דמויות שטוחות ועגולות

ארו

New member
דמויות שטוחות ועגולות

חשבתי על זה והגעתי למסקנה שהדמויות שעוברות את הפיתוח המסיבי ביותר והמואץ ביותר בשר הטבעות הן דווקא "הדמויות המשניות" של מרי ופיפין. רוצה לומר - בורומיר - המעט שהוא מתפתח ומיד מת. אראגורן - יעודו מוכתב לו מראש ועליו רק להגשים אותו. הוא אמנם מתפתח, בעיקר מרוהאן והלאה, אבל השינוי הוא יחסית מזערי - הוא כבר פיקד על צבאות, רגיל בנוהלים ובמעמדו. גנדאלף - הפיכתו מאפור ללבן היא בעצם גילוי מלא של תכונות שהיו כבר קודם (רמז לכך לדעתי ניתן למצוא ביכולת שלו "לגדול", כפי שעשה כאשר רצה להרשים/להפחיד/? את פרודו בעניין הטבעת). בקיצור - השעה 03:50 אז אני אקצר : דווקא השניים שלא היו אמורים כלל להיות במסע שני הצרורות המיותרים הללו - הופכים מארחי-פרחי למנהיגים משכמם ומעלה. ארו - לילה טוב.
 

Hermione HP

New member
חשיבה יפה..../images/Emo13.gif ../images/Emo20.gif

אולי זה היה הרעיון ממלכתחילה?.
 

Hermione HP

New member
ררררר ניסוח רע. ../images/Emo20.gif

יצא לי ניסוח ממש מגעיל... אני מתכוונת שאולי זה היה הרעיון המרכזי אצל טולקין? להראות שגם למשני יש עומק או משו?
 
שכחת את סם?

מריאדוק ופרגרין אמנם מתפתחים, בעיקר פיפין שהופך מפוחז קל-דעת לחייל בוגר. מרי כבר היה טיפוס אחראי למדי, אני חושב, ולו בשל העובדה שהוא סידר, כמעט לבדו, את רכישתו וסידורו של ביתו של פרודו בקריקהולו. אבל שניהם, כפי שכבר כתבתי, היו ממילא יורשיהם של אדון ההיכל לבית ברנדיבק ושל הנגיד למשפחת טוק. הם היו בפירוש מאצולת ההוביטים. סם, לעומת זאת, היה בסך-הכל בנו של הגנן של בילבו. הוא נותר ההוביט הפשוט, החברי והנאמן לאדוניו - אבל הוא גם גדל. בעיקר אפשר לראות זאת, כמובן, בתיאור מסעם של סם ופרודו למורדור. האמת,קשה לי לשים על זה את האצבע, ואולי זה לא מבוסס? אבל נראה לי שסם מאד מתבגר ו"מגדיל ראש" במהלך המסע, והופך מהוביט כפרי חשדן להוביט נחוש, מחושל ועם "ראש גדול". אבל, יודע מה, אולי מישהו רוצה לאמר שאני טועה. אין לי ממש ביסוס חוץ מאשר ה"תחושה" שלי לגבי דמותו של סם כפי שאני תופס אותה בתחילת הספר לעומת סופו.
 

pallidfool

New member
אני מסכים.

על עברו בתור הוביט פשוט לומדים מתוך שיחות כלליות, והידיעה שהוא גנן וכו´. את השינוי שהוא עבר ניתן לראות טוב מאוד ליד המערה של שלוב, כשהוא לוקח על עצמו את הנטל. גם בהמשך, הנחישות והרצון העצומים שלו היו גורמים הכרחיים להצלחת המסע, כיוון שפרודו לא היה מצליח לבד. לעומת זאת, גם בסוף, אף על פי שסם הפך להוביט נחוש וחזק, נשארת בו האהבה לגננות, הפשטות, ההוביטיות. דניאל.
 
אררר, פרודו???

לדעתי הוא מתפתח הרבה יותר מאשר כל האחרים, אם כי זו לא התפתחות הכי חיובית, לפחות מבחינתו. חוץ מזה מרי ופיפין הם דמויות מאד מרכזיות בשר הטבעות. הסיפור מסופר מנקודת מבטם (חלקים ממנו, לפחות). יש יותר מרכזי מזה?
 
למעלה