רק להעמיק את החלוקה הפנימית שבתוך המסגרת הזו ולא יכול לצאת מהמסגרת.
לא משנה כמה תתרגל את השיטות, הן לא יוכלו להביא אותך מעבר לשיטות. זו עובדה.
כמו כן, מדהים אותי שבעוד שברור לכולם שכשהולכים לאיש מקצוע ולומדים ממנו שיטה מקצועית כלשהי, ברור שדורשים ממנה מבחן של תוצאה, ודורשים היגיון פנימי ועקיבות לוגית, ודורשים התאמה למציאות, אבל כשאתה ודומיך הרוחניקים הולכים ל"מורה רוחני" אין לכם שום דרישות ריאליות מהשיטה, אתם פשוט רצים "לתרגל" את השיטה בעוד שאין לכם שום מושג ירוק מה הקשר שלה למציאות ואם יש כל קשר.
מספיק לכם סיפור אגדה מסתורי על אינדיאני זקן שהפליץ שקרים לאיזה מסומם היפי והופה, אתם מחזיקים בשיטה המופרכת שלו כאילו מצאתם זהב, בלי שום מושג של יחס חיצוני לשיטה הזו, בלי שום ביקורת עליה, בלי פרופורציה בשיט.
פתאטי! עלוב! אידיוטי! מטומטם ברמות קשות!