דלת מוטרדת

[פרדניזון]

הבעיה אצל קינג אהובי,

שהוא בדרך כלל לא יודע לסיים כהלכה. הוא בונה עולמות מדהימים ומחרב אותם עם סיום מחורבן. דווקא את המגדל האפל הוא מסיים בצורה מתקבלת על הדעת, וכמובן שכבר בספרו הבא "CELL" הוא לא התאפק ושזר עוד קישורים אל עולמו המופלא של רולנד (בעצם למה לא? המאבק הנצחי בתוך מוחו של הסופר לעולם הרי לא יסתיים...)

 

[פרדניזון]

אם אעשה לך ספויילר

תעיפי אותי מהפורום?

 

[VCube]

חופשה של יום יומיים לא נחשבת

פרדה התגעגעת? אז באתי אתה לא צריך אולי אבל בכל זאת, אני כבר כאן.

 

[גונג דזה]

V , מדוע ולמה אתה מתנהג כפי שצפוי

אתה מתנהג כמו כל עכבר שקצת עשן מוציא אותו ממחילתו.

 

[פרדניזון]

סאאמק.

רוצה להיות הכותבת שלי?

 

[קפת]

לא

כמה משלמים? רגע של רצינות: זה ממש ניכר שאתה כותב בחוסר חשק, ואני לא אומרת את זה כדי לנגח או להציק. זה פשוט בולט לעין. אז אל. לא חייבים. כל המוסיף גורע וכל החרטה הזו... תשאל את אילה, אמנית הצימצום והליטוש. התמונות מדברות בעד עצמן.

 

[פרדניזון]

השוק במצב חרא

אחרי המלחמה נסגור על מחיר. ושני דברים. 1. לצערי התמונות לא מדברות בעד עצמן לאדם מן היישוב. 2. הטקסטים לא באמת כאלה מסריחים. אתם פשוט מחמירים (ובגלל זה שמתי את ראשי כאן) 3. אני עצלן (במובן הסנופ דוגי חינני של המילה). לא תמיד יש לי כוח לשבת שעה בשביל לשלות את הפנינה המילולית המושלמת.

 

[גונג דזה]

אפל, נשמה, אנחנו רוצים

רק פנינים מושלמות שנשלו מהים הסוער ולא מאיזו חווה לגידול "פנינים".

 

[פרדניזון]

פאנץ' ליינים

מעולם לא עניינו אותי. אני מודה שאני כותב אותם בבלוג בחוסר חדווה כשמטרתם היחידה לסייע להמוני הקוראים התמימים לרדת לפשר ההומור שאני מוצה בדברים הטריוויאליים שסובבים אותנו וכולנו (חוץ ממני) מתעלמים מהם. משעמם? סבבה. גם יוליסס משעמם ותראה לאן הוא הגיע. יום אחד עוד יילמדו את הטקסטים שלי בכל מיני משטרים אפלים.

 

[גונג דזה]

מוצא או מוצה?? בפורום הזה מתעקשים

על כתיב נכון בניוירוטיות ממש. אז תקפיד. לאן הגיע יוליסס, באמת? בובון תמשיך לרמות את עצמך, זה לא עולה כסף?

 

[פרדניזון]

ה

דיסלקציה הישנה מפעם לפעם מתפרצת ומרימה את ראשה המכוער. מצד שני, יש אנשים ששומעים קולות של אמא'שלהם ורוצחים בלונדות באמבטיה. ויש כאלה שלפעמים מתפלק להם ת' במקום ט'. מה עדיף? וואפרופו נוא הפאנצ'ים. הומור הפאנץ' הוא הומור שפס מן העולם. לא סתם מדושני העונג של עינב גלילי יכולים לנסות בכל כוחם להשיחל פאנצ'ים חבוטים ולא מצליחים להצחיק בשיט. אני תמיד אעדיף הומור שמבוסס על סיטואציות, הומור שחור או פשוט הומור שמבוסס על אסוציאציות.

 

[גונג דזה]

תראה, אולי אני ציניקן מדי

אולי אני רואה שחורות מטבעי, אולי קשה להצחיק אותי, אבל הפוסטים האלה נקראים/נשמעים כבדיחות חבוטות של גיל התבגרות, משהו שטוב אולי ל"אודישנים" לאקדמיה לצחוק. תמיד אני אוהב לשמוע את המומחים ל.. מדברים על "פס מהעולם.." שום דבר אף פעם לא פס מהעולם. אתה יכול לטעון שבמציאות התרבותית הישראלית העכשווית אין מקום ל-פאנצ' ליין, אבל לטעון בבטחון שהוא "פס מן העולם" קצת צניעות. יאללה, תשאר כאן ותצטרף לעדת המוטרפים שחוגגת כאן מדי פעם, מה יש?!

 

[פרדניזון]

אדוני הנכבד

ראיית שחורות היא הטריטוריה שלי. אתה מוזמן לראות לבנות כמה שאתה רוצה (אךךך איזה פאנץ' מטורף)

 

[גונג דזה]

לא מעניין פעם שניה

המשחק הבנאלי והמשמים על אפשרויות קריאת המילה בהקשרים שונים, פחחחחחחחח התנהגות זכרית טיפוסית: מייד להשתין סביב הטריטוריה, ואח"כ להראות את הזין הגדול. אז: הטריטוריה שלך היא שלך, אין לה ולו קצה נגיעה לטריטוריה שלי. לפי הביצועים שלך כאן, הגדול של די וירטואלי, או אולי הוא גדול אבל אתה כנראה לא ממש יודע מה עושים אתו.

 

[קפת]

תקשיב לגונג, פרדי

הוא לא מה שאתה מכנה "אדם מן היישוב", למרות שאני לא מקבלת את הביטוי הזה: יש בו יותר מדי התנשאות. לא לגמרי ברור לי מיהו אותו אדם מן היישוב? האם אתה, במקרה, אדם מן היישוב? כי כשמושמעת כלפיך סוג של ביקורת שאינך מתאמץ לרדת לדקויות, לתת את הליטוש הסופי, להביא את הדבר האמיתי ולא למרוח קלישאה חבוטה, אתה מתחמק... מבין מה אני אומרת? אנלא מכסחת סתם, באמא שלי, אני מנסה לחדד לך איזו נקודה ונדמה לי שגונג ואני מתואמים לגביה. תקנו אותי אם אני טועה. אם תצליחו, זותומרת. אני, הרי, אפפם לא טועה. ועוד משהו: אם תעשה לי ספוילר, אני זורקת אותך מכל המדרגות של התפוז.לא תוכל להיכנס לשום פורום בפורטל הזה. אתה תצלול אל חשכת הטודאש של עולם הוירטואליה ומפלצות הטודאש יכרסמו לך את הגרביים. ואתה תצרח, אוהו, כמה שתצרח. מאימה. ובדידות, וגעגועים. באמא שלי שאני לא סתם מאיימת. אני מבטיחה. ומקיימת! קפיש?

 

[פרדניזון]

מותק,

כפי שאמרתי למעלה. לא אעשה לך ספויילר אבל אל תצפי ליותר מידי. את הטוב ביותר בסדרה כבר עברת. הסיום אולי יחייך אותך קצת אבל לא יותר. האיש לא חזק בסופים. תראי למשל באיזו קלות הוא חיסל את פלאג, הרשע האולטימטיבי שלו ב- 20 השנים האחרונות. ככה... פוף... אין פלאג. ואני לא מתחמק מביקורת. אני פשוט יודע שבאתם לחזק ויצאת מחוזקים.

 

[קפת]

התנשאות היא רשות, לא חובה

אני לא מצפה ליותר מדי, אבל אחרי שהסדרה מלווה אותי שנה, אולי יותר, אני חוששת מטודאש הרייקנות ביום שאחרי... הו, דיסקורדיה. ואתה צודק, לגבי חיסולו של פלאג, וגרוע מזה, של מורדרד. גם כל הסצנה עם דנדאלו היתה, אעפס, עלובה. יש לקינג מלא רגעי בנאליה. לזכותו יאמר שמרובם מצליח לצאת ברגע האחרון באיזה טוויסט מטורף שמשאיר אותי פעורת פה. לא הגדרת לי מיהו אדם מן הישוב, ועל כן ההתנשאות שלך נטולת הצדקה ולכן צורמת. .

 

[פרדניזון]

הסדרה מלווה אותי למעלה

מ- 15 שנים. לא רק בספרי המגדל האפל. כקורא מתמיד של קינג, כמעט בכל ספריו שזורים נגיעות לעולם של המגדל, ועל כן סיום הסדרה היווה סוג של רייקנות. למזלי בדיוק כשסימתי יצא ניל גיימן החדש והמגנוב. אדם מן הישוב. מממ... לדעתי לכל אחד יש אדם מן הישוב שלו. אדם מן הישוב בעיני זה אדם ש... מסובך... תראי, כשפוגשים אדם מן הישוב מזהים אותו. זה כמו שתמיד מזהים עולה מרוסיה או ערבי.

 

[גונג דזה]

קינג, בניגוד לסופרים אחרים, שם זין

על הביקורות שלך, שלי וכו' אתה מבין, הוא בא לעשות כסף והוא עושה כסף. הוא יודע מה קהל היעד שלו רוצה, והוא מעניק לו את זה בעושר ובשפע רב. בין לבין הוא מצליח להתעלות מעבר למקצועות המיומנת, המשומנת והיעילה עד פחד שלו. הוא גם קורא הרבה ספרים, רואה הרבה סרטים ולדעתי נפגש עם המוני בני אדם, כך שעולמו מתעשר והוא, אין לו חוכמעס, מהר מאוד מתרגם רעיונות למציאות נרטיבית חזקה. סדרת המגדל האפל היא סוג של אפוס, והמורכבות שלה, לשם שינוי, גבוהה מסתם עוד ספר מתח/בידור/טיסה. אולי תלמד ממנו קצת, על הומור של סיטואציה? או עדיף, איך כותבים סיטואציה מינורית?

 

[פרדניזון]

טעות בידך.

נכון, הוא עושה ימבה כסף אבל לא בשביל זה הוא בא. קינג, כגדול מספרי הסיפורים של 20 השנים האחרונות. בא לספר סיפורים. כזה הוא. זה באופי שלו. זאת מהות קיומו. במגדל האפל הוא בעצם מראה כיצד אמנות סיפור הסיפורים היא לא רק המקצוע שלו אלא גם מהות חייו. בלי היכול לספר סיפורים לקהל קוראים, להקסים את הקהל, לשבות אותו, הוא... ישתגע וימות. וזהו בעצם הנושא המרכזי של סדרת המגדל האפל. כוחות המוזה הפנימיים שדוחפים את הסופר לכתוב את היצירות שלו וכוחות הטירוף הפנימיים שמנסים לעצור בעדו, למכר אותו, להרוג אותו.