s h o o s h a
New member
דמי מזונות
הרבה פעמים עולה השאלה בדבר שינוי או הגדלת/ הקטנת דמי המזונות המשולמים לילדי גירושין. ב Ynet מתפרסם מאמר מקיף בנושא שעונה לשאלות בנושא. טוב לדעת. המצב המשפטי מזונות קטינים שנקבעו בפסק דין ניתנים לשינוי. פסק הדין אינו יוצר מחסום החלטי בפני התדיינות חוזרת, ולעניין זה אין הבחנה בין פסק דין שהושג בהסכמה לבין פסק דין שהכריע בית המשפט על יסוד הראיות. יחד עם זאת, מאחר שפסק דין למזונות, מטבעו, צופה את פני עתיד, התנאי לשינוי המזונות הוא שחל שינוי מהותי בנסיבות לעומת הנסיבות שהיו בעת מתן פסק הדין. מהו שינוי נסיבות מהותי? פסיקת בית המשפט העליון קבעה, כי מדובר בתנאי מפורש ודווקני, וכי הנסיבות ששררו בעת מתן פסק הדין ששינויו מתבקש משמשות כנקודת מוצא מחייבת. על מי הנטל להוכיח שחל שינוי נסיבות מהותי? הנטל להוכיח שהתקיים התנאי של שינוי נסיבות מהותי מוטל על התובע את שינויו של פסק הדין. הלכת בית המשפט העליון מתייחסת גם למצב בו סכום המזונות ששינויו מתבקש נקבע בהסכם בין ההורים. בית המשפט העליון הבהיר, כי כאשר מדובר בסכום מזונות שנקבע בהסכם בין ההורים, אין לשנות את המזונות כפי שנקבעו על נקלה, אלא אך ורק במקרים בולטים. מאחר שהסכם גירושים הוא בדרך כלל בגדר הסדר כולל של נקודות רבות שבמחלוקת ויש לבחון אותו כשלמות אחת, יש לנסות ולהקנות לו יציבות ואמינות, כדי לטפח הסדרים מוסכמים בין בני זוג שנפלה ביניהם מחלוקת שאינה ניתנת ליישוב. אחרת לא יהיה ערך להסכם גירושים, וכל הסכם יהיה רק שלב ביניים עד לפניה חוזרת לבית המשפט. לכן, סכום מזונות שנקבע בהסכמה ישונה רק "במקרים בולטים", כהגדרת בית המשפט. מה הם אותם מקרים בולטים להם כיוון ביהמ"ש העליון? הפרשנות הראויה היא, כי מזונות הנקבעים בהסכמי גירושים ניתנים לשינוי רק בקרות אירוע שלא ניתן היה לצפותו בעת ניהול המו"מ ובעת גיבוש ההסכמות והוויתורים ההדדיים. בית המשפט יתערב בסכום המזונות רק כשנוצר מצב בלתי נסבל באופן בולט לאחד הצדדים המתקשרים, בשל נסיבות שלא ניתן היה לצפותן בעת חתימת ההסכם. האם הולדת ילד נוסף למשלם המזונות מהווה שינוי נסיבות מהותי? בעבר התשובה לשאלה זו היתה חיובית, אלא שחל שינוי בעמדת הפסיקה בנקודה זו. ההנחה היא כי מאחר שהאב בחר לעשות ילד או ילדים נוספים לאחר שהיה ידוע לו גובה ההתחייבויות אליהן הוא חשוף, אין לראות בבחירתו זו סיבה לשינוי מזונות. האם פיטורים הם סיבה להפחתת מזונות? במקרה של פיטורים יבדוק בית המשפט מספר דברים. למשל, מתי האדם פוטר, האם קיבל פיצויי פיטורים, אילו מאמצים עשה למצוא עבודה, האם הוא זכאי לדמי אבטלה ומה גובהם, האם יש לו רכוש? כלומר לא על נקלה יחליט בית המשפט כי פיטורים מהווים שינוי נסיבות מהותי. האם שינוי בצרכי הילדים יכול להיחשב שינוי נסיבות מהותי? שינוי פתאומי ובלתי צפוי, למשל עקב מחלה שנתגלתה חס וחלילה, שהשפיעה על גובה הצרכים של הילד, בוודאי ייחשב שינוי נסיבות מהותי. לעומת זאת, העובדה שילדים נרשמו לחוגים שלא היו רשומים אליהם בעת מתן פסק הדין לא תיחשב שינוי נסיבות מהותי. האם שינוי במצב הבריאותי של ההורה ייחשב שינוי נסיבות מהותי? אם מדובר בשינוי מתמשך/קבוע שיש בו בכדי להשפיע על יכולת ההשתכרות, התשובה לכך חיובית. יחד עם זאת, אין לשכוח כי ניתן לפסוק מזונות גם מרכוש, ולכן אם חלילה השתנה מצב בריאותי של אחד ההורים ופגע ביכולת ההשתכרות שלו או שלה, אך יוחלט שיוכל להמשיך לעמוד בתשלום המזונות, או להמשיך להסתפק בסכום המזונות המשולם בעבור הילדים (אם השינוי חל אצל האם), בהתחשב ברכושו, יש סיכוי לא מבוטל שסכום המזונות שנפסק בעבר לא ישונה. ומה לגבי התחייבות האם לשפות את האב, אם תוגש תביעה? ברגע שאין לאשה מקורות כספיים משלה מהם ניתן לקיים את חובת השיפוי, ומילוי החובה יבוא מהכנסותיה המיועדות למזונות הילדים, קבע כבוד בית המשפט העליון כי האב לא יוכל להפעיל את זכות השיפוי. לכן, בכל מקרה בו האשה חותמת על סעיף שיפוי במסגרת הסכם (שכן במסגרת הליכים משפטיים לא נקבע שיפוי), בוחן בית המשפט את יכולת האשה, ואם הוא מגיע למסקנה שעל פי כלל הרכוש העומד לרשותה היא יכולה לעמוד בחובת השיפוי בלי לפגוע במזונות הילדים הקטינים, יופעל סעיף השיפוי. אבל אם בית המשפט סבור כי הפעלת סעיף השיפוי תפגע במזונות הילדים הקטינים, לא יופעל סעיף השיפוי וחובת האשה לשפות את בעלה תידחה "עד שתעשיר", או עד שהילדים יגדלו ושוב לא תהיה חובה לזון אותם. הדברים נכתבו ע"י עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי, מומחית לדיני משפחה
הרבה פעמים עולה השאלה בדבר שינוי או הגדלת/ הקטנת דמי המזונות המשולמים לילדי גירושין. ב Ynet מתפרסם מאמר מקיף בנושא שעונה לשאלות בנושא. טוב לדעת. המצב המשפטי מזונות קטינים שנקבעו בפסק דין ניתנים לשינוי. פסק הדין אינו יוצר מחסום החלטי בפני התדיינות חוזרת, ולעניין זה אין הבחנה בין פסק דין שהושג בהסכמה לבין פסק דין שהכריע בית המשפט על יסוד הראיות. יחד עם זאת, מאחר שפסק דין למזונות, מטבעו, צופה את פני עתיד, התנאי לשינוי המזונות הוא שחל שינוי מהותי בנסיבות לעומת הנסיבות שהיו בעת מתן פסק הדין. מהו שינוי נסיבות מהותי? פסיקת בית המשפט העליון קבעה, כי מדובר בתנאי מפורש ודווקני, וכי הנסיבות ששררו בעת מתן פסק הדין ששינויו מתבקש משמשות כנקודת מוצא מחייבת. על מי הנטל להוכיח שחל שינוי נסיבות מהותי? הנטל להוכיח שהתקיים התנאי של שינוי נסיבות מהותי מוטל על התובע את שינויו של פסק הדין. הלכת בית המשפט העליון מתייחסת גם למצב בו סכום המזונות ששינויו מתבקש נקבע בהסכם בין ההורים. בית המשפט העליון הבהיר, כי כאשר מדובר בסכום מזונות שנקבע בהסכם בין ההורים, אין לשנות את המזונות כפי שנקבעו על נקלה, אלא אך ורק במקרים בולטים. מאחר שהסכם גירושים הוא בדרך כלל בגדר הסדר כולל של נקודות רבות שבמחלוקת ויש לבחון אותו כשלמות אחת, יש לנסות ולהקנות לו יציבות ואמינות, כדי לטפח הסדרים מוסכמים בין בני זוג שנפלה ביניהם מחלוקת שאינה ניתנת ליישוב. אחרת לא יהיה ערך להסכם גירושים, וכל הסכם יהיה רק שלב ביניים עד לפניה חוזרת לבית המשפט. לכן, סכום מזונות שנקבע בהסכמה ישונה רק "במקרים בולטים", כהגדרת בית המשפט. מה הם אותם מקרים בולטים להם כיוון ביהמ"ש העליון? הפרשנות הראויה היא, כי מזונות הנקבעים בהסכמי גירושים ניתנים לשינוי רק בקרות אירוע שלא ניתן היה לצפותו בעת ניהול המו"מ ובעת גיבוש ההסכמות והוויתורים ההדדיים. בית המשפט יתערב בסכום המזונות רק כשנוצר מצב בלתי נסבל באופן בולט לאחד הצדדים המתקשרים, בשל נסיבות שלא ניתן היה לצפותן בעת חתימת ההסכם. האם הולדת ילד נוסף למשלם המזונות מהווה שינוי נסיבות מהותי? בעבר התשובה לשאלה זו היתה חיובית, אלא שחל שינוי בעמדת הפסיקה בנקודה זו. ההנחה היא כי מאחר שהאב בחר לעשות ילד או ילדים נוספים לאחר שהיה ידוע לו גובה ההתחייבויות אליהן הוא חשוף, אין לראות בבחירתו זו סיבה לשינוי מזונות. האם פיטורים הם סיבה להפחתת מזונות? במקרה של פיטורים יבדוק בית המשפט מספר דברים. למשל, מתי האדם פוטר, האם קיבל פיצויי פיטורים, אילו מאמצים עשה למצוא עבודה, האם הוא זכאי לדמי אבטלה ומה גובהם, האם יש לו רכוש? כלומר לא על נקלה יחליט בית המשפט כי פיטורים מהווים שינוי נסיבות מהותי. האם שינוי בצרכי הילדים יכול להיחשב שינוי נסיבות מהותי? שינוי פתאומי ובלתי צפוי, למשל עקב מחלה שנתגלתה חס וחלילה, שהשפיעה על גובה הצרכים של הילד, בוודאי ייחשב שינוי נסיבות מהותי. לעומת זאת, העובדה שילדים נרשמו לחוגים שלא היו רשומים אליהם בעת מתן פסק הדין לא תיחשב שינוי נסיבות מהותי. האם שינוי במצב הבריאותי של ההורה ייחשב שינוי נסיבות מהותי? אם מדובר בשינוי מתמשך/קבוע שיש בו בכדי להשפיע על יכולת ההשתכרות, התשובה לכך חיובית. יחד עם זאת, אין לשכוח כי ניתן לפסוק מזונות גם מרכוש, ולכן אם חלילה השתנה מצב בריאותי של אחד ההורים ופגע ביכולת ההשתכרות שלו או שלה, אך יוחלט שיוכל להמשיך לעמוד בתשלום המזונות, או להמשיך להסתפק בסכום המזונות המשולם בעבור הילדים (אם השינוי חל אצל האם), בהתחשב ברכושו, יש סיכוי לא מבוטל שסכום המזונות שנפסק בעבר לא ישונה. ומה לגבי התחייבות האם לשפות את האב, אם תוגש תביעה? ברגע שאין לאשה מקורות כספיים משלה מהם ניתן לקיים את חובת השיפוי, ומילוי החובה יבוא מהכנסותיה המיועדות למזונות הילדים, קבע כבוד בית המשפט העליון כי האב לא יוכל להפעיל את זכות השיפוי. לכן, בכל מקרה בו האשה חותמת על סעיף שיפוי במסגרת הסכם (שכן במסגרת הליכים משפטיים לא נקבע שיפוי), בוחן בית המשפט את יכולת האשה, ואם הוא מגיע למסקנה שעל פי כלל הרכוש העומד לרשותה היא יכולה לעמוד בחובת השיפוי בלי לפגוע במזונות הילדים הקטינים, יופעל סעיף השיפוי. אבל אם בית המשפט סבור כי הפעלת סעיף השיפוי תפגע במזונות הילדים הקטינים, לא יופעל סעיף השיפוי וחובת האשה לשפות את בעלה תידחה "עד שתעשיר", או עד שהילדים יגדלו ושוב לא תהיה חובה לזון אותם. הדברים נכתבו ע"י עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי, מומחית לדיני משפחה