דמים ועוד

ounce

New member
דמים ועוד

שלום,


1. צורת היחיד של דמים (כסף) היא דם?
אם כן, איך זה מתיישב עם הביטוי "דמי כיס" שבו הדל"ת שוואית? (dmei במקום damei)
אם זה אכן צריך להיות כך, הדל"ת צריכה להיות שוואית גם כשמדובר על דם הזורם בעורקים (כמו למשל במשפט "דמי האנשים היו כולם מסוג AB+")?


2. כשממיסים משהו, האם שם הפועל הוא להימס, לימס או לימוס (כמו ליסוע)? אשמח להסבר מפורט.


תודה רבה וסוף שבוע נעים!
 
תוספת על דברי הרהוט

1) לדמים במובן של כסף אין צורת יחיד. (וכפי שכתב הרהוט גם צורת הרבים של דם הזורם בעורקים ובוורידים היא דְמי בשווא "קול דְמי אחיך זועקים...").
2) תלוי. אנחנו רוצים לְהָמֵס את הקרח. אבל הקרח מתחיל לְהִמֵּס כפי שכתב הרהוט. (ושם הפועל בשורש נס"ע הוא לנסוע, לא ליסוע).
 

ounce

New member
תודה לשניכם! שאלות

1. תוכלו להראות לי מילה נוספת מאותה גזרה וצורה, המתנהגת כך?
למשל, המילה סב (אדם מסתובב, שורש סב"ב) נסמכת כ- savei, לא?

2. האם ישנו גם שם הפועל לנמוס, כמו לנסוע? אם לא, מדוע?
 
תשובות:

1) ראה:
http://hebrew-academy.huji.ac.il/hahlatot/GrammarDecisions/1/Pages/Ch1D010.aspx
2) השורש של נמס הוא מס"ס. זו סיבת ההבדל: הנו"ן שב"נמס" היא הנו"ן של בניין נפעל והיא נבלעת בעתיד, בציווי ובמקור (כך גם נשבר אבל יִשָּבר, הִשָּבר, להִשָּבר -ללא נו"ן), לעומת זאת הנו"ן שב"נסע" היא שורשית (נס"ע) והבניין קל, ובמקרה כזה אין הנו"ן נבלעת בשם הפועל - לנסוע (אבל בעתיד היא נבלעת גם במקרה זה יִסּע).
 

ounce

New member
לגבי 2

אם כך, "ממיס" (החום ממיס את הקרח) היא טעות וצריך לומר מֵמֵס, לא?

התוכל לתת לי דוגמאות למילים נוספות מאותה גזרה המתנהגות באותה צורה (למשל כמו מֵסֵב, שורש סב"ב)?
 

ounce

New member
תודה. לגבי סביל

ראשית, האם השימוש של לְהִמֵּס הוא כמו של לְהִמַּס?
שנית, אם הקרח מתחיל לְהִמֵּס, האם נכון לומר שמכונית מתחילה להיאט (lehiet)? החוק מתחיל להיפר (lehifer)? זה נשמע לי מעט מוזר.
 

trilliane

Well-known member
מנהל
נראה לי שנהיה לך סלט בין נפעל והפעיל


להימס (לְהִמֵּס) הוא שם הפועל של נָמֵס (נפעל) ומשמעותו סבילה (מתמוסס).
שם הפועל בהפעיל הוא לְהָמֵס (לא *להמיס) ומשמעותו פעילה (להמס את הקרח) כמו להאט לפני צומת או להפר הבטחה.

יש?
 

ounce

New member
הבנתי את זה. למה חשבת שלא?

השאלה הראשונה ("ראשית, האם השימוש...") נבעה מתגובתו הראשונה של הרהוט - לא הבנתי אם השימושים של לְהִמֵּס ושל לְהִמַּס זהים ופשוט יש שתי צורות אפשריות (כי הוא ציין את שתיהן), או לא. לגבי השנייה, אחרי שציינתם שיש לומר "לְהִמֵּס את הקרח", תהיתי האם נכון לומר מילים משורשים אחרים בגזרה זו באותו אופן (להיאט, להיפר), כי זה נשמע מוזר.
 

ounce

New member
תיקון למשפט האחרון:

אחרי שציינתם שיש לומר "הקרח מתחיל לְהִמֵּס"
 

trilliane

Well-known member
מנהל
כך הבנתי משאלתך

עברתי שוב על השרשור ואני לא יודעת למי התכוונת ב'ציינתם שיש לומר "לְהִמֵּס את הקרח"' כי איתי כתב לך "אנחנו רוצים לְהָמֵס את הקרח. אבל הקרח מתחיל לְהִמֵּס" (הראשון הפעיל, השני נפעל) ואילו אתה שאלת על צורות של נפעל במשמעויות של הפעיל, ולכן הסקתי שאינך מבחין בין השניים.

לסיכום: שם הפועל בהפעיל של גזרת הכפולים הוא בתצורת לְהָפֵל. הצורה "להיפל" (לְהִפֵּל) שייכת לנפעל. השורשים אט"ט ופר"ר לא קיימים בבניין נפעל כלל.

מקווה שעכשיו יותר ברור.
 

ounce

New member
כנראה כי לא קראת את התיקון שכתבתי דקה אחרי


בכל מקרה, אשמח לשמוע על שמות פועל נוספים של ע"ע בנפעל - זה יענה על השאלה השנייה. כמובן אשמח להתייחסות גם להבדל (אם יש) בין לְהִמֵּס לבין לְהִמַּס (ולא לְהָמֵס, אם זה מה שגרם לבלבול). תודה!
 

trilliane

Well-known member
מנהל
התיקון לא קשור; התייחסתי להבנת הודעתך הקודמת

אני לא מכירה את הצורה "לְהִמֵּס"; אני מעריכה שהיא צורה משנית של נפעל ותו לא (ללא הבדל במשמעות). מכיוון שהרהוט ענה לך על כך ודאי יוכל להרחיב בנושא.

גזרת הכפולים היא גזרה קטנה למדי ואינה רווחת בנפעל. אני לא מצליחה לחשוב על שמות פועל נוספים שיהיו מוכרים לך... ברקלי מציע את לְהִסֵּב (נָסָב – השיעור נסב על...), לְהִבֵּר (נָבָר – כמו נברר על דרך השלמים), לְהִבּוֹז (נָבָז – כמו נבזז, על דרך השלמים)...

לא לגמרי קשור, אבל אולי תמצא תועלת בדוגמאות הנטייה של האקדמיה ללשון לגזרות עו"י וע"ע:
http://hebrew-academy.huji.ac.il/hahlatot/GrammarDecisions/netiyyat-hapoal/Pages/Ch3D046.aspx
 
למעלה